• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

חיילים

 

 

נר שבת

 

"אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון ...ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה אלא בכבודי אני מאיר לכם... האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם"

                                                                      (ילקוט שמעוני בהעלותך רמז, תשיט)

 

"הדלקת נר בשבת אינה רשות... אלא חובה... שזה בכלל עונג שבת... "                                                                                                                          (רמב"ם שבת ה,א)

 

חובת ההדלקה

 

  • הדלקת נרות שבת היא חובה[1], והמצווה היא על כל חייל[2], אך די שאחד מהחיילים ידליק עבור כל החיילים הסועדים באותו חדר אוכל[3].

  • חייל המדליק נרות-שבת בחדר אוכל מוציא ידי חובת הדלקה את כל החיילים המתארחים ביחידה, הן המסופחים לשבת בלבד, והן אנשי מילואים, רווקים או נשואים[4].

 

  • חייל הרוצה להדליק בחדר האוכל נרות אחר הדלקת-הצבור, ידליק בלא ברכה[5].

 

  • חייל נשוי, במקום שהדלקת הנר כרוכה בטרחה מרובה, יכול לסמוך על הדלקת אשתו, אם בחדר האוכל דולק אור החשמל[6].

 

אופן ההדלקה

 

  • מן הדין די בנר אחד, אך נהגו להדליק שני נרות – אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'.

  • כשאין שניים – יסתפק בנר אחד[7].

 

  • מדליקים בנרות [8].

  • בשעת הצורך אפשר להדליק בכל שמן שאורו זך, ובכלל זה שמן רובים, וכדו' (אך בשום אופן לא בבנזין, מפני הסכנה)[9].

 

  • המדליק נרות שלו[10], יַקנה אותם לכלל היחידה[11] על ידי שידליק את הנרות בפמוטות של היחידה, או שחייל אחר יגביהם על דעת להקנות לכל אחד ואחד חלק בהם[12].

 

  • האיש אינו מקבל שבת בהדלקת הנר.

  • לפיכך, יברך תחילה וידליק נרות השבת בחדר האוכל ולאחר מכן[13] את תאורת החשמל , ויכוון בברכתו על הנרות גם על אור החשמל. ונכון שיתנה בברכתו שאינו מקבל בכך את השבת[14].

  • האישה מקבלת את השבת בהדלקת הנר, לפיכך, תדליק תחילה את תאורת החשמל, ולאחריה תדליק את נרות השבת, ובברכתה על הנרות תכווין על כל מה שהדליקה[15].

 

  • יש להקפיד שהנרות ידלקו עד תחילת סעודת ליל שבת, וראוי לדאוג שידלקו עד לגמר הסעודה[16].

  • בשעת הצורך יוצאים ידי חובה בהדלקת נורת להט, הלוגן, או פנס כיס  ויברך עליהם[17], ויש מתירים אף בפלורוסנט[18].

 

  • כשהתאורה החשמלית דולקת יש לכבותה ולחזור ולהדליקה לכבוד שבת בברכה, ויש אומרים שאין לברך על הדלקה זו[19].

 

  • אין צריך לחשוש שמא אחר יחלל את השבת ויכבה את הנרות בחדר האוכל[20].

 

 

 

[1] שו"ע רסג,ב-ד ומ"ב ס"ק ל.

כתב הרמב"ם שבת ה,א כי חיוב ההדלקה מדין 'עונג שבת', ובשבת ל,ה כתב שהוא מדין 'כבוד שבת', וביאר הגר"א (שו"ע תקכט,א) ש'עונג הוא בשבת עצמו וכבוד הוא בע"ש'.

בערוה"ש רסג,ב כתב דתרוייהו איתנהו, דבמקום אכילה הוא מ'כבוד שבת' ובשארי החדרים הוא  מ'עונג שבת'.

עיין בשש"כ (פ' מג הע' ו) וביבי"א (ב,יז) שכתבו נפ"מ אם היו נרות דולקים, שמ'עונג שבת' אין צורך לכבות לחזור ולהדליק, כיוון שהמצווה היא היות האור דולק, אך אם מדין 'כבוד', המצווה בהדלקה עצמה ויש לכבות  ולחזור להדליק.

טעם נוסף להדלקה משום 'שלום בית', שלא יתקל בחפצים.

חייל או חיילת ששכחו להדליק 'נר שבת', אינם צריכים בשבתות הבאות להדליק נר נוסף מאחר וחיוב ההדלקה מוטל על ה'יחידה' ולא על החייל (הגר"ד ליאור).

 

[2] משיב-מלחמה ח"ב עמ' רלו.

במשפחה מדליקה האם, מפני שהיא מצויה בבית ועוסקת בצרכי הבית (שו"ע רסג,ג). טעם זה אינו רלוונטי לצה"ל, וראה במ"ב רסג,יב טעם נוסף. בשו"ע הרב (רסג קו"א ב) כתב שמעיקר הדין החיוב מוטל על בעה"ב והאישה היא כשלוחו של הבעל, וע"כ יכול חייל להדליק, וא"צ דוקא אישה, בפרט לפמש"כ בשו"ע אבה"ע כא,א. 

 

[3] חייל רווק אינו יוצא יד"ח בהדלקת אימו בביתו, 'כיון שהוא גדול, הוא כבעה"ב בפ"ע' (ערוה"ש רסג,ה). בשו"ע הרב כתב רסג,ט שאפי' אם מדליקים בביתו, 'אלא שאינן מדליקים משלו, אינו נפטר בהדלקתם' (ילקו"י רסג,טו-טז), עיין במילואים לפרק זה.

 

[4] נראה שחייל נחשב סמוך על שולחן היחידה בה נמצא כעת כי פקודות הצבא מחייבות יחידה להאכיל כל חייל שמתארח אצלה, ובכלל זה חיילים המתארחים  ביחידה  ולאחר הסעודה מוקפצים לפעילות לגזרה אחרת.

וכתב לנו הגר"ד ליאור שליט"א לגבי אזרח אורח ביחידה שחייב להדליק, וטעמו שאורח הסמוך לשבת בלבד, אינו יוצא בהדלקת היחידה, וכמו בנר חנוכה, וכ"כ בשבות יצחק עמ' קעט בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א, ולדבריהם על החייל המדליק לזכות חלק בנר לאורחים כמבואר בשו"ע רסג,ז.

אך כתב בשש"כ (מה,א עפ"י 'חובת הדר' פ"י הע' לט) כי מי שאוכל משולחן המארח בליל שבת יוצא בהדלקת המארח, ורק כשאוכל משל עצמו צריך להשתתף בפרוטה, כיוון שעיקר החיוב הוא לכבוד הסעודה ואינו כדין סמוך לגבי נר חנוכה, וכ"מ בשו"ע הרב רסג,ט.

 

[5] שכבר יצא ידי חובה בהדלקת חברו, ואין לברך שוב כמבואר בשו"ת רב-פעלים (ח"ב ס"נ) וראה גם ביה"ל רסג,ו. וכתב ביחו"ד (ב,לב) שאף אם ירצה להדליק בעצמו ומכוון לא לצאת בהדלקת הראשון, יש בזה ברכה שאינה צריכה (ראה בשש"כ פ' מה הע' לב וכאן במילואים). 

גם אם לא יצא יד"ח בהדלקת חבירו לא שייך להתיר לברך מטעם 'ריבוי אור', ועיין  בשו"ע רסג,ח שפסק שלא יברכו שניים במקום אחד. אמנם הרמ"א שם הקל, וביאר במ"ב רסג,לה 'דכל מה דמיתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זווית וזווית', (ראה שו"ת שמש ומגן ב,לח. בכה"ח ס"ק נו כתב שבספרד יש שנהגו לברך בנפרד, אמנם למעשה פסק בס"ק נג, כשו"ע).

למעשה, לא יברך השני מאחר וההיתר שנוי במחלוקת, ועוד משום שבזמננו שעיקר התאורה חשמלית אין משמעות לתוספת אור הנר, וכן מורה הגר"ד ליאור שליט"א. עוד כתב באשל אברהם (בוטשאש, סי' תרי) שרק נשים נשואות יברכו על ריבוי אור משום שמקפידות להדליק בכל מקום, וכ"כ הגרשז"א (שש"כ פ' מג הע' קעד) . וראה עוד להלן בדין תאורה חשמלית בסע' ח י ו-יא.

 

[6] בשבות יצחק עמ' מא כתב בשם הגרי"ש אלישיב 'דקיום חובת הגוף ע"י הדלקה בחדר אחר, אינה פוטרת מהמצווה להדליק לכבוד שבת במקום הסעודה, גם כשיש אור אחר (שלא הודלק לשם מצווה)'.

אמנם לרוה"פ נראה שנשוי יוצא יד"ח בהדלקת אשתו, גם כשאינו בביתו, אם חדרו והמקום שאוכל שם מוארים, כ"כ לנו הגר"י אריאל והגר"ד ליאור שליט"א, והוסיפו שה"ה כשאשתו מדלקת שלא בביתם (וראה ערוה"ש רסג,ה ושו"ע הרב סע' ט).

עם זאת, נראה שידליקו בברכה, כי אין לסמוך לכתחילה על אור החשמל שהודלק לא לכבוד שבת, ועוד, לעיתים אין מי שידליק נר שבת בחדר האוכל לזכות את כל שאר החיילים.

 

[7] שו"ע רסג,א  וברמ"א, מ"ב ס"ק ד. ראה גם מ"ב ס"ק לה. ילקו"י סע' ב.

 

[8] הנרות המסופקים היום (תשס"ו) דולקים כ-130 דקות, יש להתחשב בזה כאשר מדליקים מוקדם מהזמן. 'נרות חימום' דולקים 3.5 שעות.

 

[9] שו"ע רסד,ו. שו"ע הרב סע' יב. במ"ב ס"ק כג כתב שיתכן שהנרות שלנו עדיפים אף על שמן זית, הואיל ואורן זך, ואין רגילות להטות, אף ביום חול, אך בילקו"י סע' סא כתב להעדיף כל שמן, הנמשך אחר הפתילה, ע"פ נר שעווה, משום ש'הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח' שבת כג ע"ב, וכ"מ בכה"ח ס"ק לט.

 

[10] לדוגמה, כאשר אשת מפקד תורן מתארחת ביחידה ומדליקה נרות משלה.

 

[11] ראה שו"ע רסג,ז. ראה במילואים ביחס למידת החיוב להקנות חלק בנר במציאות הצבאית.

 

[12] שש"כ מה,ה מדין זכין לאדם שלא בפניו או מדין כליו של קונה זוכים לו אפי' הם שלו בשכירות (שו"ע חו"מ ר, ב-ג). ראה שבות יצחק פ"ט שדן בהרחבה באופני ההקניה.

 

[13] בצה"ל יש להקפיד שגם אור החשמל יודלק למצות נר שבת בשעת הדלקת הנר, ולא קודם, כי יש המגיעים לחדר האוכל אחר שכבו הנרות, ועליהם לאכול במקום הנר (שו"ע רעג,ז ומ"ב רעג,לב), חיילים אלו יצאו יד"ח נר שבת בתאורה החשמלית שתודלק לכבוד שבת. ועיין עוד לקמן פ"ז סע' ל.

טעם נוסף להדלקת החשמל למצות הדלקת הנר: כי י"א שהאיש יוצא ידי חובה בהדלקת אימו או אשתו בבית, ולברך יכול הוא רק במקום בו אין אור, וראה במילואים.

גם מאחר ונחלקו הפוסקים, אם אפשר לברך על הדלקת נרות שבת במקום שכבר דולק בו אור (ראה לעיל הע' 5), על כן טוב לברך באופן שיצא לפי כל הדעות ולהדליק את אור חשמל לאחר הדלקת הנרות (שש"כ מג,לד). במידה והתאורה היתה דלוקה קודם הדלקת נר שבת, יכבנה ויחזור וידליקה לשם מצות נר שבת, בפרט בחדר אוכל גדול שבו אור הנר אינו מאיר לכל חדר האוכל (הגר"א נבנצאל, וראה הר-צבי או"ח קמג).

אך בכה"ח רעג,טז משמע שאע"פ שהחדר מואר, מדליקים בברכה, וכ"כ הגר"מ אליהו שליט"א (קול צופייך 303), וכן מעיד בילקוט יוסף (סע' ח והע' טו) על אביו הגרע"י שליט"א שאין מקפידים בביתו לכבות את החשמל לפני הדלקת הנרות של שבת. אך גם הוא כתב שנכון להדליק את החשמל לאחר הדלק"נ (ראה יחו"ד ה,כד).

עוד כתב בא"א (בוטשאש, הובא לעיל הע' 5) שאיש אינו יכול לברך על ריבוי אור. בשבות יצחק כתב בשם הגרי"ש אלישיב כאשל אברהם. וראה שש"כ שכתב (פ' מה הע' לב ופ' מג הע' קעא) שמכיוון שהנשים רגילות להדליק נרות שבת בביתן מדי שבת בשבתו, יהיה בכך משום תוספת שמחה לכל אישה, כשלא נבטל ממנה את מצוותה.

 

[14] שש"כ מג,לה.

בביה"ל (רסג,ה ד"ה אחר) הביא מחלוקת האם איש יברך קודם ההדלקה מאחר ואינו מקבל שבת, ובשש"כ מג,ל כתב שהמנהג שאיש מברך קודם.

האיש אינו מקבל שבת בהדלקה, ולכתחילה יתנה זאת בפירוש (מ"ב רסג,מב. בא"ח ש"ש נח,ח. כה"ח רסג,סד). בילקו"י רסג,נב כתב שא"צ להתנות. ראה לעיל פ"ה סע' כג, ויבי"א ב,טז,י.

 

[15] כתב הרמ"א רסג,ה להדליק ואח"כ לברך, וכ"כ בא"ח (ש"ש נח,ח) וכה"ח רסג,סב, וכן הוא מנהג אשכנז. אמנם הגרע"י (יחו"ד ב,לג ויבי"א ב,טז) חלק ע"כ וכתב כי עדות המזרח יברכו לפני ההדלקה, ולא יברכו אחר ההדלקה אפי' בדיעבד (ילקו"י רסג,לד), ראה לעיל פ"ה סע' כד.

 

 [16]לפי מה שיתבאר לקמן בסע' י שיוצאים ידי חובה גם בתאורה חשמלית, מאחר ומתכוון בברכת הנר גם לאור החשמל שהדליק לכבוד שבת, די שאור זה יישאר עד לסיום הסעודה (בשש"כ פ' מג הע' צט). כתב בכה"ח ס"ק לא שיש ליתן שמן שיאיר כל הלילה.

אם סועד את סעודת ליל שבת מבעוד יום, די שידלקו הנרות במשך זמן הסעודה, ומצווה מן המובחר להקפיד שהנרות ידלקו עד הלילה אף במקרה זה (מ"ב רסג,מ. שו"ע הרב רסג,יג. כה"ח רסג,נח).

 

[17] בית יצחק יו"ד קכ. הר צבי סי' קמג. יחו"ד ה,כד,ב. שש"כ מג,ד הע' כב, והוסיף כי לדעת הגרשז"א יש לחלק בין אור חשמל הנוצר ע"י גנראטור, דאפשר שזה חשיב בשעת הדלקה כמדליק בלא שמן, כיון שבכל רגע ורגע נוצר זרם חדש, משא"כ אם מדליק פנס כיס, 'אשר הזרם כבר צבור ונמצא בתוכו, שפיר מסתבר שיכולים גם לברך'.

בהליכות שלמה (מועדים פ' טו הע' 11) נכתב שהגרשז"א הורה, בשעה"ד גדול, להדליק בברכה גם על אור חשמל.  אך הגר"מ אליהו אוסר לברך על נורה המחוברת לרשת החשמל והתיר רק בפנס כיס ('קול צופיך' 303).

 

[18] כ"כ בשבות יצחק פ"ג בשם הגריש"א שבלשון בני אדם הדלקה היא אף בפלורוסנט אע"ג דאינו אש, וכן שמענו מהגר"י נויבירט שליט"א, ואמר כי כך נהגו במשפחתו בימי השואה. אך בתורת היולדת לח,ה כתב שעל תאורה פלורוסנטית אין לברך,  משום שאינו אש. נראה כי אין סברה לחלק בין נורת להט לפלורוסנט, אך בשניהם יש חסרון שאינם בכלל נר שדיברו חז"ל, וכמבואר בספר מצוות ראיה או"ח תרעג, וכעי"ז שמענו מר"א וייס שליט"א.

 

[19] בביה"ל (רסג,ד ד"ה מבעוד) כתב שאם הנר דולק קודם פלג המנחה, יכבה ויחזור וידליק בברכה, אך ביבי"א ב,יז,ג כתב שאין לברך משום סב"ל, אך יכבה וידליק מחדש.

תורן המטבח שהדליק את התאורה לאחר פלג המנחה, שלא לשם מצווה, דינו כמדליק קודם פלג המנחה, ויכול לכבות ולהדליק בברכה, ויש אומרים להדליק בלא ברכה, ראה במילואים.

 

[20] הצכ"ה (לא,ה הע' 14) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שכן מחלל השבת מכשיל את עצמו, וכן הורה לנו הגר"ד ליאור. וראה באג"מ ג,מג שאסר בתנאים מסוימים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square