• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

 

בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך

 

חיילים יקרים ואהובים,

 

בין תרפ"ל לנסיגה.

בין שבוע קליעה לאימון בבקעה.

בין תורנות מטבח להשלמת בוחן מסלול.

בין מד"ס למסע.

בין יזומה לסיור.

בין יציאה הביתה לחזרה מקוצרת.

 

מתאמץ לחשוב.

מרים את עיניי למרום.

פותח את פי במילים פשוטות.

מחפש את המלך שבימים אלו יוצא מארמונו ובא לעשות ביקור בבתים, בבתים הפנימיים, בחדרי הלב.

רוצה ומתאווה השם יתברך שנעשה לו דירה בתחתונים.

 

והנה, אני יוצא לקראתו, והוא יתברך בא לקראתי.

 

רגשות מעורבבים: יראה, אהבה, שמחה – "וגילו ברעדה".

חושב בליבי:באיזה שלב אני בבניית הדירה לכבודו?

האם כבר יש יסודות?

האם יש לי קבלן? – האם יש לי רב מהישיבה או מהמכינה שמלווה ומדריך אותי?

האם אני עומד בלו"ז? – שחרית, מנחה וערבית?

האם אני זוכה להתקדם אפילו בשירות הצבאי? - עוד לימוד קטן, עוד כיבוד הורים, עוד מילה טובה לחברים, למפקדים ולאלו שישנים לידי, עוד תפילה על חולים, רווקים, עקרים, שבויים, על הגאולה, על ירושלים שתבנה במהרה.

ברוך השם מרגיש טוב.

 

בבואו לקראתי, מצאתי מנוחה, שלווה פנימית.

כן, אני בסך הכל רוצה להיות טוב.

הרוב טוב, השאר בטיפול למען שמו.

כל המצוות הקטנות שאני הקטן זוכה להרוויח בשירות הצבאי: כל חיוך, כל עידוד, כל חיזוק קטן ביראת שמים, כל חילוף שומר בזמן, כל דאגה למי שסוגר שבת, כל התחשבות במי שיש לו איזו בעיית ת"ש, כל הכנה לשבת-קודש, למועדים, כל שיח ודיבור פשוט עם החברים, כל כתיבה של כמה נקודות לשימור ונקודה לשיפור.

"כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו" - עובר אחד אחד ובודק מה מצבו.

 

פתאום צץ ספק בלב: ואם אני סך הכל טוב, מה עם החברים שישנים מיטה לידי?

האם יש לי דרך לעוררם?

בצאתי לקראתו, לקראתי מצאתיו: לוחש באוזניי: אוהב עמו ישראל.

המשך לאהוב!

ואני לו יתברך, עונה: משתדל אני.

לוחש באוזניי: הידבק במידותיי!

ואני, מתלבט: האם זאת פקודה חוקית?

והוא יתברך, יודע מחשבות ולב, מיד מזכיר לי:"קדושים תהיו, כי קדוש אני"!

ואני חוזר ומסתפק: מה עוד אעשה כדי שגם חבריי יזכו להכיר את:"הטוב לכל, ורחמיו על כל מעשיו"?

והוא יתברך: "טרם יקראו ואני אענה": המשך לאהוב!

 

לאהוב ללא שום תנאי.

המשך להיות חייל טוב וישר.

המשך לשמח את בניי אהוביי.

המשך להתפלל לשלומם והצלחתם.

המשך לתת להם בלב רחב.

המשך להאמין בהם.

המשך לפרגן להם.

המשך להכיר אותם.

 

ואני הקטנטן, קצת נבוך, שואל את עצמי: זה הכל?

והוא יתברך: מזכיר עוד עניין:"תולה ארץ על בלימה" –"אין העולם מתקיים, אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה".

ואני הקטן: מקבל את התוכחה באהבה.

אשתדל...חוזר לפלוגה

מאיר פנים לסביבה

שמח לשרת את המדינה

מקבל על עצמי להמשיך את הטוב והטהרה

ואף להגביר לקראת השנה החדשה,הבאה עלינו לטובה ולברכה.

 

מה אני – אף אתה

הקשב לקול נשמתך ושמח בחלקך 

 

שנה טובה

וכתיבה וחתימה טובה לך

ולמשפחתך

באהבה רבה

פרץ

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square