• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
חנוכה - מקור הגבורה בימים ההם בזמן הזה | הרב אלי אדלר
 

באחת המכללות, נגשה השבוע מורה שאיננה דתית, למורה דתית, ושאלה ברצינות: "חנוכה זה לא חג דתי, נכון?",

שאלה זו ביטאה את הבורות העצומה, שהיא לצערנו, אף נחלתם של מורים בישראל. שורשיה של בורות זו בהתפתחות הנרטיב של הציונות החילונית. בנרטיב זה, חנוכה עוצבה כחג הגבורה, אך עם מאמץ גדול לטשטש את מקורות הקודש שלה. בגן הדתי שרים בהדגשה "על הניסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים", אך במקור החילוני, הנוסח הוא: "אשר חוללו המכבים". גבורתם הלאומית של המכבים שימשה לחלוצים כאנטיתזה לגלותיות המסורתית. ממילא הם היו צריכים לקחת את הגבורה המכבית, בטשטוש שם שמיים שבפיה. בשירי המשוררים העבריים, החלוצים נקראו ברוח המכבים להעמיד את העם, לקום, להושיע, לנצח, לפדות, ובקיצור, לפעול ברוח כזו, שלצערנו כמעט ונעלמה משהשפה הישראלית ההווית.

ביטויי הגבורה הלאומית בשירים, היו אף כרוכים בכפירה בחסדי שמיים. הפסוק 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו', עבר ניתוח פלסטי, והפך ל'מי ימלל גבורות ישראל'. נס פך השמן קיבל קונוטציה שלילית, בכדי להדגיש דווקא את כוחם ועוצם ידם של החלוצים שמרדו בהישענות על הנס, וכך שרו "נס לא קרה לנו, פח שמן לא מצאנו, בעמק חצבנו עד דם, ויהי אור".

הציונות החילונית חוללה מהפכה היסטורית חסרת תקדים בכל תולדות עמנו, תוך גילויי גבורה עצומים בכל תחומי החיים, הנדרשים לתקומה לאומית ממשית מורכבת כל כך. אך במובן ההיסטורי המקורי של חנוכה, העלמת הקודש מגבורת החשמונאים היא שקר וסילוף, שאין לה על מה להישען.

מעבר לעיוות העובדתי, הבעיה העיקרית בשירים הללו, היא הערכים התרבותיים שהם מבטאים. לא לחינם, תוחלתם של השירים הללו, כמקור הרוח של הגבורה הלאומית, היא קצרה כל כך. זה כמה עשרות שנים שהגבורה הזו הולכת וגוועת, ואין גם טעם לעשות לה החייאה מלאכותית. גבורה ישראלית ללא מקור הקודש, היא כגוף ללא נשמה.

למען האמת, הנס העצום והאמיתי של תהליך התחייה, הוא העובדה המפליאה שגבורה כזו יכלה להפיח רוח בתקומה, ולהחזיק מעמד כמעט שני דורות. זהו נס הניסים וגבורת הגבורות[1], שכל תנועת התחייה העצומה של עם ישראל בדור האחרון, הוּבְלה להישגים האדירים אליה הגיעה, ללא שם שמיים. זהו ממש פלא אלוקי. נס בדרכי הטבע.

אמנם גבורת החיים הישראלית המקורית יונקת ממקום אחר, מהמקור האלוקי של "אוזר ישראל בגבורה". בכדי לבנות גבורה ישראלית אמיתית, שיכולה להמשיך ולעמוד בקביעות היסטורית אל מול כל אתגרי החיים העצומים שעומדים ושימשיכו לעמוד בפני עם ישראל הקם לחיים בארצו, אנחנו נצרכים לחזור לראשית, להחזיר את חנוכה לשורשיה המקוריים האמיתיים.

גבורת המכבים נבעה ממקור הקודש, מכוחה של תורה שבעל פה, ממקור השראת השכינה שבישראל, מהאורה האלוקית שפעמה בקרב החשמונאים, וכפי שמבטא הרב זצ"ל את מקור הגבורה הישראלית בפתגמו לחודש כסלו: "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוקים שמה"[2].

 

סוגיה זו נמצאת בלב הברורים הלאומיים בהם אנו נתונים בדור האחרון. רואים אנו את מה שעובר על האומה במהלך מלחמותיה האחרונות. חולשה וגבורה המשמשים בערבוביה.

לפעמים דווקא הערבוביה היא מציאות שקשה לברר בה את הדרך האמיתית בה אנו צריכים ללכת. קשה להגדיר בדיוק איפה החוסן והיכן החולשה, איפה הזכות והיכן המבוכה. המציאות היא מעורפלת, וכדי לחנך צריך לבנות ולחזק את מקורות הגבורה האיתנים, ולהסב את תשומת הלב הבהירה גם לקָנים הרצוצים, שעליהם מסוכן מאוד להישען.

 

השאלות העקרוניות המורכבות הללו, עולות מסוגיות שונות העולות על הפרק גם בתקופתנו. לא מעט עוסקים באחרונה בנושא סירוב פקודה של חיילים דתיים. הנושא מוכר.

כעמדה עקרונית, אנחנו נגד סירוב פקודה. סירוב פקודה כדרך להתמודדות עם בעיה הנוגדת את ההלכה בצה"ל, הוא מוצא שלילי ומזיק. צריך לעשות את כל המאמצים שבעולם בכדי לא להגיע למצבים כאלה. על אחת כמה וכמה, תופעות של סירוב פקודה כדרך הפגנתית, עלולות להרוס את הצבא ואת המדינה. אמנם אמירה כזו בלבד, עלולה לטשטש את הרוח החיובית הגדולה, שאנו מאמינים, שהיא המשענת המוחלטת של גבורתנו הלאומית. אנחנו בעד נאמנות מוחלטת לתורה. מפני שרק רוחה השלמה של תורה היא המסוגלת להוציא אל הפועל את הגבורה הישראלית הנדרשת לנו בכדי לעמוד בייעודים הלאומיים של עם ישראל הקם לתחייה בארצו. ואפשר לקיים את שני הקטבים הללו. דווקא אנשים שיהיו מסורים מתוך גדלות של אמונה, באכפתיות עמוקה מכל סעיף בשולחן ערוך, בדבקות בתורה שבעל פה ובקדושתם של ישראל, הם הם בנים נאמנים, בעלי גבורה של תורה, אשר יהיה בכוחם להושיע את ישראל באתגריו הלאומיים ובמלחמותיו, כמו בימים ההם, גם בזמן הזה.

 

 

 

[1] עי' אגרות ראיה, אגרת תשנ"ג

 

[2] מאמרי ראיה, מגד ירחים על חודש כסליו

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square