• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

חיילים

 

כוס קידוש

  1. כוס הקידוש יכיל לפחות רביעית[1], והיינו 86 סמ"ק[2].ימלא את הכוס ביין עד שפתה[3].

  2. אם אין לו אלא כוס גדול, ורביעית יין בלבד, מותר לקדש עליו, אע"פ שאין הכוס מלא[4].

  3. יהדר לקדש בכוס נאה ונקי, משום נוי מצווה, ושלא יהיה בו שבר או סדק[5].אם אין לו, מותר לקדש על כוס חד פעמי[6].

  4. נשפך היין מן הכוס בשעת הקידוש, אף אם נשאר פחות מרביעית יין, יצא ידי חובה, וטוב שימלא בחזרה את הכוס,  אם יש יין לפניו[7].

  5. יין בכוס או בבקבוק, ששתו ממנו נקרא 'פגום' ונפסל לקידוש[8]. הוספת יין או מים לכוס או לבקבוק לאחר ששתו מהם 'תתקן' את פגימתו[9].

  6. היה לו יין (יותר מרביעית) בכוס אחת, ואם יקדש עליו וישתה 'ייפגם', ולא יהיה לו יין לקידוש הבוקר ולהבדלה – יקדש עליו, ימזוג ממנו מעט לכוס אחר, ומכוס הקידוש ישתה כ'מלוא לוגמיו'[10].

  7. את יתרת היין בכוס הקידוש 'יתקן', ע"י שימזוג עליו מן היין שבכוס השני[11].

  8. כשאין כוס, יקדש על היין בבקבוק או במימייה[12] (והיין הנותר בבקבוק 'נפגם'[13]). כשחסר רק מעט[14] יין יוסיף לבקבוק מעט מים שיהיה 'מלא'. 

  9.  ראוי שפתיחת הבקבוק תעשה על ידי שומר שבת, ולפני שבת[15].

קידוש על פת וחמר מדינה

 

  1. חייל שאין לו יין – יקדש בלילה על פת[16], ואת קידוש היום וההבדלה יעשה על 'חמר מדינה'[17].

  2. יש לו שתי רביעיות יין – יקדש בלילה ויבדיל על היין גם אם יתבטל מקידוש היום[18], ואם יש לו גם חמר מדינה יקדש עליו ביום[19].

  3. היו לו רביעית יין[20] וחמר מדינה – יקדש על היין בלילה, ואת קידוש הבוקר והבדלה יעשה בחמר מדינה[21].

  4. הייתה לו רביעית יין ואין לו 'חמר מדינה' – יקדש על פת בלילה וישמור את היין להבדלה[22].אם אין לו יין כלל – יקדש על חלה/לחם וכדו'.

  5. אם גם לחם אין לו, יקדש על פת הבאה בכיסנין (דהיינו, מאפה דגן[23] כגון מציות, בסקויטים וכדו'). ואם אין לו פת הבאה בכיסנין, אך יש לו במה לקיים סעודה לאחר הקידוש (ראה להלן פרק ח סע' ז) יקדש, אף בלילה, על 'חמר מדינה'[24],  ואל יבטל מצוות קידוש בשבת.

  6. המקדש על הלחם, או על פת הבאה בכיסנין, יקדש על שתי חלות שלימות, כדין לחם משנה[25]. בהעדר חלות שלימות, יקדש על כל פת שכשרה לסעודת שבת[26].

  7. המקדש (על הלחם), והשומעים הרוצים לצאת ידי חובה, ייטלו ידיים לפני הקידוש, כדי שיצאו בברכת 'המוציא' של המקדש.[27]

  8. בפסוקי 'ויכולו' ובברכת הקידוש יאחז בשתי ידיו את החלות כשהן מכוסות[28], ובשעת ברכת 'המוציא' יסיר את כיסוי החלות, ויגביהן יותר בעת אמירת שם ה'[29].

  9. בתום הקידוש יבצע מהפת ויאכל שיעור 27 סמ"ק לפחות, ללא שהייה[30], כדין טעימה מכוס הקידוש.

  10. המקדש בעצמו והשומעים יוסיפו לאכול עוד פת בשיעור 27 סמ"ק לפחות, לסעודת השבת[31].

  11. המקדש על פת הבאה בכיסנין[32], לכתחילה יאכל ממנה שיעור 216 סמ"ק[33], ובנוסף את יתר הסעודה.

  12. בשעת הצורך, יאכל ממנה לא פחות מ-27 סמ"ק[34] ויאכל מיתר מאכלי הסעודה עד שיהיה שבע, אך לא פחות משיעור 216 סמ"ק. כשגם זה לא אפשרי, ראה הערה[35].

 

 

 

 

[1] שו"ע  רעא,יא ומ"ב ס"ק מב.

[2] קונטרס השיעורים לגר"ח נאה. שש"כ מז,ט. וילקו"י סע' כג. ולשיעור חזו"א  (או"ח סי' לט) הוא  150 סמ"ק.

וכתב בילקו"י מהד' תשס"ד (בעמ' הפנימי הראשון) שכיום נתברר במצרים שה'דרהם', שהוא אבן היסוד בפוסקים למדידת השיעורים (ראה רמב"ם פיהמ"ש עדויות א,ב ושו"ע יו"ד שכד,א), הוא בנפח 3 סמ"ק וממילא רביעית הוא 81 סמ"ק. (חזון עובדיה כרך פסח פרק קדש סע' כג) 

כוס רגיל מכיל 200-250 סמ"ק. כוס עיסית (בחד"א צבאיים, שנת תשס"ו) מכיל 250 סמ"ק.

[3] שו"ע רעא,י. וכדין כוס של ברכה (רמ"א קפג ,ב).

[4] מ"ב רעא,מב וס"ק נב וכ"כ הגר"ז רעא,כ. ילקו"י רעא,כג. כה"ח רעא,נו.

[5] שו"ע רעא,י ובמ"ב ס"ק מד, והוא ע"פ שו"ע קפג,ג.

 וכתב במ"ב שם סק"י ש'כוס שלם' הוא רק לכתחילה, וכ"כ בכה"ח ס"ק טו, וילקו"י סע' כג. ואם אינו מחזיק רביעית מתחת לסדק, פסול אף בדיעבד (שעה"צ שם ס"ק יד).  

[6] אמנם באג"מ ג,לט כתב שדין כוס קידוש נלמד מכוס ברהמ"ז ובעינן 'שלם' (שו"ע קפג,ג), והיינו נאה, וכוס חד פעמי אינו חשוב כלל, והוסיף 'כשליכא כוס אחר אולי יש להקל', אולם בציץ אליעזר יב,כג, כתב שכוסות נייר שלא נחסר מהם כלום והם כפי תחילת הוייתם 'אין ממילא כל פקפוק מלקדש או להבדיל עליהם'. וכ"כ בשש"כ (פ' מז הע' נא) בשם הגרשז"א והוסיף 'גם אנשים חשובים משתמשים בהם בסעודות חשובות, אין להקפיד ביותר אם אין כוס אחר'. וכ"פ הגרע"י ילקו"י רעא,מא.

יתכן שהאג"מ כתב על כוסות נייר שהיו בזמנו, משא"כ כוסות ח"פ שבזמננו שיש מהם נאים וראויים.

[7] שש"כ מז,טז (בשם הא"א בוטשאש מהדו"ת סי' קפג).

[8] שו"ע רעא,י ובמ"ב ס"ק מג. (דיני כוס פגום בשו"ע קפב). וכתב בשו"ע קפב,ג ומ"ב ס"ק כ, שה"ה בחבית קטנה [וכן בקבוק (שש"כ מז,טו הע' עא)] היין נפגם.

[9] שו"ע קפב,ו, עי"ש ובמ"ב ס"ק ל ו-לא, שאף במעט מים, שאינם פגומים, אפשר לתקן כל כוס פגום, בתנאי שלא יפגע טעם היין (וראה להלן הע' 49). כתב בשעה"צ ס"ק כד שעדיף יותר לתת יין מהבקבוק לכוס ושוב מהכוס לבקבוק ולמזוג את הכוס מחדש. כתב במ"ב רעא,מג, אם אין לו יין אחר רשאי לקדש עליו, וכ"כ כה"ח ס"ק נו, ע"פ שו"ע קפב,ז, וכתב שם בא"א ס"ק ל שבקידוש של לילה עדיף שיקדש על הפת.

[10] כתב השו"ע רעא,יא לשפוך לכוס השני שיעור כ'מלוא לוגמיו' ולשתות ממנו, אך המ"א ס"ק כד כתב שמצווה לשתות מכוס שיש בו 'רביעית' (גם אם אין זו כוס שקידש עליו). ע"כ כתב המ"ב רעא,נא לשפוך מעט יין לכוס אחר ולשייר 'רביעית' בכוס הקידוש לשתות ממנו ואח"כ יתקן את הכוס מהיין שבכוס השני, וכ"כ שו"ע הרב סע' כ. 

[11] מ"ב רעא,נא. ועוד כתב בס"ק נג שיכול למוזגו גם במים, בתנאי שלאחר המזיגה יישאר היין ראוי לקידוש (שו"ע רעב,ה). וראה להלן סע' כג-כו.

[12] כתב בשו"ע  קפג,ד 'ונותן בו [בכוס] עיניו, שלא יסיח דעתו. הגה: ועל כן אין לוקחין כוס שפיו צר', וביאר מ"ב קפג,יח 'שלא יוכלו להסתכל במה שבתוכו', ולמעשה כתב שאין להקפיד בזה כשאין לו כוס אחר, כיוון שהנאמר 'נותן בו עיניו' הוא בכוס ולא ביין. בעיה נוספת בקידוש בבקבוק, שלא יוכל לשתות רביעית כאחת כיוון שפיו צר, וכתב הרמ"א תעב,טו שאין לקחת לארבע כוסות כוס שפיו צר מטעם זה,  והביאו המ"א קפג,ז וכה"ח ס"ק כה, ובדיעבד אינו מעכב (מ"ב תעה,מח).

למעשה, ניתן לקדש בבקבוק כשאין לו כוס (כה"ח ס"ק כה, משיב מלחמה סי' קלח שש"כ מז,יא ובילקו"י סע' מב). עוד נלענ"ד, שאף לרמ"א בבקבוק שקוף מותר לקדש.

[13] אם אינו רוצה לפגום את היין,  ימזוג למימיה וישתה.

[14] יין מזוג במים כשר לקידוש רק אם לא נשתנה טעמו, ולא היו המים רבים מהשיעור המוזכר בשו"ע רד,ה.

[15] כתב במנחת שלמה (א,צא,יב ובשש"כ ט,יז) שפתיחת פקק הברגה אסורה משום עשיית כלי, ועל כן יש לפתוח את הפקק בערב שבת, ואם לא פתח ינקב את הפקק קודם הפתיחה,  וביחו"ד ב,מד כתב  להתיר, ורק מידת חסידות לפתוח בע"ש.

יש להקפיד, לכתחילה, שפתיחת בקבוק היין והמזיגה תהיה ע"י שומר שבת,  ובדיעבד אין היין נאסר, ראה במילואים.

[16] שו"ע ערב,ט.

אם כשיתפלל בציבור לא יהיה לו יין, יתפלל בציבור ויקדש על הפת, ערוה"ש ערב,יז. 

[17] מ"ב ערב,כט.   מהו 'חמר מדינה', ראה לקמן פרק יא סע' ו והע' 20-21.

[18] שו"ע רעא,יא. ויכול לאכול ללא קידוש דאין לו לבטל עונג שבת בשביל שאינו יכול לקדש  (שו"ע רפט,ב. מ"ב רפט,י וכה"ח ס"ק כד).

[19] לגבי 'חמר מדינה' בימינו יש ספקות (עיי' במילואים) ומחשש ברכה לבטלה, עדיף להבדיל על היין, ובפרט לדעת השו"ע שעדיפה הבדלה על קידוש הבוקר. 

אמנם המ"ב רעא,נו כתב לקדש על יין ביום ולהבדיל על 'חמר מדינה', אך זה מפני שלכו"ע יכול להבדיל על 'חמר מדינה' ובבוקר יש חולקים, ובימינו גם בהבדלה יש ספקות (וכן הורה הגר"א נבנצל שליט"א).  ובפרט לפי מש"כ המ"א רעא,כה לשמור את ה'חמר מדינה' להבדלה כי בבוקר קשה לשתות 'חמר מדינה' (יין שרף), וב'חמר מדינה' של ימינו אין זה שייך.

[20] כתב בשו"ע רעא,יא אם יש מעט יין, מותר למזגו במים, ונחלקו הפוסקים בשיעור מזיגת היין במים.

מאחר והיינות המצויים בזמננו הם חלשים, מותר לברך בפה"ג רק אם אחוז היין מקובל כך באותו מקום ויש בו טעם וריח של יין (שו"ע רד,ה ומ"ב רד,כט ו-לב).

בכה"ח רד,לא-לג כתב שיהיה לפחות רוב יין וכ"פ בחזו"ע (ח"א סי' ו סע' ב), אך הרמ"א כתב שדי באחד מששה, וכ"פ במ"ב שם ובשו"ע הרב סע' ט .

למעשה, בחלק מהיקבים מוסיפים ליין מים וחומרים נוספים, ולחייל בשטח, אין אפשרות לדעת כמה הוסיפו וכמה מותר לו למזוג. ובנוסף, תוספת מים ליין המסופק בצה"ל, תפגע, בדר"כ, משמעותית בטעמו, ע"כ אין  להוסיף מים.

[21] מ"ב רעא,נו גם לדעת השו"ע, שו"ע הרב רעא,כא ורפט,ב. כה"ח רעא,עה.

[22] שו"ע רעא,יא.

במ"ב ס"ק נו ובכה"ח ס"ק עה כתבו שי"א (תוס' פ' ע"פ) שקידוש, ואפילו של הבוקר עדיף מהבדלה. מאחר ובליל שבת יש יותר חיילים בחדר באוכל, יש להסתפק שמא עדיף קידוש על יין בליל שבת משום מצווה דרבים (ראה לב חיים פלאג'י סי' צא).

[23] ראה שו"ע קסח,ז.

[24] כתב המ"א רעב,ו שאפשר לקדש על יי"ש במדינה שהוא רוב שתיית ההמון בכל יום, וכתב ע"ז בא"ר רעב,יג: 'ונראה דמיירי בקידוש דלילה'. ובח"א שבת ו,יז כתב שאם קידש על כוס שסבר שהוא יין ונמצא שכר, במקום שהוא 'חמר מדינה' א"צ לקדש שנית, והביאו המ"ב רעא,עח להלכה, וכ"כ במנח"י י,כב.

כתב כה"ח רעב,נ מי שאין לו בלילה לא יין ולא פת עדיף לקדש על 'חמר מדינה' מלבטל קידוש לגמרי, וכן דייק בשש"כ נג,ז מדברי המ"ב, וכ"כ בעטרת פז (א,יד הע' ט), וכ"כ שבות יצחק (ליל הסדר פ' יא) בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א, לגבי ליל הסדר.

אך הגרע"י כתב למעשה (יבי"א ג,יט; ילקו"י רעב,יב) כי אין לקדש בלילה על 'חמר מדינה' מחשש ברכה לבטלה, והוסיף הגר"ד ליאור שליט"א כי בארץ ישראל שיש מפקפקים על היות בה 'חמר מדינה' (ראה במילואים)  יש לחוש יותר לקדש על 'חמר מדינה'.

[25] מ"ב רעא,כג. כה"ח רעא,לז. שו"ע הרב רעא,טו. וראה מ"ב קסז,כג.

[26] ראה מ"ב רעד,א-ב, ראה כה"ח רעד,ח.

כתב הגרע"א (רעג,ז) שהמקדש על הפת צריך שיאכל שני 'כזיתים' (א' לקידוש וא' לסעודה), וכ"פ הגר"ש גורן )משיב מלחמה ב,קלא) אך בפמ"ג (מש"ז רעג,א) כתב שדי ב'כזית' א'. והעיר הגר"א נבנצאל שליט"א שלכתחילה סעודת שבת מצריכה 'כביצה' וכן ברכת 'על נטילת ידיים'.

עוד כתב שם הגר"ש גורן שעל כל פת וכדו' להיות בשיעור 'כזית', ובדיעבד אפשר לקדש גם על בסקויט צבאי, משום שלדעות המקילות הוא 'כזית'.

[27] מ"ב רעא,סג. וכן הדין במקדש על פת הבאה בכיסנין כשקובע עליה סעודה (ראה מ"ב קנח,ח).

אם נטלו לאחר הקידוש, יצאו יד"ח בדיעבד, (ראה לקמן פרק ט הע' 56).

[28] מ"ב רעא,מא ילקו"י רעא,כב, אך לדעת כה"ח רעא,נג לא יכסה שנית את הפת לאחר 'המוציא' משום שצריך לאחזו, וכתב בשש"כ (פ' נג הע' נה) שלצאת ידי חובת כולם יאחזם תחת הכסוי.

במ"ב (רעב,כח; תפג,ג) נראה שנכון להגביה החלות בכל ברכת הקידוש.

[29] מ"ב רעא,מא. כה"ח רעא,נג. ילקו"י רעא,כב.

[30] כדין המקדש על היין שאין לו להפסיק מהקידוש ועד לשתיית יין כ'מלוא לוגמיו. לא ישהה באכילה יותר מכדי שיעור אכילת פרס [בשש"כ נג,טו כתב היינו בין 2 דקות (עי' חת"ס ח"ו סי' כג ו-טז) ל4 דקות (עי' ערוה"ש רב,ח וכה"ח רי,ח) אך הגרע"י כתב (יחו"ד א,יז; ילקו"י רעד,כב)  לכתחילה 4 דקות ובדיעבד 7.5 דקות (ראה גם הליכות עולם ח"ב עמ' קיב)].

[31] פמ"ג א"א תרלט,טז. שש"כ נד,כ, ובהע' ס פקפק בזה.

[32] ניתן לקדש על פת הבאה בכיסנים (משיב מלחמה ב,קלא. יבי"א ג,יט,י. שש"כ נג,ז).   ונראה דדוקא בהעדר לחם, משום שרבו הדעות מהו שיעור חיוב ברכת 'המוציא' בפת הבאה בכיסנים.

[33] בשו"ע קסח,ו כתב [לענין ברכת 'המוציא' על פת הב"כ] 'שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו'. וכתב במ"ב ס"ק כד היינו שיעור 3-4 ביצים אם אכל את הפת ללא תוספות. בבא"ח פנחס,יט כתב, שהאוכל פת הב"כ בשיעור של  72 דרהם [4 ביצים], מברך ברהמ"ז לכו"ע, וכ"כ למעשה בילקו"י קסח,ו. והוסיף שיש לאכול כל כזית בכא"פ (הליכות עולם ח"ב עמ' קיב) וראה לעיל הע' 64.  

הגר"ש גורן (משיב מלחמה ב,קלא) כתב שאפשר לקדש על 168 גר' [3 ביצים] ובילקו"י (רעב,טז; קסח,ו) כתב 216 סמ"ק [4 ביצים. מחושב עפ"י הפתיחה לילקו"י תשס"ד. והוסיף כי כל השיעורים הם בנפח ולא במשקל].                

וכתב המ"ב קסח,כד שלגר"א ולמ"א ולגר"ז יש לברך 'המוציא' רק אם יאכל שיעור סעודה קבועה, ולכך נוטה לשון השו"ע. בשו"ע הרב קסח,ח כתב ששיעור סעודה הוא חצי שיעור 'חלה' וכ"כ ערוה"ש קסח,טז [והוסיף שו"ע הרב (סדר ברכת הנהנין ב,ב) שאם שבע משיעור ד' ביצים, יברך המוציא וברכת המזון, עי"ש שהאריך].

באג"מ ג,לב חלק על דברי ערוה"ש, שהרי אין אדם שאוכל כ"כ הרבה לחם בסעודה אחת, וכוונת הגר"א היא שקביעות סעודה היא בשיעור הלחם הנאכל בסעודה רגילה לפי הזמן והמקום, וכן התקשה הגר"י אריאל שליט"א (באהלה של תורה סי' יז), וכתב  לברך 'המוציא' אף בשיעור 60 גר'.

למעשה, חייל יכול לקדש על פת הב"כ בשיעור זה כשזה עיקר סעודתו, ואף לשיטת הגר"א הוי קביעות סעודה (משיב מלחמה ב,קלא).

[34] כתב במ"ב קסח,כד 'ואם אכלו עם בשר או דברים אחרים שמלפתים בו הפת, סגי כשאוכל שיעור שאחרים רגילין לשבוע ממנו כשאוכלין ג"כ עם דברים אחרים'. וכתב באג"מ ד,מא שאם אכל כזית פת הבאה בכיסנין בצרוף שאר מאכלים כשיעור סעודה של הרבה בני אדם, נחשב הדבר לקביעות סעודה. אך שו"ע הרב (סדר ברה"נ ב,ג) כתב שיאכל 4 ביצים מהפת, בצרוף שאר מאכלים [ובלוח ברכה"נ ח,א משמע שהוא כ-3 ביצים מפת]. והעיר הגר"א נבנצאל בשם הגרשז"א, שדוקא אם אוכל את יתר המאכלים יחד עם הפת הב"כ.

כל זה כשיטת המ"ב, אך בכה"ח קסח,מז וילקו"י קסח,י פסקו שאין לצרף את שאר המאכלים לשיעור קביעת סעודה. ראה במילואים.

[35] כשיש לו רק כזית [27 סמ"ק] פת הבאה בכיסנין, ודחוק לאכול עתה, רשאי לקדש על פת זו (שש"כ נג,יח) ויברך 'בורא מיני מזונות'. אך במשיב מלחמה סי' קלא וילקוט יוסף ערב,טז כתבו שאין לקדש על פת הב"כ אם אינו אוכל כדי קביעות סעודה, (וראה במילואים).  

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square