• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

 

 

המלחמה בטבע והתעלות הטבע

 

הפרשה פותחת במסר אלוהי קשה לעיכול. לא פופולארי. ׳לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַים׳. התעללות!? זו התנהגות ברברית, מה לה ולה׳ הרחום וחנון? האם זה המסר של התורה לדורות!?

אמנם עלינו להעמיק. זו אמירה עבורנו. יש תכונה שחשוב שתשתרש ביהדות, והיא: הזלזול בתרבות חומרנית המנותקת מקודש. כן. זלזול! ולמה זה הכרחי?

1. זה אמת. היא שווה כקליפת השום (סליחה על הזלזול...)

2. זה חינוכי. חלק משמעותי ממה שנתן ליהודים כוח לשרוד מול אימפריות עוצמתיות, זו ההכרה הפשוטה שכל התרבות הזו תכלה כעשן, ושהיהודי ואמונתו ינצחו. כך נולדו ההומור היהודי, האירוניה, וכן: הזלזול בתרבות של הגויים.

בלשונו של הרב קוק: זו 'הקדושה שנלחמת נגד הטבע' (אוהת"ח כח). והיא מרכיב קריטי ביהדות. עם זה, יש קדושה יותר עליונה: 'הקדושה שבטבע'. אך אי אפשר להתעלות ל'קדושה שבטבע', בלי שבבסיס קיימת 'הקדושה שנלחמת בטבע'. והמיזוג מורכב מאוד. רק מכוח ההכרה שהחיים האמיתיים אינם מתחילים מה׳עולם הזה׳ אלא מהאינסוף האלוהי, עם ישראל נותן ערך אידיאלי לחיי הטבע שנבראו לתכלית עליונה ברצון ה'. אך מי שעוצמת הטבע 'כבשה' אותו, ואינו מזלזל בטבע העוצמתי המנותק מה', הרי שמשהו באמונה היהודית שלו צריך בדיקה.

באופן פרדוקסלי אך אחדותי: רק מי שידע להנחיל לבניו את ההתעללות האלוהית במצרים, יצליח להנחיל להם את עוצמת קידוש ה׳ שביציאה ממצרים עם רכוש גדול.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square