• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

פרשת שבוע

ושמחת בחגך| הרב אמיר גת 
  

מים נוראים" עברו עלינו. ימים גדולים ונוראים הפועלים בנו הוד רוממות, מפגש אלוקי מיוחד ששיאו מגיע ביום הכיפורים עת נכנס הכהן הגדול למקום הקודש ובידו הקטורת לכפר בעד כל עם ישראל. ימים אלו מקפלים בתוכם את האפשרות הנפלאה של התשובה יותר מבכל יתר חלקי השנה ומכאן שמם "עשרת ימי תשובה". אמנם בסיומם של ימים אלו "עם גודל התועלת של התשובה לזכך את הנפשות, לעדן את הרוח ולטהר את המעשים מכיעורם", מוכרחת היא התשובה "להיות סופנת (גונזת) עמה איזו חולשה שלא נמלט ממנה אפילו הגיבור שבגיבורים"[1]. בעל התשובה מקמץ וכונס את רצונו, רוצה הוא לשוב מחטאיו ועל כן אוסר את רצונו לבלתי עבור על חטא. אך יחד עם זאת מתקמץ גם הרצון של הטוב, הרצון לפעול פעולות טובות בעולם - גם הוא מתכנס ונבלם, ועוז החיים הטהורים מתחלש גם הוא. מדמה הרב קוק את בעל התשובה לחולה שמתרפא ע"י תרופה שפוגעת בארס הממלא את גופו, אך יחד עם זאת פוגעת תרופה זו ומחלישה גם את צדדי חייו הבריאים.

אם כן לאחר יום הכיפורים - בסיומם של ימי התשובה - אנו נמצאים בחולשה גדולה. הכיצד נתרפא מחולשה זו? "שבים על כן ימים של שמחת קודש, של חדוות הנפש לקומם את הרצון הטוב ועוז החיים הטהור, אז תהיה התשובה שלמה"[2]. אלו ימי חג הסוכות שזכינו בהם לשמחה מיוחדת. "ושמחת בחגך" נאמר בסוכות באופן מיוחד בשונה מחג הפסח ושבועות. לא נאמרה שמחה בפסח - שהתבואה עדיין בשדה. ובעצרת - שהתבואה כבר נקצרת

 

 ועדיין היין בגפנים - נאמרה שמחה אחת, ובסוכות שהכל בבית - נאמרו בו ב' שמחות"[3].

עניינה של השמחה המיוחדת בחג הסוכות הוא לרפא את צדדי הנפש הבריאים שבנו, שנחלשו כתוצאה מקימוץ הרצון במהלך עשרת ימי התשובה שעברנו, ועתה יש לתת להם דרור ביתר שאת ע"י מצוות השמחה המיוחדת שמופיעה בחג הסוכות. על כן ציינה התורה את חיוב השמחה בחג זה בשונה משאר הרגלים וכתבה בו פעמיים שמחה, פעם ראשונה "ושמחת בחגך אתה ובנך וביתך..."[4] ופעם שנייה - "כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך והיית אך שמח"[5]. וכפי דברי בעל הטורים לעיל - בחג הסוכות נשלם מעגל עמלו ופרי כפיו של האדם. תבואתו שגדלה בשדה ואף נקצרה מובאת כעת לתוך ביתו. בראות האדם פירותיו שגדלו ונתברכו בברכת ה' מובאים לתוך ביתו - שמח הוא שמחה גדולה. אמנם שמחה זו מתבטאת באופן נוסף: בהלכה מובא שיש לברך "לישב בסוכה" על אכילה, שתייה ושינה. האדם נפגש עם השכינה הנמצאת בסוכה באופן תמידי, על ידי פעולת גופו וכפי שאר מצוות התורה - פעולות הגוף שעל ידיהם מתעלה האדם ובעזרתם דבק בבוראו. האכילה לדוגמה, היא חיבור בין הנפש לגוף, וחיבור זה יהיה באופן שלם כאשר האדם יהנה מהאוכל  - ההנאה היא לנפש והגוף אינו אלא אמצעי וכלי להנאה זו. ע"י הנאתו נשמרת הנפש ופועלת בגוף. על כן באה הברכה על האוכל, כלומר הברכה מסייעת לנו להגביר את תהליך הידיעה והקשר השכלי - האדם יודע יותר מה הוא אוכל, וכפי התגברות הידיעה תהיה גם ההנאה אצלו גדולה יותר. ולכן מי שישן  - אינו נהנה מהאוכל הבא לגרונו אעפ"י שגופו יבלע את האוכל ויפעל את פעולות הלעיסה, הבליעה והעיכול. רק מי שנמצא בעירנות יוכל להנות. אם כן ההנאה שבאוכל היא על פי הידיעה. משמעות נוספת להנאה זו של חיבור הנפש בגוף היא החידוש. חיבור הנפש בגוף הוא חידוש והוספה ולכן נשמרת הנפש בגוף. חידוש זה בא לידי ביטוי בשמחה. לכן אנו מברכים דווקא על אכילה, שתייה ושינה - אלו פעולות המחדשות אצל האדם את כוחות החיים שבו ונותנים בו שמחה. אין זו שמחה גופנית אלא שמחה נפשית. הסוכה היא הפועלת בנו שמחה מיוחדת זו - היא המחדשת באדם את כוחותיו הרוחניים-גופניים שנחלשו במהלך ימי תשובתו. מעוררת הסוכה את כוחותיו הרדומים לשוב ולפעול ביתר שאת ולהוציא מן בכוח אל הפועל את כוחותיו החיוביים. מאפשרת היא לרצונו לפרוץ ולהיגלות על כל מלוא החיים. לכן מופיעה מצוות הסוכה באופן זה שהאדם נכנס אליה בכל גופו. עליו לרומם את כל צדדי חייו ולתת לרצונו שנרדם לשוב ולפעול ולהתפשט בכל מלוא פעולותיו החיוביות.

ובע"ה נזכה ש"יפרוס ה' עלינו את סוכת שלומו" - ומתוך סוכה זו נזכה להארת הקודש בכל צדדי חיינו באופן שלם ומלא.

 

 

 

 

[1]אורות התשובה לרק קוק ט:י'

 

[2]שם

 

[3] פירוש בעל הטורים על התורה, דברים טז:יא

 

[4] דברים טז:יד

 

[5] שם טו

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square