• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
חותם המדבר - מנוחה ללא הפסקה

 

מדוע תקופת בני ישראל במדבר כוללת מסעות וחניות. מה העיקר? החנייה? המסע? היציאה? ההגעה?פרשת מסעי מדגישה: "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה, וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם". מוצא ומסע, מסע ומוצא.

 

ואיפה ההגעה? והחנייה? אלא שהפוקוס הוא על התנועה. גם כשחנו, זו תמיד הייתה חניית ביניים, תחנת מוצא, ממנה ממשיכים. אין מנוחה סופית. זאת ועוד. תקופת המדבר אינה ארכיונית, אלא תקופה מכוננת, החקוקה בתולדות ישראל לנצח.

 

זו מהותנו: אנחנו לעולם בדרך. שהרי אנחנו עם רוחני, ובחיי רוח יש תנועה אינסופית, ואפילו מנוחתנו איננה סטטית, אלא נעימות קבועה של התקדמות והתעלות. 'צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא'.

 

ארץ ישראל היא המנוחה המיוחלת לגוי צדיק שומר אמונים: "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". אך מכוח המדבר, גם מנוחתנו בארץ שונה ממנוחה חומרית. "מְקוֹם מְנוּחָתֵנוּ הוּא רַק בֵּאלֹהִים" (אורות), והמנוחה באלוהים היא מנוחה מופלאה של חיים דינמיים במרחב האינסוף האלוקי, כאן בארצנו. חתימת מסכת לידתנו הלאומית במדבר, חוקקת בקרבנו את וודאות ההגעה למנוחה ולנחלה האידיאליים. חזק חזק ונתחזק!

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square