• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

 

 

אלוהי ואנושי בחכמת ישראל

 

המנורה יוצאת דופן במשכן. הקושי החל בפרשת תרומה. התרומות הן עבור ה'חומרה' של המשכן ולא לעבודה השוטפת. אין שם למשל קמח ללחם הפנים. אז מה פתאום שֶׁמֶן לַמָּאֹר? והמשך 'יוצא הדופן' בפרשתנו: בין יריעות המשכן לבגדי הכהונה, כאילו בלי קשר: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהֹוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

שמענו כאן חידוש מופלא. חז"ל אומרים שהנר המערבי במנורה היה דולק בנס, והוא נר התמיד הנצחי. 'עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל'. מקור הקדושה האלוהית השמימית נמצא בארון העדות, בקודש הקודשים. המנורה כבר שייכת לכוחות האנושיים, לחכמה, 'הרוצה להחכים ידרים, וסימנך: מנורה בדרום'. אך במערכת הקודש שבמשכן, מתברר שמקור החכמה בישראל גם הוא אלוהי. נר הדולק בנס תמיד, נצחיות שכינת הרוח בישראל, הוא חלק מהחומרה הקבועה של השכינה במשכן! הוא לא שייך לעולם המשתנה האנושי. דומה הדבר לתחילת ברכות הבקשה בשמונה עשרה. מתחילים בבקשות אך אומרים בלשון שבח: 'אתה חונן'. מבאר הב"ח, ש'אתה חונן' זה המשך של 'אתה קדוש'. השכל הישראלי מקורו אלוהי, וכהמשך לכך הוא גם אנושי.

תפיסה מהפכנית עם אינספור השלכות, על מבנה החכמה והשלכותיה בחיינו הישראליים.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square