• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
פרשת ויחי - מסכת חייו המסובכים של יעקב אבינו
 
הרב צבי יהודה זצ"ל בשיחותיו לפרשיות השבוע, רגיל לחזור על המאפיינים המרכזיים של האבות. המאפיין המרכזי של יעקב אבינו הוא הסיבוכיות. הסיבוכים בחיי יעקב אבינו הם פנימיים וחיצוניים. הוא מסתבך כלפי חוץ, מרגע לידתו הוא אוחז בעקב עשיו, ואחר כך יש לו מאבק מורכב מול לבן, וברגע שמתהווה משפחתו, מתפתחים סיבוכים אדירים ומורכבים בתוך הבית פנימה. כל זה נוגע מאוד אלינו, משום שמאפייני חיי האבות הם עקרונות החיים של עם ישראל, ובייחוד יעקב הוא הבחיר שבאבות, וממשפחתו צומחת האומה הישראלית לדורותיה. למסכת חיים מסובכת זו, ניתן להתייחס בכמה היבטים.המבט הראשון אומר, שאלה הם חיינו, זהו מר גורלנו, וצריך לקבל אותם באהבה, ואין מה לעשות. צריך לקחת גורלנו המר ברוח כמה שיותר טובה. כך ניתן היה אולי לשמוע מדברי יעקב עצמו בפרשת ויגש, בתיאור חייו לפרעה: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם".אמנם זו התמונה החיצונית של חיי יעקב, אשר ניתן לצייר לפרעה. פרעה איננו יכול לראות משהו יותר עמוק מכך. ויתכן אף שזו חלק מהסתרת משפחת יעקב כלפי המצרים את כוחם האמיתי. על מבט פסימי מעין זה על צרוֹת בחיים, אומרים חז"ל שזהו גידוף כלפי מעלה. כך היו מנחמים בבבל: "מאי אפשר למעבד" פירוש: 'מה אפשר לעשות', זה המצב וצריך לקבל אותו כפי שהוא. לנחמה זו קוראים חז"ל "נחמתא דגידופא".ליעקב אבינו עצמו יש מבט יותר עמוק. כך רואים אנו בהתייחסותו לחלומות יוסף המעוררים שנאה עזה אצל האחים, תגובת יעקב היא: "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר", וברש"י: "היה ממתין ומצפה מתי יבא", כלומר ליעקב אבינו יש מבט הרבה יותר עמוק ורחב. הוא איננו בוחן את הסיבוכים על פי הרגע העכשווי, יש לו צפייה, שדווקא ממה שרע עכשיו, תלך ותצמח אמת גדולה.זה מביא אותנו להבנה שורשית על מקור ומשמעות הסיבוכים בבית יעקב. ממה נובעים כל הסיבוכים הללו? אלא שמשפחת יעקב איננה משפחה פרטית רגילה. יש הרבה מה ללמוד ממסכת חיי משפחת יעקב לחיי משפחה פרטית, אך בכל זאת יש כאן עוצמה יותר גדולה. משפחת יעקב היא התשתית לאומה הישראלית, ככזו, עוצמות הנפשות אשר הנן חלק ממנה, הן בעלי עוצמות שקשה לשערן. יוסף ויהודה אינם רק אנשים פרטיים, כל אחד מהם הוא הר געש פנימי של היסטוריה אדירה. המדרש אומר שההתנגשות בין יוסף ליהודה היא התנגשות בין מלכים: "ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו, זה יהודה ויוסף שנתועדו יחדו". משפחת יעקב היא אומה בזעיר אנפין, באישיותו של יעקב ובמשפחתו מקננים כל פוטנציאל דורות האומה הישראלית. זהו פשר עוצמת החיים והמורכבות של משפחה זו, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. כלפי חוץ, יש כאן גורם שמתהווה בקרבו עוצמה דינאמית הנוגעת לכל ההיסטוריה האנושית, וכלפי פנים, יש כאן בניין וברור של כוחות, מאבק על האמת והכיוון ההיסטורי אשר יאפיין את ההיסטוריה הישראלית כולה לתיקון עולם. לא לחינם יש מלכות ישראל ומלכות יהודה, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שורשי כוחות אלה מתגוששים בפרשיותינו ולאורך כל ההיסטוריה, עד להיותם לעץ אחד לעתיד לבוא.צריך להוסיף על מבט אמיתי זה, מבט נוסף, יותר עמוק. מגמת החיים של האומה הישראלית היא ביסודה יצירה אלוקית. "לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי". מטרות החיים הצומחות מבעד לחיים אלה הנם באמת למעלה ממחשבות אנוש. אנחנו פועלים בעולם על פי הבנתנו ובחירתנו, וזהו תפקידנו, אך העולם לא מתקדם רק לפי כלי הקיבול של ה'כזית' מוח שלנו, אלא על פי עצת ה'. כך חז"ל מתארים את התהוות התהליכים האלוקיים, שנרקמים דווקא דרך הסיבוכים, הסתרי הפָּנים, ואפילו הכישלונות. "כי אנכי ידעתי את המחשבות. שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח". ובריאת אורו של משיח איננה למרות כל המעשים הללו, אלא דווקא מכוחם. הרי אף מכוח מעשה יהודה ותמר נולד פרץ, שהוא יסוד מלכות בית דוד. זו סוגיה מאוד עמוקה אך גם מסוכנת מאוד. אין בזה חלילה שום הכשר לסטייה מוסרית. תפקידנו להוליך את הטוב במציאות לפי ההדרכות המוסריות ודרכי היושר המדויקים שאנו מודרכים בהם בתורה, ללא רבב. ועם כל זה רואים אנו שצמיחת המגמות האלוקיות בהיסטוריה אינן עוברות רק דרך המסלול הבחירי שלנו, "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם". החוקים האלוקיים הם למעלה מהבנתנו, לא משום קטנותם, אלא משום גדולתם. מאורעות רבים והתרחשויות רבות שלעינינו אינן מובנות, הן גלויות וידועות אצל מי שאמר והיה העולם, קורא הדורות מראשית ועד אחרית. מה שנראה הרבה פעמים לעינינו כ'סיכול ידיים' והיפוך הסדר, הוא דווקא בונה את המגמות היותר גדולות בחיים ובהיסטוריה. ניתן לראות זאת לכל אורך מסכת חייו של יעקב אבינו. יעקב אבינו לפי הכרתו רוצה לשאת דווקא את רחל, ודווקא דרך רמאותו של לבן ריבונו של עולם מגלגל לתוך המשפחה את לאה, שהיא האם של השבטים העיקריים המרכיבים את עם ישראל לדורותיו. חיי יעקב מסובכים, משום שהם באמת נדחפים לדבר הרבה יותר גדול ממה שאנחנו יכולים להכיל. אנחנו צריכים הרבה ענווה כלפי מה שעובר עלינו בחיינו. חובתנו לבחור בטוב על פי הדרכתה המדוקדקת של התורה, ועם זאת, גם כאשר מתרחשים בגלגולי חיינו תהליכים אשר אינם מוצאים חן בעיניו, או לא מתיישרים עם התכנון שלנו, עלינו ראשית כל להתייחס אליהם בתום לב, מתוך ידיעה שה' לא עזב את הארץ וה' דבר טוב על עמו, ומתוך כך אף לעשות מאמץ רוחני להעמיק במשמעות התהליכים, להגביה את המחשבה כלפי תכלית חיינו ועתידם הנשגב.בפרשת ויחי רואים אנו שאף יעקב אבינו עצמו פועל בשיטת 'סיכול הידיים', למרות המתח והסיבוך שזה עלול לגרום בתוך המשפחה. הוא מבליט את מקומו של יוסף ונותן לו שני חלקים. הוא משנה את המציאות הגלויה ומעדיף את אפרים על פני מנשה. לכאורה במבט פשוט, הוא חוזר על כל הטעויות האפשריות. אמנם זה לא כך, לעם ישראל יש חוקיות אלוקית, יש סוד עליון. לפני יעקב אבינו בסוף ימיו הסוד הזה גלוי, גם אם במבט שלנו, פעולתו של יעקב אינה מסתדרת עם החשבונות הפשוטים, החוק העליון והעתיד של החיים הישראליים הם באמת הרבה יותר עמוקים מיכולת ההכלה של כל מחשבה שגרתית. כי גבהו מחשבת החיים הישראליים ועתידם מכל יכולת הקיבול של מחשבותינו. ייתן ה' ויאיר את עינינו לראות עין בעין בשוב ה' ציון, לכוון את העין האנושית שלנו אל העין האלוקית, ומתוך כך לראות בטוב ה' על עמו ונחלתו. בראשית מז ט כפי שיוסף הציג לפרעה "מקצה אחיו", מהחלשים שבהם. בבא קמא לח בראשית לז יב ילקוט שמעוני בראשית פרק מד כנבואת יחזקאל אשר קראנו בהפטרת פרשת ויגש יחזקאל לו פסוקים כב, לב עיי"ש ירמיהו כט יא בראשית רבה פה א ישעיהו נה יעקב אבינו ביקש לגלות לבניו את הקץ, את העתיד האלוקי של האומה, ונסתתמה ממנו, כדברי רש"י בתחילת הפרשה. כך מפרש הרצ"י במקומות רבים בשיחותיו את הפסוק "כי עין בעין יראו"
 
Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square