• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

פרשת בשלח - הדרך הארוכה ממצרים לירושלים

 

פרשת בשלח פותחת בביטוי החשש האלוקי מההליכה של עם ישראל בדרך הקצרה ממצרים לירושלים: "וְלֹא נָחָם אֱלֹ-הִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא"[1], כל זאת משום הסכנה שעם ישראל יחזור בו מכל המהלך של יציאת מצרים כאשר ייפגש עם מלחמות בכניסה לארץ ישראל: כִּי אָמַר אֱלֹ-הִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיִם".

יש כאן סיבה אמיתית לדאגה, שהרי עם ישראל הוא עם ניסי-שמימי, אשר לא נולד בדרך הטבע ולא פיתח עדיין את כישרונות החיים אשר מכוחם מסוגל הוא להתמודד עם המציאות העולמית המורכבת, אשר זאבי עֶרב רבים הצמאים לטרף מצויים בה, ונדרשים הרבה כוחות נפש וגוף בכדי לצלוח את מלחמות החיים הקשות המצויות בכל עוצמתן בעיקר בזירה הבין-לאומית. התמודדות מלחמתית, מול עמים בנויים ומנוסים, עלולה לגרום להתרסקות לעם ישראל, ואף מסוגלת לעורר רצון להעדיף לחזור אל התבנית העבדותית במצרים; שם לפחות המשימה שלך ברורה, ואתה יכול לעמוד בה על אף כל הקושי שבה. עם ישראל הוא נכון לעכשיו עם "רחפן" - לפחות בהיבט הלאומי - אשר ראשו בשמיים. הוא חולם בשירת הים הנבואית על תחיית המתים "מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'"[2], וצופה בצפייה אידיאית למרחקים אידיאליים של תיקון עולם במלכות שדי בבניין בית המקדש: "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹ-נָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ"[3]. אך מה לעם כזה ולמלחמה הדורשת כוחות טבעיים, יכולות מעשיות, גבורה, תעצומות נפש, עוז וחיים?

משום כך, יש צורך להסב את העם בדרך ארוכה. במעגל הקרוב - ארבעים שנה במדבר, ובמעגל רחב יותר - כל ההיסטוריה הישראלית. "ויסב אלוקים את העם", עם ישראל, הנמצא בסטאטוס של 'עוּבריות אלוקית', נדרש לתהליך של התאקלמות והתבגרות עולמית וביסוס כוחות החיים על פי אופיו המיוחד. עם ישראל צריך לנחות בעולם, "כנסת ישראל נחתת לאשראה בארעא"[4], להסתגל, לרקום את הכישרונות, לחבר את הנס לטבע, את השמיים לארץ, את הקודש לחיים, את ראש הסולם השמימי אל רגליו העומדות על הקרקע. אך זו משימה הדורשת תהליך מקיף וממושך: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף". עם ישראל איננו בשל למלחמה טבעית בשלב הנוכחי של חייו, וזו עלולה לגרום בשלב זה דווקא להתנפצות.

 

למרות הכל, חשש זה התממש לכאורה בסופו של דבר בפרשתנו גופא:

כאשר בני ישראל רואים את המצרים רודפים אחריהם במגמת מלחמה, החשש שהובע בתחילת הפרשה של "בראותם מלחמה ושבו מצרים" מתקיים כמעט כלשונו: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר"[5]. לכאורה, אין לך "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" גדול מזה! ואם כן נשאלת השאלה, מה הועיל הקב"ה בתקנתו?

התשובה היא שאדרבה, היא הנותנת, ולהפך - אמירה זו מאשרת את החשש האלוקי. אמנם כאשר חשש זה מתממש במצרים, זו אינה בעיה כלל, זו תגובה טבעית למצב הנוכחי של עם ישראל. ככל שאנו סמוכים יותר ללידת עם ישראל אנו פוגשים אומה שאין לה מעצמה דבר, היא כולה נשענת על ה', על החיות האלוקית העל-טבעית.

האתגר ההיסטורי האמיתי הוא איך האומה הזו תגיע לארץ ישראל. ההגעה לארץ ישראל שייכת להופעה הלאומית במערכות הטבע. ההישג ההיסטורי הלאומי הנדרש הוא להגיע לירושלים מבלי לוותר על רבב מהגובה האצילי הנשגב של יציאת המצרים. זוהי משימה קשה, ארוכה ומורכבת, החובקת באחדות ניגודים תהומיים, אשר אנו הולכים ומשתלמים בה לכל אורך הדורות עד ימינו אנו. כל לשונות הגאולה החירותית של יציאת מצרים: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי, החוקקות באומה את צביון חייה האלוקי-שמימי, באו לעולם בכדי להצליח לממש את המטרה האידיאלית של "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה"[6]. שנזכה להתקדם עוד ועוד בהמשך מילוי מגמה נשגבה זו, במהרה בימינו אמן.

 

 

 

________

[1] שמות יג יז

[2] " שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה", (סנהדרין צא:)

[3] שמות טו יז

[4] כנסת ישראל ירדה לשרות בעולם - עי' אורות ישראל א - ז

[5] שמות יד יב

[6] שמות ו ח

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square