• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

ט"ו בשבט הגיע... 

 

ט"ו בשבט שאותו נציין בשבוע הקרוב ידוע כראש השנה- לאילנות.

אמנם התפתחו סביבו מנהגים שונים לאורך השנים. עיקרי וותיק שבהם הוא מנהג אכילת הפירות ובמאה השנה האחרונות התפתח מנהג הנטיעות בארץ ישראל (ולאו דווקא עצי פרי...) אך עיקרו ודאי הוא המשמעות ההלכתית שלנו לגבי מצוות הקשורות בפרי העץ, ובעיקרן – תרומות ומעשרות וערלה.

ונרחיב מעט על המשמעות המעשית של כך:

המשנה בר"ה קובעת כי ראש השנה לאילן, לפי בית הלל, הוא בחמשה עשר בשבט. הגמרא מבארת כי העץ האוגר את כוח ההזנה בשורשיו, קולט את המים עד ט"ו בשבט, שעד אז רוב גשמי השנה יורדים. וממילא כל מה שיצמח אח"כ זה מאותם מים.

ולכן- מה שחנט עד ט"ו בשבט – נחשב עוד בעצם לגידולי השנה הקודמת. ולכן: פירות שנקטוף בחודשים הקרובים, כיוון שחנטו (נחלקו הראשונים מהו גדר שלב זה) לפני טו' בשבט תשע"ח יהיו שייכים לשנת תשע"ז.

מה זה משנה?

כי כל מחזור של שבע שנים אנו מחלקים מבחינת הפרשות תרומות ומעשרות לשניים: שנים א,ב,ד,ה. ושנים ג,ו (בשמיטה עצמה אין חיוב תרומות ומעשרות במה שקדוש בקדושת שביעית.)

בשנים א,ב,ד,ה אנו מפרישים חוץ מהתרומה הגדולה (של כהן) והמעשר ראשון (שניתן ללוי ושהוא נותן ממנו תרומת מעשר לכהן) גם מעשר נוסף – מעשר שני .

בשנים ג-ו המעשר הנוסף יהיה מעשר עני.

לכשיבנה במהרה בית המקדש, ונוכל להיות טהורים הרי שאת המעשר השני נעלה לירושלים ושם נאכל אותו בטהרה.

ובינתיים אנו מחללים מעשר זה על מטבע ואילו את מעשר העני- אנו נותנים גם בזמננו לעני.

השנה- תשע"ח- היא שנה שלישית וממילא המעשר שבה הוא מעשר עני. ולמשל אם נקטוף עגבניות- נעשר מעשר עני (כל מה שנקטף אחרי ר"ה) אבל את הפירות שאנו קוטפים בחורף הקרוב- נעשר מעשר שני- משום שכאמור הם שייכים לגידולי תשע"ז.

מיוחדים הם פרות ההדר בהם יש ספק אם דינם כפירות שהחנטה היא השלב הקובע וזמנם טו' בשבט ולפי זה יש לעשר עליהם מעשר שני, או כירק שהולכים לפי זמן לקיטתו, ולפי זה כל מה שנקטף אחר טו' בשבט דינו כמעשר עני.

לכן נוסח ההפרשה מנוסח כך שמציין גם את מעשר שני וגם את מעשר עני ביחד.

נ"מ נוספת היא שאין להפריש מתפוזים שנקטפו לפני טו' בשבט על תפוזים שנלקטו אחריו.

 

נציין עוד- שהפרשת מעשר שני וחילולו על מטבע יכול להיות קצת מסובכת מבחינה טכנית וגם בגלל בעיות הלכתיות שונות ולכן מומלץ לאנשים שיוצא להם להפריש ביום יום תרומות ומעשרות לעשות מנוי בקרן המעשרות, שעובדת כך שתמורת תשלום של כ-40 ₪ לשנה הם מייחדים עבור בעל המנוי מטבע קבועה שאפשר לחלל עליה באופן קבוע (אפשר לעשות גם מעשר עני דרכם).

המעוניינים במנוי מסוג זה יכולים לעשותו במכון התורה והארץ באשקלון בטלפון - 08-6847325

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square