• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

הבחירה והסגולה ביום כיפור

 

מסכת יומא מסתיימת במשנה בה מופיעים דברי רבי עקיבא: "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר, מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל".

 

דברים אלה הם חשובים מצד עצמם, אך מה הקשר בינם לבין מסכת יומא העוסקת ביום הכיפורים? אמנם נראה שרבי עקיבא מגדיר כאן באופן מדויק את המתרחש ביום כיפור. יום כיפור הוא כמו מקווה, אך לא סתם מקווה, אלא מקווה אלוקי. במקווה, עיקר הטהרה היא בעצם ההימצאות. המקווה מטהר, לא האדם.

 

נכון גם האדם צריך לעשות כמה השתדלויות כדי להיטהר במקווה, אך עיקר תוצאת הטהרה איננה על ידי ההשתדלות, אלא בעצם ההימצאות במקווה. גם ביום כיפור, עיקר ההתרחשות ביום זה איננה בחירית. ביום כיפור מופיע האמת העליונה של חיינו שהיא סגולתם האלוקית של ישראל, שהיא מעל הטבע והיא איננה אנושית. היא לא קיימת משום שאנו בוחרים בה או מתנהגים על פיה, אלא היא האמת הפנימית העליונה מצד עצמה.

 

הדעה החריפה ביותר בעניין זה היא דעתו של רבי. רבי אומר שביום כיפור, עיצומו של יום מכפר גם בלי תשובה[1]. וזה דבר פלא, איך ניתן לומר דבר כזה? הרי "כל האומר הקב"ה וותרן ייוותרו חייו"[2]?

 

אלא עומק דבריו של רבי הם שבאמת יום כיפור הוא לא יום במסגרת החיים הרגילים בהם אנו דנים את האדם על פי הבחירה. יש אמת עליונה מעל הבחירה, הקודמת לבחירה. יום כיפור הוא חיבור של הבחירה עם מה שמעל הבחירה[3].

 

סגולת ישראל היא מעל הבחירה. ביום כיפור האומה נידונת על פי סגולתה, ובמבט פנימי זה של "אחת בשנה" שהוא המבט העמוק והאמיתי ביותר, "כולך יפה רעייתי ומום אין בך".

 

אמנם דעת רבי לא נתקבלה להלכה[4], אך גם מי שחולק עליו, אינו חולק על עצם כוחו של יום, אלא הוא מצריך תנאים בחיריים מסוימים כדי שהיום יחול ויפעל את פעולתו העצמית[5]. וזהו בדיוק מָשָל המקווה. גם במקווה יש הכנות. צריך להתנקות, להוריד חציצות, להיכנס וכו', אך אחרי הכול, לא אלה מטהרים, אלא הם בסה"כ הכנה ותנאי לפעולה העצמית של המקווה.

 

כך ביום כיפור. עיקר פעולת הטהרה של יום כיפור הוא "עיצומו של יום מכפר", ועם כל זה אנחנו צריכים לעשות הכנות מצדנו, אך אל לטעות ולחשוב שפלא ההתרחשות הוא בהשתדלויות שלנו. ההתרחשות עצמה היא הרבה יותר מכל מה שאנחנו עושים ויכולים לעשות, ועם כל זה גם אנחנו צריכים לעשות צעדים הקושרים ומרוממים אותנו לאמת העליונה של חיינו, וזוהי מהות התשובה לקראת יום כיפור. לא מחוללים אנו את יום כיפור, אלא מאפשרים לו לחול. הצעד המרכזי אותו אנו צריכים לעשות הוא בתחום שבין אדם לחברו. לא לחינם בדיוק לפני דברי רבי עקיבא במשנה מובא התנאי היסודי לכפרת יום הכיפורים: "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרו"ֹ. אין זה תנאי אישי, אלא צורך כללי של האומה כולה. אדם לא יכול להיטהר במקווה של יום כיפור מכוח פרטיותו. מצד הפרט האדם הוא "כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נוֹבֵל. כְּצֵל עוֹבֵר. וּכְעָנָן כָּלָה. וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת. וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ. וְכַחֲלוֹם יָעוּף"[6].

 

היכולת של יום כיפור לפעול את פעולתו הוא מתוך מה שכלל ישראל מופיע כאחדות אחת. ולכן אומר הרא"ש[7] שאם לפלוני יש סכסוך עם אלמוני, ופלוני היה בסדר, אך חברו לא בא לבקש סליחה, הוא בכ"ז צריך ליזום הליכה לחברו, ומדוע? הרי אני בסדר, למה אני צריך לדאוג ליראת שמים של החבר שלי? אלא אומר הרא"ש: "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם עם חבירו", המטרה היא ליצור מציאות כללית, כדי שנתרומם ונהיה שייכים לסגולה האלוקית שלנו, לאפשר את הכניסה של כלל ישראל למקווה.

 

זה התפקיד העצום שלנו לקראת היום הקדוש, שהוא יום מעל הטבע, מעל הזמן[8], מעל המקום[9], מעל הטבע האנושי[10]. ולכל זה האומה הישראלית שייכת.

 

אשריכם ישראל!שנזכה לאהבת ישראל טהורה ואמיתית, ומתוך כך להתקדש בקדושת עיצומו של יום.

 

גמר חתימה טובה לנו ולכל בית ישראל!

 

 

 

 

 

[1] יומא פז:[2] בבא קמא נ.[3] ר' צדוק רסיסי לילה אות נ., שיחות הרצ"י על יום כיפור[4] עי' רמב"ם הלכות תשובה פרק א[5] גם לדעת רבי נראה כי יש כמה תנאים בסיסיים לכך[6] פיוט "ונתנה תוקף"[7] סוף מסכת יומא[8] על הפסוק "יָמִים יֻצָּרוּ ולא אֶחָד בָּהֶם" (תהלים קלט) דרשו חז"ל כי יום הכיפורים הוא יום שאינו חלק מסדר ימות השנה. יום שאינו יום. מעל הזמן.[9] כניסת הכה"ג בשליחות האומה כולה אל קה"ק, שהוא מקום ניסי כדברי חז"ל (מגילה י:) "מקום ארון אינו מן המדה"[10] על הפסוק בפרשת אחרי מות "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ" הסבירו (שפת אמת, ר' צדוק) שהכוונה היא גם לכה"ג עצמו, שהוא איננו אדם אלא מלאך בשעת כניסתו לקה"ק, וכל זה מכוח ביאתו בשליחות כנסת ישראל (שם משמואל אחרי מות עיי"ש)

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square