• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 חודש אדר- דיני ארבע הפרשיות

 

קיב– השלמת קריאת פרשת שקלים בשבת שאחריה

 

שאלה:

שהינו ביחידה בשבת, ולאחר השבת נזכרנו כי היה עלינו לקרוא אף את קריאת פרשת "שקלים".

האם ניתן להשלים את קריאתה בשבת שאחריה, וכיצד הדין כאשר בשבת זו חלה "שבת הפסקה"?

 

תשובה:

כיוון שחכמים קבעו שבת מיוחדת, קודם חודש אדר או בר"ח אדר, המיועדת לקריאת פרשת שקלים, כותבים פוסקים רבים כי לאחר שעבר זמן זה אין לקריאת פרשה זו תשלומין.

יתירה מכך, מכיוון שרבים פסקו לא לקיים קריאה שאינה בזמנה, ולשיטות מסוימות אין להוציא ספר תורה אפילו לקרוא בו בלא ברכה שכן יש בכך זילותא לספר, על כן ראוי לנקוט במצב זה בכלל של "שב ואל תעשה – עדיף", אף כאשר בשבת שלאחר פרשת שקלים חלה שבת הפסקה.

 

קיג – קריאה מוקדמת של ד' הפרשיות במקום שבת הפסקה

 

שאלה:

בין שבתות ד' הפרשיות ישנה "שבת הפסקה", ואנו טעינו וקראנו בשבת ההיא את הקריאה המיועדת לשבת שאחריה.

האם בקריאה זו שבטעות יצאנו ידי חובתנו?

 

תשובה:

עליכם לחזור ולקרוא את קריאת ד' הפרשיות בזמנה ובברכותיה באותה שבת שבה תיקנו חכמינו את הקריאה.

 

קיד- קריאת ד' הפרשיות לאחר גמר התפילה

 

שאלה:

בהיותנו בשבת ביחידה קראנו בתורה את הקריאה, המפטיר וההפטרה של פרשת השבוע, ולאחר סיום ההפטרה הזכיר לנו אחד החיילים כי היה עלינו להפטיר ולקרוא הפטרה של ד' הפרשיות.

האם במקרה זה ישנה עדיין אפשרות לתקן ולהוסיף את הקריאה המתחייבת?

 

תשובה:

אם נזכרתם בדבר בשבת אפילו בזמן המנחה, ובוודאי אם נזכרתם בכך קודם תפילת המוסף, עליכם להוציא ספר תורה אחר (או כאשר אין ס"ת נוסף לפתוח את הס"ת הגלול) ולקרוא את הקריאה של ד' הפרשיות המתחייבת באותה השבת, כאשר קודם הקריאה ואחריה יש לברך כנהוג (וראה הנאמר בתשובה 6).

ובאשר להפטרה, יש לקרוא את ההפטרה המתחייבת, אך אין לברך על ברכות הפטרה זו, שכן ניתן לסמוך על ברכות ההפטרה שנאמרו קודם לכן.

 

קטו- אופן קריאת פרשת זכור לאחר התפילה

 

שאלה:

הנני שוהה בנקודת תצפית שאין בה בית כנסת ומניין מתפללים, אך בישוב סמוך, הנמצא מחוץ לתחום קיים מניין.

האם יותר לי ללכת לישוב לצורך שמיעת קריאת פרשת זכור?

 

תשובה:

עקב חשיבות מצוות קריאת פרשת זכור, יש לעשות מאמץ ולהגיע למקום בו קיים מניין, אך אין לחייל לצאת מחוץ לתחום שבת אף לצורך קריאת פרשת זכור שהיא מצוה מהתורה.

אמנם, אם המרחק עד עירוב הישוב הקרוב הוא עד 2600  מ', תוכל להכין עירוב תחומין בערב שבת ולצעוד בשבת לישוב.

ובאשר לאופן הנחת העירוב עליך לפנות לרב הצבאי היחידתי או המרחבי.

(ובוודאי שכל זה כאשר הוראות הבטחון מתירות לנוע רגלית ליישוב).

 

קטז - יציאה לישוב סמוך לשמיעת פרשת זכור

 

שאלה:

הנני משמש כמפקד כונן בחדר מבצעים, ובתוקף תפקידי אינני יכול להגיע לבית הכנסת היחידתי המרוחק כדי לשמוע את קריאת פרשת זכור.

האם יותר במצב זה לנייד את ספר התורה לחדר המבצעים כדי שאקרא בו את פרשת זכור?

 

תשובה:

למרות שכבוד ספר התורה גדול הוא וחייבין לילך למקום שבו נמצא ספר תורה ואין מטלטלין ספר תורה לבני האדם, הרי כאשר ישנו מקרה של אונס, ובפרט לצורך קריאת "זכור" שהיא מצוה מהתורה ניתן להקל בכך.

ולכן, מותר שיביאו את ספר התורה לחדרך בכבוד הראוי לו, וראוי שיתקבצו עוד תשעה חיילים כדי שקריאה זו תיקרא במניין (ובאשר לברכה עיין בתשובה הבאה).

 

קיז– ניוד ס"ת לצורך שמיעת פרשת זכור לחייל בכוננות

 

שאלה:

שהיתי ביחידה ב"שבת זכור", אך במועד הקריאה בתורה הוזעקנו למשימה מבצעית.

האם יש לנו תקנה כלשהי במהלך שבת זו?

 

 

תשובה:

מי שנאנסו ולא שמעו פרשת זכור במהלך התפילה, ונתאפשר להם הדבר רק מאוחר יותר, יוכלו בעת תפילת המנחה בשבת לקרוא בתורה אף את פרשת זכור, כאשר הכהן והלוי יקראו את פרשת השבוע, והשלישי יגלול ויקרא את קריאת זכור, ואזי ניתן אף לברך על כך את ברכת התורה לפניה ולאחריה.

כאשר התאפשר הדבר רק לאחר שהציבור התפלל וקרא כבר בתורה בתפילת המנחה, ניתן בשבת זו להקל בדבר ולהתיר לקרוא את פרשת זכור בלבד, שהיא חובה מהתורה, מתוך ספר תורה, כאשר נוכחים במקום מנין, וכך ניתן אף לברך על קריאה זו לפניה ולאחריה.

אמנם, כאשר לא ניתן לרכז מנין במהלך השבת לצורך קריאה זו, אזי יש לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר התורה, אך אין לברך על קריאה זו את ברכות התורה.

אגב, אם ידעת מראש בעת השכמתך כי לא תוכל להיות נוכח בביהכנ"ס בקריאת התורה ובפרשת זכור, תוכל לדלג את ברכת התורה "אשר בחר בנו" הנאמרת עם ברכות השחר, ולאחר שתתפנה מהמשימה המבצעית, תוכל לפתוח את ספר התורה ולברך לפני קריאת "פרשת זכור", את הברכה "אשר בחר בנו", ובכך תוכל אף ביחידות לקרוא בתורה, ולשלב ברכה לפניה.

 

קיח– הנאנס ולא שמע קריאת זכור בשבת

 

שאלה:

כיצד ינהג חייל אשר עקב פעילותו לא קרא במהלך השבת את קריאת פרשת זכור?

 

תשובה:

החייל ימתין לקריאת התורה בפורים, אשר בה קוראים את פרשת "ויבא עמלק" ויבקש מבעל הקורא לכוון להוציאו ידי חובת מצוות מחיית עמלק, ויכוון אף הוא לצאת ידי חובת מצווה זו בעת שמיעת קריאת התורה. 

במקרה ששכח לכוון לכך בעת קריאת התורה בפורים, ימתין עד שבת פרשת כי תצא ואז יאמר לבעל הקורא שיכוון להוציאו יד"ח מצוות מחיית עמלק כאשר יקרא את פרשת "זכור", ויכוון אף הוא לכך ויצא בכך ידי חובתו.

 

קיט- השוכח קריאת פרשת פרה

 

שאלה:

היש תקנה לציבור חיילים ששכחו לקרוא את "פרשת פרה" בשבת המיועדת לכך?

 

תשובה:

למרות הדין שהשבנו בתשובתנו ביחס ל"פרשת שקלים", הרי בכל הנוגע לשבת "פרשת פרה" שישנן שיטות שקריאתה מהתורה, אזי אם לא נקראה בשבת הראויה לה, ניתן לקוראה ב"שבת החודש", כאשר יקדים את קריאת "פרשת פרה" ולאחריה יקרא את "פרשת החודש" ויפטיר את הפטרת "החודש".

ובוודאי שבנוגע לשבת זכור שמצוותה מהתורה יכול לנהוג כמוזכר ביחס לפרשת פרה (בנוסף לעצות המצויינות בתשובות הקודמות).

 

חודש אדר- דיני תענית אסתר

 

 

קכ– רחצה במהלך תענית אסתר

 

שאלה:

במהלך תענית אסתר חזרנו מפעילות מבצעית ורצינו להתרחץ לקראת יום הפורים. אחד מחברנו העיר שאין ראוי להתרחץ ביום צום. האמנם הוא צדק?

 

תשובה:

ככלל בכל תעניות הציבור, לבד מט' באב, נאסר לאכול ולשתות אך לא נאסרו שאר העינויים.

אמנם הזכירו הפוסקים כי בד' התעניות ראוי כי בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לרחוץ כמו בט' באב, אך תענית אסתר אינה בכלל תעניות אלו, ולכן מותר לרחוץ בה, ובוודאי במצבכם כאשר כוונתכם היא לכבוד הפורים.

 

קכא– אכילה מיד לאחר גמר תענית אסתר

 

שאלה:

עקב המתנה להגעת כל סיורי הליווי אנו מתעכבים בליל הפורים לקרוא מגילה.

האם מותר לנו לאכול בערב לאחר גמר הצום קודם קריאת המגילה?

 

תשובה:

כתב הרמ"א כי אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו.

וכתבו האחרונים שאף טעימה בעלמא, ששיעורה עד שיעור ביצה, מותרת רק לצורך גדול כגון מי שחולה קצת או המתענה והתענית קשה עליו.

לכן, אם אינכם מתקשים להמשיך בתענית, עליכם להמשיך כך עד גמר קריאת המגילה, אבל אם הדבר קשה לכם מותר לטעום, ובוודאי כשיש צורך מבצעי מותר לכם אף לאכול קודם קריאת המגילה

 

פורים- דיני קריאת המגילה

 

קכב– קריאה מוקדמת של המגילה קודם התפזרות לתעסוקה

 

שאלה:

אנו נמצאים באימון פלוגתי קודם התפזרות לתעסוקה מבצעית, שתתבצע ע"י חוליות קטנות ותחל יומיים קודם הפורים.

אנו חוששים שמא במהלך הפורים לא תהיה ברשותנו מגילה. כיצד עלינו לנהוג?

 

תשובה:

עליכם לנצל את שהותכם ביחד כשמגילה ברשותכם, וביום האחרון של האימון, קודם הפיזור עליכם  להתקבץ במניין ולקרוא במגילה, ואף בערב קודם לכן עליכם לקרוא בה אלא שבערב אין הכרח למניין.

ועל קריאה זו ביום ובלילה אין לברך, למרות שזוהי תקנת חז"ל במצב שבו הינכם מצויים, שכן מברכים רק על קריאה המתקיימת במועדה העיקרי.

 

 

קכג– קריאת מגילה לקורס חובלים שבוע קודם הפורים

 

שאלה:

אנו מתכוננים להפלגת אימון ממושכת במהלך קורס חובלים, שתחילתה בח' אדר. היות ואין בידינו מגילה כשרה ע"מ שניקח אותה עמנו, וכן אין אנו יודעים לקרוא במגילה כהלכתה, האם ניתן לשמוע קריאה כהלכה לפני ההפלגה ולצאת בה ידי חובה?

 

תשובה:

כאשר אין אפשרות לקרוא את המגילה במועדה, ניתן להקדים את הקריאה.

ואע"פ שהקדמתה, כפי שמובא במשנה במגילה, היא מי"א אדר ואילך, הרי לדעת הירושלמי ניתן להקדימה גם מתחילת החודש, וכך נוהגים בשעת דחק.

ומאחר שאתם מצויים בשעת דחק תוכלו לנהוג כפי שיטה זו ולשמוע את הקריאה, כמובן ללא ברכותיה.

 

קכד– התנהגות בפורים למי שקרא מגילה מוקדם

 

שאלה:

קראנו את המגילה יומיים קודם הפורים, אך בסופו של דבר התאפשר לנו לקרוא מגילה ביום הפורים עצמו.

האם עלינו לחזור ולקרוא מגילה בפורים, או שכבר יצאנו ידי חובתנו בקריאה המוקדמת?

 

תשובה:

למרות שהקדמתם וקראתם את המגילה, הרי אם באפשרותכם לחזור ולקרוא את המגילה במועדה, הינכם מחוייבים בדבר, ועליכם לקרוא את המגילה בברכותיה, שכן זהו זמנה העיקרי של מצוה זו.

 

קכה– בדין שאר מצוות הפורים למקדימים את קריאת המגילה

 

שאלה:

כאשר הקדמנו את קריאת המגילה (כפי הוראתכם בתשובות הקודמות), האם עלינו לקיים ביום זה אף את שאר מצוות הפורים?

 

תשובה:

כל הקולא הזו שהקלו חכמינו ז"ל להקדים ולקרוא מגילה קודם זמנה, מתייחס למצוות קריאת המגילה בלבד, אך בכל הנוגע לשאר מצוות היום יש לקיימן רק במועדן.

 

קכו– דין המנמנם בעת קריאת המגילה

 

שאלה:

עקב פעילויות שמירה ואבטחה רצופים נמנמתי בעת קריאת המגילה בבית הכנסת היחידתי. האם יצאתי ידי חובת מצוה זו?

 

תשובה:

אם קראת את המגילה בעצמך אע"פ שהיית מנומנם, יצאת ידי חובה, אך כאשר שמעת את קריאתה מפי אחר, כיוון שנמנמת  בוודאי החסרת כמה תיבות שלא שמעת אותם כראוי, וע"כ עליך לשוב ולקרוא מהמקום שבו הפסקת לשמוע.

 

קכז– המאחר ולא שמע בציבור את ברכת המגילה

 

שאלה:

בגלל תורנות שביצעתי, איחרתי מעט לבית הכנסת ולא שמעתי את הברכות, אלא שמעתי בדיוק את תחילת קריאת המגילה.

האם יכול אני לברך את הברכות תוך כדי קריאת המגילה?

 

תשובה:

יכול אתה לברך לעצמך מיד את הברכות, ולאחר מכן תחל לקרוא את המגילה, מתוך מגילה כשרה או אף מתוך חומש, עד שתגיע למקום הקריאה שבו אוחז בעל הקורא ותשתלב מכאן ואילך בקריאתו.

 

קכח– קריאת המגילה בערב הפורים אחה"צ

 

שאלה:

אנו נדרשים לצאת למארב, סמוך לציר המערכת, לפני אור אחרון, ועל כן לא נוכל בשום אופן לקרוא מגילה בלילה.

האם יש לנו תקנה לקוראה אחר הצהריים בערב הפורים?

 

תשובה:

במצב מיוחד זה שאי אפשר בשום אופן לקרוא את המגילה בלילה, תוכלו להקדים ולקרוא את המגילה בברכותיה לאחר פלג המנחה, ויש להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה, ותפילת ערבית אחר פלג המנחה קודם קריאת המגילה, ואין לנהוג כן אלא בשעת דחק.

אגב, באשר לקריאת שמע של ערב, יש לחזור ולקוראה  אחר חשיכה.

 

קכט– דין הנאנס ולא קרא מגילה בערב

 

שאלה:

חייל אשר עקב פעילות מבצעית נבצר ממנו לשמוע קריאת מגילה בלילה, האם עליו לשמוע למחרת ביום קריאת מגילה פעמיים?

 

תשובה:

קריאת המגילה בלילה וביום הינן שתי מצוות, ועל כן את חובת הקריאה בלילה ניתן לקיים עד עלות השחר, ואם לא קרא את המגילה בלילה, יקיים רק את קריאת המגילה של היום פעם אחת. ובמקרה זה, לכל הדעות, יברך אז קודם קריאת המגילה את ג' הברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים ושהחיינו.

 

קל– העדפת קריאת המגילה ביום

 

שאלה:

עקב המטלות הבטחוניות בהן הנני מצוי, אוכל לשמוע קריאת מגילה בפורים רק פעם אחת.

האם עלי להעדיף במציאות זו לשמוע את קריאת הלילה או את הקריאה ביום?

 

תשובה:

כתבו הפוסקים כי עיקר המצוה של קריאת המגילה הינה ביום ולא בלילה, ולכן כאשר ברור לך כי אם לא תקרא בלילה יתאפשר לך לקרוא ביום, הרי קריאת היום עדיפה.

אך אם קיים ספק כלשהו בליבך שמא לא תוכל לקרוא ביום, בוודאי תקיים בלילה את המצווה הבאה לידך.

 

קלא– קריאת המגילה עם עלות השחר

 

שאלה:

עלינו לצאת לפעילות מבצעית בבוקר הפורים, ממתי יכולים אנו לקרוא מגילה?

 

תשובה:

זמן קריאת המגילה ביום לכתחילה הוא לאחר זריחת החמה. אמנם, כאשר מחויבים לצאת לדרך, ובוודאי כאשר נדרשים לצאת לפעילות מבצעית, יכולים לקוראה החל מעלות השחר.

 

קלב– קריאת המגילה אחר עה"ש או בהמשך היום

 

שאלה:

עלי לצאת לפעילות מבצעית, אחרי אור ראשון. האם בפורים עלי להעדיף לקרוא את המגילה  מאוחר יותר לאחר ביצוע כל משימותי, או שאעדיף לקרוא קודם זריחת החמה, למרות שאין זה הזמן הראוי לכתחילה?

 

תשובה:

במצב זה, שכל דחיית המצוה עלולה לגרום אף לביטולה, עליך להעדיף לקרוא את המגילה קודם זריחת החמה ולאחר עלות השחר, ולא להמתין מאוחר יותר לאחר כל הפעילויות.

 

קלג- ברכת "שהחיינו" כשאין מגילה במקום

 

שאלה:

נקלענו בפורים למאחז צבאי, ולא עמדה לרשותנו מגילה כשרה.

האם יותר לנו לברך ברכת "שהחיינו"?

 

תשובה:

כאשר אין ברשותכם מגילה כשרה עליכם לקרוא מתוך מגילה מודפסת כדי לפרסם הנס, אך אינכם רשאים לברך על קריאה זו.

ובנוגע לברכת "שהחיינו", ברכה זו תוקנה רק בעת קריאת המגילה, ואין לברכה שלא בעת קריאת המגילה.

אמנם, אם יש ברשותכם פרי או בגד חדש כלשהו, ראוי כי אחד החיילים יברך עליו בקול רם ותכוונו בברכתו גם על היום ומצוותיו ובכך תצאו ידי חובתכם, לכל הדעות.

 

קלד– אמירת ההלל כשאין בפורים מגילה

 

שאלה:

האם כאשר אין מגילה בפורים, יש לקרוא את ההלל במקום המגילה?

 

תשובה:

מכיוון שקיימת דעה שקריאת המגילה בפורים תוקנה כתחליף לאמירת הלל, הרי כשאין מגילה ראוי לחוש לדעה זו ולומר את ה"הלל" בשלמותו, אך יש לאמרו כקורא תהילים בלא כל ברכה לפניה ולאחריה.

 

קלה– שמיעת מגילה באמצעות שידור ברדיו

 

שאלה:

במוצב בו אנחנו שוהים, אין כל חייל שבקי בקריאת המגילה.

אחד החיילים הציע שנצא ידי חובתנו בשמיעת המגילה באמצעות שידור ברדיו. האם יכולים אנו לצאת באופן זה ידי חובה?

 

תשובה:

מכיוון שאינכם שומעים באופן ישיר את קולו של קורא המגילה, אלא רק באמצעות גלי הרדיו, אינכם יוצאים באופן זה ידי חובת מצוות מקרא מגילה, ולכן עליכם לקרוא מתוך המגילה אע"פ שהקורא אינו בקי דיו בקריאה (ועיין בתשובה הבאה).

 

קלו - קריאת המגילה כשאין בקי בטעמיה

 

שאלה:

ביחידתנו ישנה מגילה, אך אין אף חייל היודע את טעמי המגילה, מה עלינו לעשות?

 

תשובה:

טעמי המגילה הם אינם מעכבים, אלא רק קריאה הנאמרת באופן המשנה מהותית את משמעות הכתוב. על כן אחד החיילים יקרא אף ללא טעמים, תוך תשומת לב מירבית שלו ושלכם לכך שאינו טועה בקריאה עצמה.

 

 

קלז– קריאת נשים בביהכ"ס או בבית

 

שאלה:

אני מתגוררת בשיכון משפחות באחד מבסיסי חיל האויר.

שאלתי, האם עלי להגיע לבית הכנסת היחידתי לשמוע את המגילה או שאעדיף לקרוא בביתי?

 

תשובה:

במצוות קריאת המגילה ישנה חשיבות מיוחדת לקריאתה בבית הכנסת וברוב עם. משום כך,ומכיוון שנשים מצוות במצווה זו כאנשים, ודאי שראוי להעדיף לשמוע את הקריאה בבית הכנסת, ובתנאי שניתן לשמוע בבירור את בעל הקורא.

ויש להזכיר כי בקריאה שנאמרת שלא בפני עשרה, אין לברך את הברכה שלאחריה "הרב את ריבנו", וגם משום זאת ראוי להעדיף את שמיעת הקריאה בבית הכנסת היחידתי.

 

קלח– ההנהגה כשהוזעק באמצע קריאת המגילה

 

שאלה:

אנו משרתים במוצב על יד גבול הלבנון ובאמצע קריאת המגילה הושמעה צפירה, ואנחנו הפסקנו והלכנו לעמדה.

האם לאחר הההפוגה עלינו להמשיך בקריאה, או שעלינו לחזור ולברך ולקרוא את המגילה מראשיתה?

 

תשובה:

בשאלתכם לא הגדרתם את משך הזמן שהפסקתם. אך גם אם הייתה הפסקה ארוכה במשך זמן שהייתם, שבה יכולים הייתם לקרוא את כל המגילה מתחילתה עד סופה, אינכם חייבים לחזור לתחילת המגילה כיוון, שההלכה ש"הקורא מגילה לסירוגין יצא".

אמנם, אם משך ההפסקה התארך ביותר, ונוצר היסח דעת גמור, אזי עליכם לקרוא את המגילה מתחילתה. ובכל מקרה אין לחזור ולברך כאשר הינכם שבים וקוראים את המגילה במצב זה, אך אחר סיום הקריאה, כאשר קיים מנין, עליכם לברך את הברכה "הרב את ריבנו" הנאמרת בגמר הקריאה.

 

קלט– קריאת המגילה או תפילת מנחה כשהזמן דחוק

 

שאלה:

חזרנו מפעילות בט"ש בפורים אחה"צ, כאשר הזמן העומד לרשותנו עד סוף היום מאפשר לנו להתפלל תפילת מנחה או מיד לגשת לקריאת המגילה בלא שנספיק להתפלל תפילת מנחה.

מה עלינו להעדיף לעשות במציאות זו?

 

תשובה:

למרות שתפילת המנחה הינה מצווה תדירה וקבועה, הרי מצינו כי מצוות קריאת מגילה הינה חשובה ביותר, ומצוות רבות נידחות בפניה. יתרה מכך, לתפילת מנחה ישנה תקנה להתפלל תפילת תשלומין בערב, משא"כ בנוגע לקריאת המגילה.

משום כך, כאשר אין שהות לקיים את שתי המצוות,  קריאת המגילה קודמת לתפילת המנחה, ואחר תפילת ערבית תשלימו את תפילת המנחה כדין תפילת תשלומין.

 

קמ- קריאת המגילה בברכותיה המתחילה סמוך לשקיעה

 

שאלה:

אנחנו חיילי סיירת הנמצאים באיזור השומרון, ובשל פעילות מבצעית ממושכת חזרנו ביום הפורים אחר הצהריים סמוך לשקיעת החמה.

האם נוכל לקרוא את המגילה בברכותיה?

 

תשובה:

אם להערכתכם תספיקו לסיים את קריאת המגילה עד השקיעה או אף תוך עשר דקות אחרי כן, תוכלו לברך ולקרוא את המגילה (ולשם כך ראוי לא להאריך בטעמים, וכמובן לא בהכאת המן כדי לסיימה עד השקיעה) .

אך אם הזמן קצר מאוד, ולהערכתכם לא תספיקו לסיים את קריאת המגילה אלא לאחר זמן זה, תקראו ללא ברכה.

 

קמא – בדין ברכות המגילה לאחר קריאתה

 

שאלה:

עקב חזרתנו המאוחרת מהפעילות, קראנו את המגילה ללא הברכות שלפניה, שכן חששנו שסיום המגילה יתמשך עד הערב (וכפי שהוריתם בתשובה הקודמת), אך עקב המהירות בה קראנו את המגילה נותרו לנו מס' דקות עד שקיעת החמה.

האם יכולים אנו לברך את הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה, אחר קריאתה?

 

תשובה:

אין לברך אחר קריאת המגילה את הברכות שנקבעו לומר קודם קריאתה, אך ניתן בדיעבד לאומרן "בין הפרקים". וע"כ תוכלו אף לקראת סיום המגילה קודם אמירת "ותכתב אסתר" (אסתר פרק ט', פס' כ"ט) לומר את הברכות, ולאחריהן להמשיך את הקריאה עד סופה.

 

קמב– אמירת הברכה האחרונה למגילה ללא הברכות המקדימות

 

שאלה:

במקרה שתיארנו (בשאלה הקודמת), אם לא ברכנו את הברכות שלפניה, ויש לנו מניין, האם ניתן לברך אחר קריאת המגילה את ברכת "הרב את ריבנו"?

 

תשובה:

גם אם לא ברכתם את הברכות הנאמרות לפני הקריאה, יכול בעל הקורא לברך את הברכה "הרב את ריבנו" הנאמרת אחר הקריאה.

 

 

קמג– תשלומין לקריאת המגילה בט"ו אדר

 

שאלה:

ביום הפורים התרחשה פעילות מבצעית חודרת, וכתוצאה מכך לא שמענו כלל את קריאת המגילה.

האם יש לקריאת המגילה תשלומין לקוראה בשושן פורים?

 

תשובה:

תוכלו לקרוא את המגילה בט"ו אדר, כדין מי שנאנס ולא קרא את המגילה בפורים שיכול לקוראה למחרת, וקריאה זו תקראו ללא ברכות לפניה ולאחריה.

ולאחר ט"ו באדר שוב אין לקוראה כלל, שכן מהפסוק "ולא יעבור" המוזכר במגילה, למדו חכמינו שאין כלל אפשרות להשלים את קריאת המגילה, מעבר לזמן זה.

 

קמד– מועד הקריאה לירושלמי המצוי בעיר פרוזה בי"ד אדר

 

שאלה:

הנני חייל ירושלמי, אשר הוטלה עלי תורנות ביחידתי, שבקריה בת"א, כבר מערב הפורים, ובפורים (י"ד אדר) אשאר ביחידה.

האם העובדה שבמקום מגורי הורי נוהגים את מצוות הפורים בט"ו באדר, מחייבת אותי לנהוג כמנהגם, או שאתחייב כפי הנוהג ביחידה שמקיימים את מצוות הפורים בי"ד אדר?

 

תשובה:

בכל הנוגע לפורים ישנו כלל שפרוז בן יומו קרוי פרוז, ומוקף בן יומו קרוי מוקף. ולכן מכיוון שבערב הפורים ולמחרתו (י"ד אדר) תשאר ביחידה שבה מקיימים את מצוות הפורים בי"ד אדר, עליך לנהוג את כל מצוות הפורים בי"ד אדר.

 

קמה– ירושלמי המגיע לעירו בליל ט"ו אדר

 

שאלה:

בהמשך לשאלה ולתשובה הקודמת, כיצד עלי לנהוג אם בליל ט"ו באדר אחזור למקום מגורי בירושלים. (הנני מדגיש כי כבר קיימתי את כל מצוות הפורים בי"ד אדר)?

 

תשובה:

למרות שנהגת בבסיס י"ד באדר כבני הפרזים, הרי אם בליל ט"ו ולמחרת בעלות השחר תכננת ושהית בירושלים, הרי הינך מתחייב בכל מצוות הפורים גם בט"ו באדר. ובאשר לברכה בט"ו באדר מכיוון שנחלקו בכך הפוסקים, ראוי שתשמע את הברכות והקריאה ממישהו אחר.

 

קמו– חייל ירושלמי כבעל קורא לבני הפרזים

 

שאלה:

בבסיס תל השומר ישנו בעל קורא ירושלמי הבקי ומנוסה בקריאה.

ביקשנו ממנו שיתעכב בבסיס בליל י"ד אדר כדי לקרוא ולהוציא את כל החיילים ידי חובה, שכן אין בבסיס מי שמסוגל לקרוא, ולאחר הקריאה ישוב לביתו בירושלים.

התעוררה השאלה, האם יכול חייל ירושלמי להוציא ידי חובה את החיילים הנוהגים כבני הפרזים?

 

תשובה:

כאשר אין קורא אחר היודע לקרוא, ניתן לסמוך על קריאתו של הנוהג פורים בט"ו אדר, שיקרא בי"ד ויוציאם ידי חובה. אך אין לנהוג כך כאשר פרוז הנוהג לקרוא בי"ד אדר יתבקש לקרוא בירושלים בט"ו בו.

 

קמז– ירושלמי שנקרא לחזור ליחידתו בי"ד אדר

 

שאלה:

הנני חייל ירושלמי שנמצא בחופשת "רגילה" בביתי, וביום י"ד בצהריים נקריתי לחזור מיידית ליחידתי שבדרום הארץ לביצוע תורנות בת יממה. מכיוון שבליל י"ד ולמחרתו הייתי בביתי בירושלים, לא קראתי מגילה. כיצד אקיים את מצוות הפורים?

 

תשובה:

המקרה שאתה מתאר אכן יוצר מצב מיוחד, אשר למעשה פוטר אותך כליל מחובת מצוות הפורים הן בי"ד והן בט"ו, שכן בליל י"ד ולמחרתו בשחר שהית בירושלים ולא התחייבת שם לקיים את מצוות הפורים, ובליל ט"ו ולמחרתו בשחר שהינך נמצא ביחידתך בדרום, גם בה אינך מחוייב, שכן אין זה המועד לפורים במקום המצאותך.

משום כך, ראוי מאוד להמנע ממצב זה אשר יפטור אותך מקיום מצות הפורים שהינה מצוה חשובה ויקרה.

בכל אופן, בהיותך ביחידה בט"ו אדר תקרא את המגילה ללא ברכה בלילה וביום, תאמר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, וכן קיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.

 

קמח– דיני הפורים במפקדת פיקוד המרכז

 

שאלה:

הננו משרתים במפ' פיקוד המרכז שבנווה יעקב.

האם עלינו לנהוג בשהותנו במחנה הפיקוד כפרזים או כבמוקפים?

 

תשובה:

השטח שבין מקום שהותכם ובין ירושלים העתיקה נחשב כמיושב באופן רצוף, ומרווחים שאינם מנתקים אותה הלכתית מירושלים. מסיבה זו הוכרע לנהוג במפקדת הפיקוד כבמוקפין בט"ו אדר.

 

קמט– מועד קריאת המגילה ב"הר גילה"

 

שאלה:

חיילים השוהים במתקן החינוכי ב"הר גילה", כיצד ומתי יקראו את המגילה?

 

תשובה:

כיוון שמקום זה אינו מחובר לירושלים ברציפות, ואף אינו כלול בשיטחה של ירושלים, יש לקיים את מצוות פורים במתקן זה בי"ד באדר כערי הפרזות.

 

קנ– מועד הקריאה ב"הר אורה"

 

שאלה:

מתי יש לקיים את מצוות הפורים ב"הר אורה", השוכן מערבית לירושלים?

 

תשובה:

ישוב זה אינו כלול בשיטחה של ירושלים, הן בנוגע לעירוב העיר והן בנוגע למיסוי, משום כך יש לקיים את מצוות הפורים בי"ד בו, כרוב ערי ישראל.

 

פורים- דיני מנות, מתנות על הניסים

 

 

קנא– אמירת "על הניסים" למזדמן בירושלים בליל ט"ו אדר

 

שאלה:

הנני קצין המשרת בחטמ"ר עציון (הנוהג פורים בי"ד אדר), ובמהלך יום י"ד אדר נזקקתי לצאת לכנס תיאום בירושלים תוך כוונה לחזור עוד בלילה למחנה החטיבה.

האם בתפילת מנחה וערבית שאתפלל בירושלים, עלי לומר "על הניסים"?

 

תשובה:

בתפילת המנחה בוודאי שחובתך לומר "על הניסים" שכן יש עליך דין פרוז לכל דבר.

ובנוגע לתפילת ערבית, מאחר והציבור מזכיר "על הניסים" בתפילתו, רשאי אתה לאמרו יחד עמם.

 

קנב– אמירת "על הניסים" בברהמ"ז בסעודת פורים מאוחרת

 

שאלה:

אנו קיימנו סעודת פורים אחר הצהריים בפורים, וסעודתנו נמשכה עד הלילה. האם עלינו לומר בברכת המזון של סעודה זו "על הניסים", שכן בזמן הברכה כבר הסתיים יום הפורים?

 

תשובה:

לכתחילה, יש להקפיד כי רוב הסעודה תתקיים ביום הפורים, ולא בערב שלאחריו.

אך אם בכל אופן נמשה הסעודה בלילה, אנו סומכים על תחילת הסעודה שהחלה עדיין ביום, ויאמרו "על הניסים" אף שאמירתה תהיה בלילה.

אך אם התפללתם ערבית במהלך הסעודה, אין לומר על הניסים בברכת המזון שתיאמר לאחר מכן.

 

קנג– "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים" באמצעות טלפון

 

שאלה:

הנני נמצא בפעילות תצפית ואבטחה בפורים, כאשר לא מיניתי לפני כן שליח שימסור "מתנות לאביונים", וכן אין באפשרותי למסור "משלוח מנות" לחבר כלשהו.

האם אוכל לטלפן לבית הורי שימסרו מתנות לאביונים, וכן ישלחו מנות בשמי במהלך הפורים, ואצא בכך ידי חובתי?

 

תשובה:

אם הינך יודע כי לא יתאפשר לך להעביר מתנות לעניים בפורים, יש לתיתם קודם הפורים לידי  שליח  שימסרם לעניים ביום הפורים.

כאשר לא ביצעת זאת מראש, ניתן להפריש מעות עבור עניים במהלך הפורים, ולזכות עבורם באמצעות חייל אחר, אף שינתנו לעניים בפועל רק לאחר הפורים.

באשר למשלוח מנות, כשאין באפשרותך להעביר שני פריטי מזון פרטיים או פריטים שנרכשו בקנטינה ולהעבירם לחברך בפורים, תוכל לקיים זאת אף בהעברת מנת האוכל שלך לידי חברך.

כאשר כל הדרכים הללו לא אפשריות, ניתן לנהוג כהצעתך, ולטלפן ולבקש מבני ביתך שיזכו עבורך ע"י אחר את מתן הצדקה לעניים וכן את מתן "משלוח המנות"

 

קנד– "מתנות לאביונים" שניתנו עבור חייל ללא ידיעתו

 

שאלה:

הורי הודיעוני במהלך הפורים, כי זיכו אותי ללא ידיעתי ב"מתנות לאביונים".

האם יצאתי בכך ידי חובתי?

 

תשובה:

כיוון שיש כלל ש"זכין לאדם שלא בפניו", ניתן לצאת באופן זה יד"ח מצוות "מתנות לאביונים".

 

קנה– "משלוח מנות" שניתן עבור חייל שלא בידיעתו

 

שאלה:

האם ניתן בדרך שציינתם לעיל (בתשובה הקודמת), לצאת גם ידי חובת מצוות "משלוח מנות"?

 

תשובה:

כיוון שביסוד מצוות "משלוח מנות" יש גם צורך בקירוב לבבות, דרך משלוח מנות ללא ידיעתך אינה מושלמת, ולכן מהראוי, לקיים "משלוח מנות" ביחידתך גם לאחר שהודיעו מביתך כי נתנו עבורך מנות בדרך זו.

 

קנו– "מתנות לאביונים" שניתנו במעות "זכר מחצית השקל"

 

שאלה:

את הכסף שנתתי ל"זכר למחצית השקל" חילקתי ביום הפורים לעניים, כדי לקיים את מצוות "מתנות לאביונים".

האם יצאתי ידי חובתי במצוות אלו באופן זה?

 

תשובה:
מהפוסקים משמע שהנותן את "מחצית השקל" ביום הפורים לאביונים, יוצא ידי חובת "מתנות לאביונים", וע"כ באופן זה יצאת ידי חובתך.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square