• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
פרשת התשובה לקראת ראש השנה | הרב אלי אדלר    
 
ההגמרא במסכת מגילה[1] מבארת את מנהגנו מדוע לקרוא את התוכחה שבפרשת כי תבוא בסמיכות לראש השנה:
 
"תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה".
 
על כך שואל תוספות[2], הרי פרשת כי תבוא אינה סמוכה לראש השנה? לאחריה יש תמיד הפסקה בפרשת ניצבים עוד לפני ראש השנה?
תרוץ ראשון מביא תוספות בשם רב ניסים גאון, שגם בפרשת ניצבים יש המשך של קללות, וכדי למצות את המהלך של "תכלה השנה וקללותיה", מקדימים לקרוא גם את פרשת ניצבים לפני ראש השנה.
ר"י בתוספות חולק על כך, ומבאר להפך - שפרשת ניצבים באה כדי ליצור חייץ בין פרשת כי תבוא לראש השנה. בפרשת ניצבים יש ברכות הממתיקות את הדין. צריך אתנחתא מהקללות של השנה הקודמת, כדי להחל שנה וברכותיה, ולהיכנס לראש השנה באווירה חדשה[3].
המהרש"א[4] הולך בכיוון נוסף ואומר שהקללות שבפרשת בחוקותיי הן כנגד בית ראשון ואלה שבפרשת כי תבוא, הן כנגד בית שני. לאחר בית ראשון עדיין הייתה לעם ישראל זכות אבות, ולכן אחרי התוכחה באה פרשת במדבר, שם מונים את עם ישראל ומעמידים אותם על רגליהם מחדש. אמנם בבית שני תמה זכות אבות, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. אומר המהרש"א, שזו הסיבה לקריאה בפרשת ניצבים לפני ראש השנה. לאחר שתמה זכות אבות, מוכרחים תשובה.
 
בלב פרשת ניצבים מופיעה פרשת התשובה (דברים ל א' - י'). כחלק מההכנה שלנו לראש השנה, חשוב להתבונן בכתוב בפרשת התשובה שבפרשת ניצבים. בתוך פרשת התשובה מתוארות שתי מדרגות כלליות של תשובה, היוצאות אל הפועל בשני מצבים היסטוריים של עם ישראל: ישנה תשובה עד ה', היוצאת אל הפועל כאשר עם ישראל נמצא עדיין בגלות: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". וישנה התשובה המתפתחת דווקא לאחר קיבוץ גלויות: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" ותשובה זו כבר מוגדרת אחרת, לא עד ה', אלא אל ה': "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ... וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
 
ההבדל בין תשובה עד ה', לתשובה אל ה', הוא ההבדל בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה.
 
התשובה עד ה', היא תשובה עד - ולא עד בכלל. כלומר יש תהליך של תשובה, אך עדיין לא מתוך זהות עצמית עמוקה של החיים עם ה'. ויש תשובה עליונה, בה החיים כולם התעדנו והתעלו לזהות עליונה עם הרצון האלוקי, עם האידיאלים האלוקיים. התשובה מאהבה היא התשובה הארצישראלית. זו התשובה שחיי התחייה של עם ישראל בארצו תובעים להוציא אל הפועל. זו התשובה שהדור שלנו מתאים אליה[5].
 
בדורנו, אי אפשר להסתפק במשהו פחות מכך.
התשובה מאהבה היא תשובה גדולה ומורכבת. היא דורשת ללמוד מחדש את כל סוגיות התשובה. היא אינה פחותה בשלמותה מכל התוצאות של התשובה מיראה, היא יתירה ממנה לאין ערוך. היא כוללת ועמוקה, תובענית ומקיפה, היא פונה לרומם את החיים של הפרט והכלל ממקורם העצמי, היא שופעת חיים, מקוריות, ביטחון , שלווה ושמחה[6].
 
כאשר עוברים אנו דרך פרשת ניצבים לקראת ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, מתחדשים אנו במשב רוח רענן של אוויר ארצישראלי על ידי פרשת התשובה, ביסוד הרוח הגדולה של תשובת דורנו - התשובה הגדולה אל ה' בכל לבבנו ובכל נפשנו.
 
 
[1] מגילה לא:[2] מגילה שם, בבא בתרא פח:[3] כך הוא מסביר גם את הסיבה, שלאחר התוכחה שבפרשת בחוקותיי קוראים בפרשת במדבר, עוד לפני חג השבועות. [4] מגילה שם[5] מאמר הדור[6] עי' איגרת שע"ח
Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square