• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

חיילים יקרים ואהובים!

ברוך השם, מתוך שמחת קדושת פורים אנחנו כבר מתחילים לראות באופק את חג חירותנו, יום ההולדת של ישראל קדושים.

בהלכה הראשונה בשולחן ערוך לפני תחילת הלכות פסח, מובאים דברי הרמ"א שיש מנהג לתת 'קמחא דפסחא' לנזקקים. בחסדי ה' חשבתי על זה קצת לעומק ואמרתי לעצמי שאולי זה עוד משהו שמקשר בין פורים לפסח.

 

בפורים היינו עסוקים בנתינה: משלוח מנות ומתנות לאביונים, וגם בפסח זה הדבר הראשון שמעסיק אותנו – לדאוג למי שאין לו!

זאת דרכה של תורתנו הקדושה; מחשבות טהורות, אכפתיות ורגישות לסובבים ולסביבה.

 

זאת לא רק זכות! זו מצווה – ציווי – חובה! מנהג ישראל – דין הוא!

 

גם בפורים – זה לא רק להיות אדם נותן שנותן לאחרים משלוח מנות ומתנות לאביונים, זה חובה! זה ציווי! זה חלק מהדבקות בהשם יתברך!

 

זה לא מתחיל מבני האדם בארץ, זה מתחיל מציווי אלוקי, משמים, זה סדר אלוקי של המציאות. זה לא תלוי באדם ובמצב רוח שלו ואם מתחשק לו – זאת הלכה – ציווי – מצווה – חובה! אנחנו חייבים לדאוג למי שאין לו, להיות ערבים זה לזה באמת!!

 

חשבתי שכך אנחנו גם פותחים את ההגדה בליל הסדר: "כל דכפין ייתי ויכול" – כל מי שרעב שיבוא ויאכל. זאת אמירה מאד מאד מוזרה, אפילו קצת שקרית. אם אכפת לנו באמת מהרעבים אז צריך לדפוק על הבימה בבית הכנסת באמצע התפילה ולהזמין את הרעבים, או לבוא למקום ציבורי ברחוב ולהזמין את הנזקקים והעוברים ושבים. מה העניי להגיד את זה בבית, כשכבר נמצאים עם המשפחה הקרובה?

 

מסביר הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה (לפחות ממה שאני הקטן הבנתי): ברוך השם יש לנו רצונות אדירים של עשיית טוב בלי גבול, לכל רעב ולכל נזקק. הרבה מאתנו לא יכולים באמת לאחר את כל הרעבים והנזקקים, יש לכולנו מוגבלויות מסוימות: חינוכיות, תקציביות...

 

אבל, מסביר הרב קוק זצ"ל: את האמירה הפנימית, הצעקה הנשמתית הזאת של הדאגה לכל רעב ולכל נזקק אנחנו אומרים על השולחן, אנחנו מבטאים את הרצונות האמיתיים שלנו בפה.

אחים יקרים ואהובים!

 

זאת דרכה של תורתנו הקדושה שמחנכת אותנו להיות נותנים וטובים לכול ללא הגבלה, וגם אם אין לנו יכולת לממש את זה לעת עתה, אנחנו כל הזמן מדברים על זה, מחנכים את עצמנו ואת ילדינו לזה ומתפללים על זה.

אשריכם אחים אהובים!

 

בצבא אתם בנתינה 24/7 ימים ולילות של דאגה ונתינה לכלל ישראל: באימונים, בשמירות, במטבחים, בנקיונות, במחשבים, בקשר ובכל תחום שאתם עסוקים בו. ממש מוסרים את הנפש, וגם הרבה פעמים לא יכולים להיות עם המשפחה שלכם במשך החג.

 

יהי רצון שנזכה כולנו לזכור שהנתינה הזאת היא ממש דבקות בהשם יתברך ובתורתו, ומתוך כך נתמלא בכוחות להמשיך ולשרת את ישראל קדושים מתוך שמחה טהורה והמשך קשר עם הרבנים שלנו ועם בתי המדרש מהם זכינו לינוק ואנחנו ממשיכים לינוק תורה.

 

בברכת שבת שלום ומבורכת

ובתפילה מתמדת להצלחתכם,

אחיכם הקטן – פרץ.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square