• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

רז – שמירת התענית לחיילים המבצעים שמירה בסיסית

רח – שמירת התענית לחייל המאייש מחסום בשומרון

רט – היש חיוב על שתיה לשיעורין בתענית ציבור

רי– אכילה לנצרך לשתות בתענית ציבור

ריא – היש להגביל האכילה למי שהותר לאכול בתענית

ריב – אכילה בחדר אוכל יחידתי בתענית

ריג – אכילה בעת השכמה לשמירה קודם כניסת התענית

ריד – תחילת הצום במהלך יום התענית אחר גמר פעילות

רטו – שטיפת הפה בתענית ציבור

רטז – אמירת "עננו" כשאין עשרה מתענים

ריז – קריאת "ויחל" כשחסר בציבור מנין מתענים

ריח – טעו והחלו בשני וחמישי לקרוא פה"ש ביום צום

ריט – אמירת "עננו" לחייל ששתה בתענית בהיתר

רכ – כיצד ינהג מי שלא התענה ונקרא לעלות לתורה

רכא – חזן שלא התענה והחל בחזרת הש"ץ

רכב – תפילת עננו במנחה "קצרה" ביום תענית

 

 

רז – שמירת התענית לחיילים המבצעים שמירה בסיסית

 

שאלה:

אנו קבוצת חיילים אשר בתענית י"ז בתמוז הוטלה עלינו משימת שמירה בסיסית שגרתית. כיצד עלינו לנהוג באשר לאיסור אכילה ושתיה?

 

תשובה:

כל תעניות הציבור*, נקבעו ע"י הנביאים, ואמנם לאחר ביטול הגזירות הקשות, לא חזרו להקבע כתעניות חובה, אך כל ישראל כבר קיבלו עליהם תעניות אלו והפכום לחובה.

משום כך, למרות המשימות המוטלות עליכם, הרי כשמדובר בחיילים בריאים ובתנאי מזג אוויר רגילים, עליכם להתחיל בתענית מתוך מגמה לסיימה.

רצוי שתהיו מצויידים בשתיה לכל מקרה שבו תחושו קושי רב או פגיעה בעירנות שאז יותר לכם לשתות.

 

רח – שמירת התענית לחייל המאייש מחסום בשומרון

 

שאלה:

הנני חייל המשרת בחטיבת השומרון, ומשימתי הינה לאייש מחסום באחד הצירים.

כיצד אנהג בתענית?

 

תשובה:

במציאות בה הינך מצוי, עליך לאכול ולשתות לפני עלות השחר.

במידה ותחוש במהלך היום, כי התענית מקשה על פעילותך ועל העירנות הנדרשת לא חלה עליך יותר חובת התענית ורשאי אתה לשתות (תשובתנו זו מתייחסת לתנאי מזג אויר רגילים).

 

רט – היש חיוב על שתיה לשיעורין בתענית ציבור

 

שאלה:

בתשובתכם (לשאלה הקודמת) הוריתם לשתות בעת פעילות מבצעית, כאשר קיים קושי להתענות.

האם בעת פעילות כזו בי"ז בתמוז עלי להקפיד על שתייה לשיעורין?

 

תשובה:

בכל תעניות הציבור לא נזכרה חובת אכילה ושתייה לשיעורין, אלא דווקא בצום יום הכיפורים שיש באכילה רגילה איסור כרת. (ובאשר לתשעה באב שתיקנוהו כעין יום הכיפורים יעויין בתשובות אודות ט' באב).

 

רי– אכילה לנצרך לשתות בתענית ציבור

 

שאלה:

במידה והותר לי לשתות בי"ז תמוז, האם מותר לי אף לאכול?

 

תשובה:

משמע מהפוסקים כי בתעניות ציבור כאשר הותר לחולה לשתות הותר לו אף לאכול, אך בנדון שבו הנכם מצויים שהשתיה מחוייבת רק מצד שמירה על כשירות מבצעית או המנעות מהתייבשות, אם אין צורך באכילה ראוי להסתפק בשתייה המתחייבת.

 

 

*בתשובות בהם קיימת התייחסות לי"ז בתמוז, הדין זהה גם בשאר תעניות הצבור, לבד מתשעה באב, שכן דיניו חמורים יותר ומפורטים בנפרד.                    

 

 

ריא – היש להגביל האכילה למי שהותר לאכול בתענית

 

שאלה:

כאשר הנני מחוייב אף לאכול, האם יכול אני לאכול בי"ז תמוז ללא כל מגבלה?

 

תשובה:

כתבו הפוסקים כי אף אלו שאין עליהם חובה להתענות, על כל פנים אל להם להתענג במאכלים אלא רק כפי הצורך. על כן אכול את הנדרש לצרכי קיום הגוף, אך המנע מאכילת בשר ומעדנים או תוספות למיניהם.

 

ריב – אכילה בחדר אוכל יחידתי בתענית

 

שאלה:

האם אני יכול במצב האמור (בשאלה הקודמת) לאכול בחדר האוכל היחידתי?

 

תשובה:

על מנת שלא להקל ראש בתענית הציבור , ראוי כי תאכל את הנדרש בצנעא ותמנע מאכילה בחדר האוכל.

 

ריג – אכילה בעת השכמה לשמירה קודם כניסת התענית

 

שאלה:

בליל י"ז בתמוז הוטלה עלי תורנות שמירה בין השעה 1:00 לשעה 3:00 בלילה. האם יותר לי אז לאכול ולשתות, שכן ידוע לי שחובת התענית הינה רק מהשחר?

 

תשובה:

למרות שהצום מתחיל מעלות השחר, אסור לאכול מאז שהלכת לישון בלילה, שכן יש בשינה הסחת דעתך מאכילה. אמנם אם התנית קודם השינה כי אינך מקבל עליך את התענית, מותר לך לאכול ולשתות (ולנוהגים כרמ"א, מותר לשתות מים גם אם לא התנה).

ואם היית מודע לשמירה ולאפשרות כי תאכל קודם שהלכת לישון, אף אם לא התנית את הדבר באופן מפורש, יותר לך גם כן לאכול ולשתות.

 

 

ריד – תחילת הצום במהלך יום התענית אחר גמר פעילות

 

שאלה:

ביצעתי בי"ז תמוז סיור רגלי על דרך הטשטוש בבקעה, ומשום כך שתיתי ע"מ להיות כשיר ולא להגיע להתייבשות. האם לאחר גמר משימתי בצהרי יום התענות חייב אני לצום?

 

תשובה:

כאשר הסתיימה המשימה המבצעית, שבגללה הותר לך לשתות, עליך להתענות מכאן ולהבא עד סיום הצום.

ובוודאי שאם שכחת ואכלת בשגגה במהלך תענית הציבור, אינך רשאי לאכול ולשתות בהמשך היום, אלא עליך להשלים את היום בתענית.

 

 

רטו – שטיפת הפה בתענית ציבור

 

שאלה:

חייל הסובל מריח רע בפיו, האם יותר לו לשטוף את פיו בתענית?

 

תשובה:

כתב השו"ע כי "לא ראוי לשטוף הפה בתענית כבכל יום".

אך במקום צער רב, פסקו אחרונים כי ניתן להתיר את הדבר, ובלבד שיזהר לכפוף פיו וראשו כלפי מטה באופן שלא יבלע מים בטעות.

 

 

רטז – אמירת "עננו" כשאין עשרה מתענים

 

 

 

שאלה:

הנני משמש רכז דת גדודי, ובעת ההתכנסות לתפילה התברר לי כי אין עשרה מתענים במניין. האם ניתן לומר במציאות זו את תפילת "עננו"?

 

תשובה:

תפילת "עננו" הנאמרת ע"י יחיד כתוספת בתוך ברכת "שומע תפילה" (שאינה חותמת בברכה מיוחדת) יש לאומרה ע"י כל מי שמתענה ואף המתענה המתפלל ביחידות יאמרנה.

אך בנוגע לברכת "עננו" הנאמרת ע"י שליח הציבור, החותמת בברכה "העונה לעמו ישראל בעת צרה", כתב השו"ע שצריך לאמרה רק כשיש עשרה מתענים.

אך כתבו מספר אחרונים שדברי השו"ע מתייחסים לתענית יחידים, ואילו בתעניות ציבור שהינם מדברי קבלה ניתן להסתפק אף ברוב מניין.

ולכן, אם אי אפשר לקבץ  עשרה מתענים, הרי אם ישנם שבעה חיילים (שהינם נחשבים כרוב ניכר) שהינם מתענים, או אף שישה חיילים המתענים, ושאר החיילים אינם צמים עקב חולי או פעילות בטחונית שבגינה פטורים מהצום, יוכל שליח הציבור לומר ברכת "עננו".

 

ריז – קריאת "ויחל" כשחסר בציבור מנין מתענים

 

שאלה:

האם יש לקרוא בתורה בתענית ציבור את קריאת "ויחל" כאשר אין עשרה חיילים המתענים?

 

תשובה:

דין קריאת "ויחל" זהה לדין "ברכת עננו" (המוזכר בתשובה הקודמת) ובוודאי שלכתחילה ראוי לקבץ עשרה מתענים כדי לקוראה בפניהם.

אך כאשר אין מצויים אלא ז' מתענים יכולים לקרוא "ויחל", ואם חלה התענית בימי שני וחמישי, קוראים פרשה זו בשחרית אף אם ישנם רק ששה מתענים.

 

ריח – טעו והחלו בשני וחמישי לקרוא פה"ש ביום צום

 

שאלה:

בתענית הציבור שחלה ביום חמישי, טעינו והתחלנו בקריאת התורה הקבועה מתוך פרשת השבוע, ורק במהלך הקריאה הזכיר לנו אחד החיילים שהיה עלינו לקרוא את קריאת "ויחל". האם הננו מחוייבים לגלול ולקרוא מתחילת קריאת "ויחל"?

 

 

תשובה:

אם טעיתם וקראתם בימי שני או חמישי מפרשת השבוע אינכם צריכים לשוב ולקרוא את קריאת "ויחל", ואפילו אם נזכרתם בדבר שבאמצע הקריאה עליכם לסיים את הקריאה שהתחלתם בה, ותסתפקו בכך שאת קריאת "ויחל" תקראו במהלך תפילת המנחה.

 

 

 

ריט – אמירת "עננו" לחייל ששתה בתענית בהיתר

 

שאלה:

הנני חייל אשר עקב פעילות מבצעית הותר לי לשתות בי"ז תמוז, אך הקפדתי לשתות ב"שיעורין", האם יכול אני לומר בכהאי גוונא "עננו...ביום צום תעניתנו"?

 

 

תשובה:

מכיוון שהקפדת על שתייה בשיעורין, נחשב אתה כ"מעונה" ויכול אתה לומר "עננו" הן בתפילת היחיד והן לשמש כשליח ציבור ולאומרה כברכה בפני עצמה קודם ברכת רפאנו (ולכן קיים יתרון בשתייה "לשיעורין" אף בשאר תעניות ציבור).

 

רכ – כיצד ינהג מי שלא התענה ונקרא לעלות לתורה

 

שאלה:

חייל שלא התענה בתענית ציבור ונקרא לעלות לתורה בקריאת "ויחל", כיצד ינהג?

 

תשובה:

לכתחילה, פשוט שאין להעלות לתורה ביום תענית ציבור מי שלא התענה, אך בדיעבד אם קראוהו לעלות לתורה נחלקו בכך הפוסקים.

על כן בימי שני וחמישי בשחרית יעלה לתורה,ואילו בשאר הימים ובקריאת המנחה ראוי שיאמר שמפאת אונס אינו יכול לעלות. ומי מתבייש בכך ועולה ומברך, יש לו על מי לסמוך.

 

רכא – חזן שלא התענה והחל בחזרת הש"ץ

 

שאלה:

נשלחתי להיות שליח ציבור ביחידה, ובתחילת חזרת הש"ץ נזכרתי כי איני משלים התענית ביום זה.

מכיוון שיש לומר בתענית את תפילת "עננו" איני יודע כיצד אנהג?

 

תשובה:

פסק השו"ע כי "בתענית ציבור ש"ץ שאינו מתענה לא יתפלל", ולכן לכתחילה בוודאי ששליח הציבור יהיה מבין החיילים המתענים.

אך בדיעבד, אם כבר התחלת בחזרת הש"ץ, תמשיך בתפילתך, אולם לא תוכל לומר את ברכת "עננו" כברכה בפני עצמה קודם "רפאנו", אלא עליך לאומרה כדין היחיד בתוך ברכת "שומע תפילה" ללא חתימה.

וכדי שתהיה דובר אמת בתפילתך, תשנה ותאמר "ביום צום התענית הזה" במקום "ביום צום תעניתנו".

 

 

רכב – תפילת עננו במנחה "קצרה" ביום תענית

 

שאלה:

הננו שוהים בתנאי שדה ועקב דוחק הזמן נוהגים אנו לקצר בתפילת המנחה כשהחזן אומר ג' ברכות ראשונות בקול רם ואינו אומר את חזרת הש"ץ.

כיצד עלינו לנהוג בתענית ציבור באשר לברכת "עננו"?

 

תשובה:

מכיוון שעל הש"ץ לומר "עננו" כברכה בפני עצמה, אין ראוי להתפלל תפילה קצרה בדרך זו בימי התענית. אמנם אם מפאת דוחק הזמן נאלצים אתם להתפלל בדרך זו, אזי הש"ץ ינהג כשאר המתפללים, ויאמר "עננו" בתוך ברכת "שומע תפילה".

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square