• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
ממלכתיות בימים ההם בזמן הזה | הרב אלי אדלר
 

בפתיחה להלכות חנוכה מתאר הרמב"ם את מאורעות חנוכה. כאחד מההישגים המרכזיים של חנוכה הוא מונה את ההישג ההיסטורי של חזרת המלכות לישראל לאחר הניצחון על היוונים:

"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכוהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן".

אמנם כאשר למדים אנו את העובדות ההיסטוריות, קשה שלא לתמוה על השבח של הרמב"ם על ההישג ההיסטורי הזה. נמנה כאן מספר עובדות המתארות את הפן הבעייתי של תקופה זו:

א. מלכות בית חשמונאי נמשכה מאה ושלוש שנים[1] בלבד, לאחר מכן כבר נהגה הנציבות הרומאית תחת שלטון הורדוס.

ב. עם כל גדולתם וחסידותם של החשמונאים, המסגרת הממלכתית שהם הקימו הייתה בעייתית מראשיתה[2], הם המליכו מלך מן הכוהנים ועברו בכך על האיסור "לא ימוש שבט מיהודה", וכן יש בעיה בעצם העובדה שכוהנים משמשים מעבר לתפקיד הכהונה, גם כמלכים.

ג. המלכות עצמה התפתחה מהר מאוד לשנאה ומלחמות בין האחים של בית חשמונאי[3].

ד. היו אף מלכים ממלכי בית חשמונאי שהפכו לצדוקים כדוגמת ינאי המלך[4].

ה. ינאי המלך ממלכי בת חשמונאי הרג כמעט את כל חכמי ישראל[5] למעט שמעון בן שטח שהוחבא בידי אחותו שלומציון, אשת ינאי המלך.

ו. בתקופה מאוחרת יותר באותן מאתיים שנים, הרג הורדוס את כל חכמי ישראל מלבד בבא בן בוטא[6]. מתוך רצון לכפר על כך ש'כיבה אורו של עולם', שיפץ מחדש את בית המקדש.

ז. בית חשמונאי למעשה נכרת עדי כדי כך שאומרים חז"ל שכל האומר שהוא מזרע בית חשמונאי בידוע שהוא עבד[7].

 

לאחר הכרת העובדות הללו, קשה להבין את המשקל הגדול שהרמב"ם נותן לתקופה היסטורית זו.

 

יש אמנם כנראה פן עמוק יותר למשקל של תקופה זו.

 

דווקא מתקופה זו יכולים אנו ללמוד על הערך הסגולי העצום של עצם המצב בו עם ישראל יושב בארצו כמציאות ממלכתית ברמה כזו או אחרת, על אף הלקויות הנוראות המתקיימות במצב זה.

עצם המציאות הלאומית של עם ישראל החי בארצו, זו מציאות שהיא בעלת ערך עצום שקשה אף לשער את משקלו העצום מבחינה לאומית בכל היבט שהוא.

ביטוי מסוים לכך ניתן לראות מהעובדה שלמרות שזו הייתה תקופה מסובכת ובעייתית מאוד מאינספור היבטים, בכל זאת, דווקא תקופה זו, הצמיחה את המשנה - הנשמה הלאומית שלנו, עיקרה והודה והדרה של תורה שבעל פה, המפרנסת את עם ישראל מבחינה תרבותית, מוסרית ורוחנית, לדורי דורות.

 

כל זה יכול ללמד אותנו, כבימים ההם גם בזמן הזה, להעריך באופן קצת יותר עמוק את הערך העצום של המציאות הנפלאה של מדינת ישראל שזכינו להיות חלק ממנה בדורות אלה. האהבה שאנו אוהבים את מדינתנו לא תסמא את עיניו מלהכיר ולהלחם גם נגד כל מומיה, ועם כל זה, לא נפסיק להכיר ולהלל את ערכה האלוקי העצום ואת הביטוי הפנימי והעמוק של האומה הקמה לתחייה לאומית וממלכתית. יכולים אנו רק לשער במעט, אילו תהליכים עצומים עוברים על האומה מעל ומתחת לפני השטח. כך מורים לנו לפחות הסממנים החיצוניים האדירים של ההתהוות הלאומית (וגם הסיבוכים והקשיים העצומים). מן הסתם עוד ברבות השנים והתקופות נדע להעריך ולהוקיר את מעשה האלוקי העצום המתרחש בתקופה זו, אשר זכינו להיות חלק ממנה. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.

 

חנוכה שמח לכולם!

 

 

 

[1] עבודה זרה ט. "מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש".

[2] עי בהרחבה רמב"ן בראשית מט, י'

[3] עי סוטה מט: ובהרחבה בספר יוסיפון

[4] עי ' למשל רש"י ברכות מח., קידושין סו

[5] קידושין סו.

[6] בבא בתרא ג:

[7] שם.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square