• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

סגן ניסים בן דוד הי"ד

בן ג'ולייט ואבינועם

נולד באשדוד

בל' בכסלו תש"מ, 20/12/1979

התגורר באשדוד

שירת בחטיבת גבעתי

יחידה: פלס"ר ''שועלי שמשון''

התגייס ב3.2.1999

נפל בפעילות מבצעית

בכ"ב בניסן תשס"ב, 4/4/2002

מקום נפילה: ג'נין

באזור יהודה ושומרון

מקום קבורה: אשדוד

הותיר: הורים, שלשה אחים ושלש אחיות

 

בן ג'ולייט ואבינועם. נולד ביום ל' בכסלו תש"ם (20.12.1979) באשדוד, אח לחדוה, יונתן, גילה, יעל, מאיר וקובי. ניסים למד בבית-הספר היסודי 'יד שבתאי' ולאחר-מכן בישיבת בני עקיבא 'נווה הרצוג' בניר גלים שליד אשדוד.

ניסים היה פעיל בתנועת 'בני עקיבא', תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. ניסים קיים עם חניכיו פעילות ענפה - פעולות שבטיות, מחנות קיץ וטיולים. בתכונותיו האישיות, ביניהן צניעות וענווה, כבש את לב חניכיו.

חניכו של ניסים ב'בני עקיבא', שגיא בן נעים, מספר: "ניסים היה המדריך בה"א הידיעה. הוא ידע הכל. ניסים זה היה מושג. "ניסים יסדר," "ניסים יתקן," "ניסים ימצא את הדרך," "אל תדאגו, ניסים פה"... כל פעם שדיברנו על מדריכים אידיאליסטים ומעולים ועל הדרכה בכלל, תמיד הזכרנו אותך בלי לחשוב פעמיים. זה פשוט היה ברור".

הקשר של ניסים עם 'בני עקיבא' נשמר גם לאחר הגיוס לצה"ל. בעת חופשותיו מהצבא היה מגיע לסניף התנועה ונוטל חלק פעיל בפעולות. כך, למשל, הוציא בעת חופשה קבוצת חניכים למסע ניווטים בשבילי הגולן ותמיד הקפיד לאסוף כל פיסת לכלוך ופסולת שנקרתה בדרכו.

כדי להתחזק באמונתו הדתית שהה טרם גיוסו כשנה וחצי במכינה הקדם צבאית 'עצם'בעצמונה.

ניסים אהב מאוד את הים והוא הרבה לצלול, לשחות ולגלוש. בכיתה י"א הצטרף ניסים לגדנ"ע ים, עבר קורס צלילה מטעם חיל-הים וסיים אותו בהצלחה. כושרו הגופני היה מעולה והוא הרבה לטייל ברחבי הארץ, אם ברגל ואם על גבי אופניים, כי אהב את הארץ, את נופיה ומראותיה.

ניסים התגייס לצה"ל ב-3 בפברואר 1999 ואהבתו לים הביאה אותו באופן טבעי להתנדב לקומנדו הימי. לאחר שירות של שנה לערך בקומנדו הימי, נאלץ לפרוש בשל פגיעה בעת אימון. אולם לא איש כניסים יוותר על תפקיד קרבי. הוא התנדב לחטיבת 'גבעתי', עבר את המסלול בסיירת החטיבה ושירת בה, תחילה כלוחם מן השורה ולאחר שסיים בהצלחה את קורס הקצינים חזר לסיירת, והפעם כמפקד צוות - 'צוות ניסים'. ניסים הצטיין בכושר ניווט מעולה, היה חייל אהוב, ממושמע, מקצועי ומסודר. גלעד ארגמן, חברו לצוות, אמר: "ניסים היה בשביל 'צוות יואב' ובשבילי אדם מאוד משמעותי ובולט, הוא היה מהאנשים שעושים הרבה ושומעים אותם מעט... חבר צוות צנוע וענו, נווט מעולה ואצן טוב. תמיד ידענו שאפשר לסמוך על ניסים..."

חייליו לא חסכו בדברי שבח לדרך שבה הוביל אותם ניסים. קובי, חיילו של נסים, כותב: "ניסים ראה את הצוות כילדיו והרגיש תמיד אחריות כבדה להביא את הצוות לסוף מסלול בצורה הטובה והמקצועית ביותר. ניסים הוביל את הצוות במהלך כל הזמן הזה במסירות, השקעה ואיכפתיות גדולה מאוד. תמיד רצה להכניס כמה שיותר ערכים לצוות. אני בטוח שהרבה מהמקצועיות שלי והיכולות שלי בתור חייל ומפקד הם ממנו ומושפעים מחינוכו".

חן יעקב, חייל נוסף של ניסים, כותב: "הוא תמיד חינך אותנו להיות אמיתיים עם עצמנו ובכך גם להיות אמיתיים ועוזרים לשאר האנשים. הוא השפיע עלינו הרבה באופי החזק שלו ובנכונות המתמידה שלו להגיע לאמת. הוא עיצב אותנו, כצוות אחד וכאדם אחד. אני מאמין שבזכותו, אני לפחות נהייתי אדם יותר טוב ויותר אמיתי".

ניסים היה קרוב מאוד אל חייליו ופעם, כאשר היו בנופש ב'בית גולדמינץ' בנתניה ויצאו לאכול במרכז העיר, התפלאו חייליו לראותו יושב לשולחן לאכול איתם יחד, כאילו זה דבר רגיל שמפק"צ (מפקד צוות) אוכל, לא בשדה או בפעילות, עם החיילים. ופעם אחרת, כאשר נאלץ להשאיר אחד מחייליו בכוננות בעוד השאר יצאו לחופשה, החליט עם מפקד צוות אחר שעמד בפני אותה בעיה כי שניהם, הקצינים, ישארו בכוננות ואילו חייליהם יצאו לחופשה.

ב-3 בפברואר 2002 החל ניסים את שירות הקבע שלו כקצין חונך בבסיס האימונים הפיקודי בפיקוד המרכז.

כשהחל מבצע 'חומת מגן' עזב ניסים את תפקידו והתנדב לשמש לוחם בפלוגת החוד של גדוד 51 בחטיבת 'גולני'. בליל שביעי של פסח תשס"ב פרץ ניסים בראש הכוח הראשון למחנה הפליטים בג'נין ויחד עם סגן מפקד פלוגת החוד, סגן אלירז פרץ, הובילו כוח של שתי מחלקות מבית לבית ומסמטה לסמטה, במטרה לתפוס מחבלים ואמצעי לחימה. הכוח נתקל באש תופת וההתקדמות היתה כמעט בלתי אפשרית. הלחימה הרצופה נמשכה לתוך הלילה.

למחרת, כ"ב בניסן תשס"ב (4.4.2002), בהובילו את הכוח, נפגע ניסים מאש מחבלים. בניסיון החילוץ הראשון, אשר התנהל תחת אש כבדה, נפצעו החובש יאיר הרדונאי והלוחם סמ"ר גד עזרא. בגבורה עילאית של הלוחמים חולץ ניסים כאשר אלירז נושא אותו על גבו למקום מחסה, שם נקבע מותו.

ניסים הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. בן עשרים-ושתיים היה ניסים בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.

על דמותו של ניסים כאדם דתי המקפיד על קלה כחמורה גם בתנאים הקשים של האימונים, אפילו ביום האחרון של האימון המסכם לאחר מסלול בן 120 ק"מ, מספר חברו לצוות, בנו גליקמן: "המשכנו באותו שבוע בהרבה משימות שונות, אך הדבר הכי יפה קרה ביום רביעי לפני השקיעה. ניסים הוריד את הנעלים לאוורר את הרגליים. לכולנו כבר לא היה עור על הרגליים אבל מצבו של ניסים היה הכי חמור. ואז הוא הניח תפילין, עמד לפני העמדה והתפלל, ואני ראיתי לנגד עיני את 'היהודי המושלם', אדם יהודי מאמין ולוחם שבחיים, ולא חשוב באיזה מצב, הוא לא ישכח מאיפה הוא בא".

הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז, כתב בספר הזיכרון שיצא לזכרו של ניסים: "ניסים גדל בבית מאמין, מלח הארץ. הגיע ליחידות המובחרות ביותר בצה"ל, בחר בדרך הפיקוד, הנתינה וההובלה של לוחמים למען ביטחון ישראל. הצטרפותו למלחמה במחנה הפליטים בג'נין איננה מקרית. הוא חש צורך להיות שם, לפעול למגר את הטרור המאיים על בתי אזרחי ישראל... ניסים, קצין מופלא, צנוע, בן הארץ הזו, חש בכל נימי נפשו שעליו לתת לביטחון משפחותינו. במותו ציווה לנו ניסים את החיים".

יהי זכרו ברוך.