• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

 

אגרת הפורים הזאת | הרב יורם קופמן 

 

הכותב הרב במאמרי הראי"ה (ע' 153) "נכנס יין יצא סוד, ומאוד אנו צריכים בחיינו שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו. על ידי גילויים של הסודות נכיר את עצמינו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו. בשעה שנבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע" ניפטר לפחות לשעה מכל אותן הידיעות המטעות אותנו המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, כאסירים ואין להתיר. והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את היסוד".

בחג הפורים אנו מצווים בסעודת מצווה ובחובה לשתות עד דלא ידע, בגדר זה נחלקו במשך הדורות עד כמה צריך לשתות ולא ניכנס כאן לביאור הסוגיא ההלכתית. עצם חיוב השכרות הוא עניין משונה וחריג מאוד, ועומד בסתירה לכאורה מול ענייני היום: "הדור קיבלוה". כלומר: שבפורים קיבל עם ישראל את התורה מרצון וכל עניינה של תורה זה מה ה' שואל ממך? כי אם לידע אותי. כלומר: התבוננות עמוקה על החיים והמעשים.

שיכרות- זו מציאות הפוכה, זו בריחה מהתמודדות. אדם אומר שהוא רוצה "להשתחרר", אם נשאל אותו ממה? יאמר לנו מהחיים, מאפרוריות החיים, מהקושי. ואם יעמיק בהסברו יאמר שיש לאדם שאיפות גדולות, חפץ הוא במציאות אידיאלית, בחיי אושר ואהבה, הוא עמל להשיג את מבוקשו. אבל עם כל עמלו מוצא הוא את המציאות כמורכבת, שהעולם מסובך וגם מה שאדם מצליח לעשות אינו מושלם ותלוי בכל כך הרבה גורמים וקשה לחיות כל הזמן עם התודעה הזו. לכן, חייבים כמה "רגעים מתוקים בחיים" שם לא צריך לעמוד מפוכח מול המציאות ודרישותיה.

יש סוג נוסף של שכרות. שיכור ולא מיין. יש אפשרות "להקטין ראש" להתעלם מהגודל, לחיות את העכשיו כאילו אין עבר ואין עתיד, לחיות את הרגע, ליהנות מהצלחות מעשיות, חומריות, יצריות למצוא פירורים קטנים ולהסתפק במועט. יש אומרים שאנשי אמונה גדולים הם אנשים שיודעים לפרוט את הרעיון הגדול לפרוטות, לפעולות מעשיות. זה נכון, אבל יש סכנה גדולה, שכאשר מגשימים את הרוח -את הרעיון והכל הופך להיות פרקטי, מתרגלים להקטין את הגדלות. מקטינים את השורש, ההגשמה הופכת להיות העיקר. אנשי אמונה הם אנשים שמתוך הגדלות והמורכבות הם מדקדקים במעשים, כמו כל דבר גדול שכולל פרטים רבים בתוכו, ומתוך גודל ומורכבות זו- כל פרט מקבל את ערכו.ההקטנה, ההגשמה והעכשויזים הם שיכרות רוחנית, היא החמורה שבשיכרויות שגוררת בעקבותיה שיכרות מעשית.

המצווה בפורים להתבשם נועדה להסיר את המניעות היומיומיות העכשוויות. לתת לפנימיות לפרוץ, לחוש את הסוד שמגלה היין. וכך ממשיך הרב:" שיכורים אנחנו מבישומים שיש בהם כדי הטעיה, בשביל כך אין אנו שמים אל ליבנו את חשבונו של העולם הגדול, של אותו העולם, שאדון עולם מנהיגו ואנחנו יש לנו עמו ברית כרותה באלה ובשבועה, ברית מלח עולם, השומר על רוח ישראל ונצחו." סגולת חג הפורים היא לעזור לנו פעם בשנה להציף את רצוננו הפנימי אל המודע, להבין שבאמת רצוננו, שמחתנו ואושרנו הוא רק בשייכות לגודל והאין סוף האלוקי, שם נמצא את מנוחתנו וזו שמחת פורים.

חג שמח!

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square