• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

 

לשנה של זיכוי הרבים נכתב ונחתם

 

חיילים יקרים ואהובים,

חשבתי לעצמי באיזו קבלה טובה והנהגה טהורה אפשר להתחזק לקראת השנה החדשה והבאה עלינו לטובה.

ראיתי לנגד עיני שופר, לקחתי אותו בידי ותקעתי בו מספר פעמים, ושמחתי. ממש שמחתי. קול השופר עורר אותי. השם יתברך אוהב אותי, אוהב אותנו, את ישראל קדושים.

קיבלתי החלטה: השופר בא איתי לצבא, אני הולך להשמיע קולות במחנה. לא רק לעצמי, לכל חבריי ואחיי הלוחמים ושאר החיילים והמפקדים והנג"דים בבסיס. ברוך השם אני מחובר לחבר'ה מצוין, אחים לכיתה ולמחלקה, עברנו הרבה ביחד בימים ובלילות בשנתיים וחצי האחרונות.

יושב לי בראש וחקוק לי בלב: "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"- ככה אני הקטן משתדל לחיות, בכל זמן אפשרי אני עם החבר'ה, מדבר איתם, צוחק איתם, מתעניין תמיד בשלומם ובשלום משפחתם: אחים, אחיות, הורים, מחשבות ורגשות. ביום ראשון היתה לי שמחה מיוחדת: "שמחה יום א' " אמיתית, ממש חיכיתי וציפיתי לפגוש את החבר'ה ולהראות להם את השופר. ממש היה ברור ליש כולם ישמחו בזה, כולם יבקשו לתקוע ולהשמיע קולות אלוקים חיים.

 

כן, אני יודע שבשבילם זה לפעמים רק אתגר או שעשוע נחמד, להצליח להוציא קולות, אבל אני הקטן בטוח שיש כאן ממש הזדמנות מצוינת קצת לדבר ולשתף, לחבר ולספר לחבר'ה על סיבות התקיעה ומדוע דווקא תקיעה, שברים, תרועה, אני ממש אוהב לדבר עם החבר'ה, וברוך השם הם, כמו כולנו, פשוט צמאים לדבר השם יתברך. ברוך השם כך בדיוק היה. נפגשתי עם החבר'ה והוצאתי את השופר, הראיתי לכולם ותקעתי בשמחה, וכפי המתוכנן רבים ביקשו לתקוע והסברתי קצת מהמעט שלמדתי ואני יודע.

 

ליבי התמלא בהודיה להשם יתברך, והלב את השפתיים פתח: "תודה לך השם יתברך שפתחת את עיניי וראיתי את השופר, ותודה רבה לך שנתת לי את המחשבה לקחת את השופר איתי לצבא"

 

ברוך השם כך היו הרבה מאד תקיעות לאורך כל חודש אלול, אבל בראש השנה היה השיא, לאחר התפילות הארוכות, עברתי בעמדות השמירה ובחדרים, וברכתי את כולם : לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום בסיפרן של צדיקים, ושאלתי : רוצים לשמוע קול שופר?

 

רוב החבר'ה ענו : בוודאי, נשמח.

ושוב ליבי התמלא הודיה ושפתותיי תפילה : "יהיה רצון שתהא השנה הבאה עלינו לטובה – שנה של זיכוי הרבים, שנה שיהיה שם שמים מתאהב על ידינו בכל המקומות ובכל הזמנים"חיילים אהובים!!!

אסור להתבייש!

כולנו חייבים להתחזק בעזות דקדושה. "והיה מחניך קדוש" – זאת המטרה!

אין לנו שום אינטרס פרטי, אנחנו פשוט מתלהבים וממש שמחים לקיים את מצוותיו של מלך מלכי המלכים. ממש מתמלאים מהידיעה שאנחנו בצוותא איתו יתברך.

 

אין כאן שום כפיה!!!

אנחנו שואלים מתוך אהבה אמיתית ושלימה – "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" – רוב רובם של החבר'ה מחזירים אהבה אמיתית ושלמה וממש שמחים לחטוף עוד מצווה.

 

ברוך השם יש לי הנהגה טובה מאז שהגעתי למבצעית צבר: כל בוקר אני מניח תפילין בפלוגה, הולך עם תפילין לבית הכנסת וחוזר להוריד אותם בפלוגה – חשוב לי מאד להסתובב עם התפילין בבסיס, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שמדובר על תפילין של ראש, ואני הקטן אומר: אם אפילו הגויים רואים את התפילין וזה גורם להם פחד, על אחת כמה וכמה שישראל קדושים רואים את התפילין, משהו טהור מבפנים וודאי זז!!

 

בשבתות בצבא, וגם בבית, אני נוהג להגיד לכולם: "שבת שלום"- אני בטוח שזה פועל הרבה מעבר לסתם מילים שיוצאות מהפה של האחים שלי למחלקה ולפלוגה ושל אנשים יקרים שאני פוגש ברחובות כשאני יוצא הביתה, מה שבטוח זה שבגלל שיש לי וודאות שזה פועל לטובה על אחרים, זה ממש פועל לטובה עלי ומשמח ומחזק אותי מאד.

 

טוב, היה חשוב לי לשתף אתכם, ראש השנה, יום הדין עבר עלינו ממש לטובה בחסדי שמים, אנחנו בעשרת ימי תשובה, רוב רובם של החבר'ה עבר מתכוננים לצום של יום כיפור ואני כבר התחלתי לעזור לרב של הבסיס לבנות את הסוכה, וכבר יש לי תכנון ביציאה הבאה לקנות 3 סטים של ארבעת המינים למהדרין מן המהדרין ולזכות את האחים של ואת כל החברים מהגדוד ומהבסיס. ושוב, ברגע זה שאני כותב מתמלא ליבי בהודאה ופי בתפילה :

 

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתכתוב ותחתום אותנו בספר מזכי הרבים, שנזכה להיות מלאים בעזות דקדושה ולעשות את רצונך כרצונך בלב טהור. ושנזכה להיות רגישים לחברים שלנו מהצבא ולכל הסובבים אותנו, ושתתן לנו תמיד רעיונות יצירתיים איך להוסיף קדושה במחנה הצבאי מתוך אהבת חינם ומידות טהורות" אמן.

 

בברכת שנה טובה

ובתפילה מתמדת להצלחתכם בכל.

אחיכם הקטן- פרץ.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square