• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

 

 

שליחי מצווה

 

 

חיילים יקרים ואהובים

 


לפני מספר חודשים דיברתי עם חבר שהתלווה לאחד מראשי הישיבות למסע גיוס כספים בחו"ל לטובת הישיבה. הם הגיעו לברזיל ופגשו שם מספר תורמים צדיקים. באחת הפגישות ביקש ראש הישיבה מהתורם שיהיה שותף להחזקת האברכים, התורם הצדיק אמר לראש הישיבה: זהו, אני סיימתי את השנה מוקדם, כבר תרמתי מעל היכולת שלי עד סוף שנה. וראש הישיבה בעזות דקדושה ענה לתורם הצדיק: מה הבעיה?- תן לי צ'ק דחוי על חשבון השנה הבאה. שהצ'ק הראשון של 2018 יהיה לטובת הישיבה. התורם הצדיק השתכנע וכתב במקום צ'ק על סך 5,000 דולר. לאחר מספר שבועות התקשר אלי אחד החיילים בצבא וסיפר לי שנגמרו לו הכוחות ונמאס לו מהמערכת הצבאית, נזכרתי בסיפור הזה, ואני מכיר את החייל הזה טוב, הוא זורם וכל הזמן מחפש חיזוקים בעבודת השם יתברך, אז עניתי לו: מה הבעיה אחי?- נגמרו לך הכוחות?!- תיקח על חשבון חג החנוכה הקרב ובא. קח על חשבון שבת קודש המתקרבת. אתה חייב עזות דקדושה, וגם כשהיצר הרע מספר לך את הסיפור הזה, שאין לך כוחות, תזכיר לו שבעבודת השם יתברך אפשר תמיד לקחת כוחות מהחגים, מהשבתות, מהתפילות, מהברכות ומכל ההלכות. ממש שמחתי והודיתי להשם יתברך שהזכיר לי את הסיפור הזה. אנחנו שליחי מצווה תמיד. שליחים של השם יתברך בכל מקום ובכל שעה. מה מזכיר לנו את השליחות?- תחנות התדלוק הרוחניות שהשם יתברך גנז בכל שבוע ובכל חודש ובכל שנה. תמיד חייבים לתדלק! כל שישה ימים- שבת-קודש, וכל חודש איזה חג, או חגים או הלכות מיוחדות או צומות או ימי זיכרון של צדיקים, או סתם תקופה של חיזוקים ותשובה, ולפעמים השליחות ממש כבידה, ואתה רחוק פיזית, נפשית, ומרגיש גם ממש רחוק רוחנית ונשמתית, ואז אתה חייב לפרוץ דרך עם עזות דקדושה ולהתחיל לגייס כוחות אלוקיים מהתפילות ומכל החגים יחד- בלי סדרים ובלי להמתין שתגיע התפילה או החג- פשוט להחליט: אני עכשיו לוקח כוחות מיוסף הצדיק, ואפילו שאני מרגיש רחוק בכל המובנים, ומרגיש שמצרים סוגרים עלי, והאחים שלי מהצבא מצליחים למכור אותי בקלות לכל מיני עניינים שכאילו רק מרחיקים אותי מהקדושה, אבל בעצם, עכשיו רק הביאו אותי לצימאון לאלוקים ברמה שלא חוויתי מעולם, בחינת ירידת הצדיק, ירידה לצורך עליה, ועכשיו, בעזרת השם אני הולך על כל הקופה, ואני לא יכול להתחשב בהדרגה, שלב אחרי שלב, קמעא קמעא... אני חייב לעוף על השם יתברך ותורתו הקדושה ולהיות ברור וחד!!!

אני חוזר להשם יתברך בתשובה מאהבה וכל הזדונות יהפכו לזכויות! אני מקפיד בהלכה על קלה כבחמורה, רץ למצוות ובורח מן העבירה! אני אוהב תמיד להגיד שיהודי, ישראל קדושים לא יכולים להתנתק מהשם יתברך, מקסימום מה שיקרה זה כמו בחץ וקשת שיהודי הולך אחורה בעבודת השם יתברך, וחלילה נופל או יורד, אבל סך הכל החוט והחץ נמתחים אחורה, ויש מצבים שאתה מרגיש שהחוט כל-כך מתוח, ואתה חושש שהוא עלול להיקרע, ואז החץ הזה הולך לעוף רחוק מאוד. החץ הזה הולך לפגוע במטרות האלוקיות שלך, ולהביא אותך לרמה רוחנית של בעל תשובה מאהבה שיודע להתגעגע ולהשתוקק ולכסוף ולהזדרז במצוות ולשמוח בהן באמת ולהתפלל מכל הלב ולהיות יהודי פשוט שמודה להשם יתברך על כל פרט, ומרגיש שליח של השם יתברך בעולם, ומתאמץ לחבר אליו עוד כמה שליחים נאמנים, אוהבי השם ומקדשי שמו.

אחים יקרים ואהובים!

זהו, הגענו לשיא של כל הפרשיות האחרונות. יוסף הצדיק מתגלה לאחים שלו. יוסף הצדיק זכר כל הזמן שהוא שליח של השם יתברך. הוא זכר שהוא הידא אריכתא (היד הארוכה) של המשלח, ו"שלוחו של אדם כמותו"- אז, אם השליח זוכר כל הזמן את המשלח ומפנים שבשליחות שלו הוא ממש כמו השם יתברך, אז כל המפריעים שיש לו בדרך למילוי המשימות, בסופו של דבר הופכים לזכויות יותר גדולות, שמשפיעות על השליח וכל המושפעים מהשליחות לדורות עולם.

בסופו של דבר- "שליחי מצווה אינם ניזוקין"- אפילו שבדרך, יכול להיות שיש תקופות יותר קשות ויותר מורכבות, וצבא שלוש שנים או אפילו פחות או יותר, זה ממש לא עניין של זמן, זה עניין של וודאות בשליחות, ואם אתה וודאי שאתה שליח של השם יתברך, אז לעולם, בסוף, אתה לא תינזק, אלא רק תתעלה, "והבא להיטהר- מסייעין לו".

אבל מה החזיק את יוסף הצדיק, מה מחזיק כל שליח של השם יתברך?

ההתבטלות למשלח: "כי למחיה שלחני אלוקים", "וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ", "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים...", ובהמשך: "אל תיראו, כי התחת אלוקים אני. ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה".- אמונה שיש רק השם יתברך בעולם ואין עוד מלבדו!!!

 


טהרת הברית וטהרת הלשון: "והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם"- רש"י הקדוש:

שאני מהול ומדבר לשון הקודש.

מילה- גימטריא 85

פה- גימטריא 85

 

טהרת הברית במסירות נפש, במיוחד בדור שלנו, ולשמוח ולהתמלא כוחות בכל הצלחה!!!

וכשיש נפילה- לקום מיד!!! ולפרוץ קדימה בטהרה פי כמה וכמה!!!

וכל הזמן להסתכל על עצמינו בעין טובה ולדון את עצמינו לכף זכות!!!

 

וטהרת הלשון במסירות נפש- לא מוכנים לשמוע רע!!!

להיות חדים וברורים!!!

יש לשון הרע או אפילו אבק לשון הרע- אני בורח!!!

ולהגיד לחבר או לחברים: אחים שלי!!!- כמו שאני לא שומע מכם ולא מוכן אפילו רגע להישאר אתכם עכשיו, אני גם לא מוכן רגע לשמוע עליכם שום דבר!!!

אני משתדל להיות חבר אמיתי!!!

בצבא, לא התביישתי, ואמרתי תמיד לחברים שלי: "פה קדוש, פה קדוש"- בכל פעם של ניבולי פה, גסויות ולשון הרע, עד שהחברה היו אומרים לעצמם, אחרי שהיו מנבלים את הפה או מלכלכים על חברים: "יש לנו פה קדוש, בואו נפסיק"!

 

לאחוז בתורה במסירות נפש: "... וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם"- יוסף הצדיק זוכר אחרי 22 שנה את הסוגיא האחרונה שהוא למד עם יעקב אבינו לפני שהם נפרדו, איזו סוגיא?- סוגיית עגלה ערופה, שמה היסוד שלה?- החשיבות ללוות את האורחים שלנו!!! יוסף הצדיק רומז לאבא שלו, ליעקב אבינו, לישראל אבינו: אני זוכר היטב שגם למדתי אתך את הסוגיא וגם ליווית אותי בפועל בפעם האחרונה ששלחת אותי לאחים שלי- זה היה לימוד ומעשה ביחד, ולא משנה מה שקרה, הליווי הזה הלך איתי כל ה-22 שנים הללו, ואפילו בתוך מצרים נשארתי שמור בזכות אותה הסוגיא ואותו הליווי שאפילו התעורר בי כשהייתי רגע לפני נפילה עם אשת פוטיפר.

 


והדבר האחרון: אהבת השם יתברך שנלמדת דווקא מיעקב אבינו, בעת הפגישה עם יוסף הצדיק אחרי 22 שנה- הוא קורא קריאת שמע, ושואלים: מה הקשר עכשיו?- לא ראית את הבן האהוב שלך 22 שנה. ועונים: אמת. אבל, פתאום יעקב אבינו הרגיש שהאהבה שלו ליוסף הצדיק עלולה לגבור על האהבת ה' שלו, אז הוא אמר קריאת שמע, ואז, מתוך אהבת השם יתברך גם התמלא באהבתו הטבעית ליוסף בנו אהובו. כל האהבות שלנו בעולם, יסודן באהבת השם יתברך במסירות נפש.


חיילים יקרים ואהובים. אלו הדברים שהצליחו אצל יוסף הצדיק 22 שנה במצרים.

אז מה זה שלוש שנים בארץ קדשנו ובמדינת ישראל וצה"ל שמוקפים בתורה ובטהרה?!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square