• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

 

פסח בצבא

פתח דבר

חיילים יקרים ואהובים- אחים שלי לעבודת השם יתברך

 

ברוך השם עמותת צל"ש- צבא לשם שמים מוסיפה והולכת ומתעלה בקודש ומתרחבת בפעילותה, חסד ה' זורח עלינו ואנחנו רואים סיעתא דשמיא גדולה במעשה ידינו.

"הזמן קצר והמלאכה מרובה" ואף על פי כן לא ויתרתי על לפחות מספר מאמרים קצרצרים שיהיו בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד"- נתינת כיווני מחשבות טהורות לקראת חג המצות, חג החרות, בזמן שאתם ממשיכים למסור את הנפש ימים ולילות בעבודת הקודש- המצווה ששקולה ככל המצוות כולם- מצוות "והורשתם אותה וישבתם בה"- מצוות המלחמה, ועוד מצוות: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" ו-"לא תעמוד על דם רעך"-חזק ונתחזק!!!

 

הרמ"א הראשון של הלכות פסח

"ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו"- הלכות פסח מתחילות בסימן תכ"ט בשולחן ערוך. אני ממש אוהב לעשות לעצמי סימנים כדי לזכור את ההלכות של החג. איך אני יכול לזכור שהרמ"א הראשון עוסק בקמחא דפסחא? חשבתי מה יכול להיות ראשי התיבות של סימן תכ"ט, ויצא לי- תורה כולה טובה- תורתנו הקדושה תמיד דואגת לכולם: וכך כתוב ברמ"א הראשון: "ומנהג לקנות חיטים לחלקן לעניים לצורך פסח..."- פלאי פלאות עם ישראל קדושים, הגעתם להכנות לפסח?! אל תשכחו את העניים, את הנזקקים, את היתומים והאלמנות ואת כל קשיי היום.
אני הקטן אוהב להגיד לחיילים שעניי הכיתה, המחלקה והפלוגה קודמים!!! עניי הצוות קודמים!!!
התורה הקדושה מרגילה אותנו לפתוח את העיניים ויחד עם זה את הלב ואת הכיסים ולתת ולתת ולתת. יהי רצון שנזכה להיות תמיד בכל חיינו מהנותנים ומהמשפיעים טובה, טהרה וברכה לכל הסובבים אותנו.
עניי הגדוד קודמים- מצווה להתאמץ על צדקה וגמילות חסדים ולעשות קצת בירורים, לשאול את המ"כים, את הסמלים, את הקצינים, אולי אפילו לבקש שיחה קצרה עם מפקד הפלוגה ולשאול אותו מה הוא מציע, איך אפשר להעביר מצרכים לפסח לכל מיני חיילים נזקקים מהפלוגה או אפילו לנג"דים בבסיס בלי לפגוע בהם. לעשות את זה בצורה מכובדת שתשמח את ליבם ואת לב משפחתם.

מצווה גדולה להתעניין בחיילים הבודדים ולדאוג שתהיה להם הרגשה חמימה ונעימה בלב, למרות שכל המשפחה שלהם בחוץ לארץ.
בקיצור אחים אהובים תתארגנו כמה "גפרורונים" ותדליקו את אש אהבת הצדקה והחסד לכבוד פסח!!!

 

אור לארבעה עשר

במסכת פסחים מופיעה הדרכת חז"ל הקדושים שעל האדם לדבר בלשון קצרה: "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".
ועוד הדרכה אחת: יתרגל אדם לדבר בלשון נקיה. יש להתרחק מגסות בדיבור ולהתפלל לעדינות המידות. ההדרכה הכללית של חז"ל הקדושים: לא יוציא אדם דבר מגונה מפיו. רש"י הקדוש כותב שמצווה ודרך נקיי הדעת לספר בלשון נקייה, ושצריך לחזר אחרי לשון צח ונקי. ובהמשך שוב פעם: ללמדך לחזר על לשון נקיה.
הדיבור הוא כח!!!
כל מילה צריכה להיות שקולה בשקל הקודש.
אני אוהב להגיד לחיילים שלכל חייל שמתגייס לצבא מגיע ח"ח=חפץ חיים, ומי שמשרת בצבא ואין לו עליו או בווסט או מקסימום בתיק שלו בבסיס חפץ חיים- זו ממש בעיה בכוננות, והיה ראוי לתת על זה עונש שבת בבסיס.
איך יכול להיות שבצבא הקדוש שלנו, במחנה הצבאי שעליו נאמר: "ונשמרת מכל דבר רע"- וחז"ל הקדושים לימדונו: ונשמרת מכל דיבור רע, לא יהיה לכל החיילים בפק"ל כיסים חפץ חיים ושמירת הלשון??!!
היה ראוי שהתמונה הטהורה של החפץ חיים תהיה תלויה בכל משרד מ"פ וקל וחומר בכל מפקד בכיר יותר, ככל שמגיעים ליותר ארונות קודש על הכתפיים ואחר כך מגיעים כבר לדרגות קודש של: רב סרן, סגן אלוף, אלוף משנה, תת אלוף, אלוף ורב אלוף- ככה היה ראוי שכבר בכל המסדרונות של מטה הפיקוד, בדרך למפקד היחידה יהיו יותר תמונות של החפץ חיים וצילומים של קיצור כל הכללים והיסודות של דיני הלכות לשון הרע ורכילות, וציטוטים נבחרים של התחזקות ודברי מוסר טהורים מהספר של שמירת הלשון.
בעזרת השם אנחנו מתקרבים לימים האלה, זה מאד תלוי בנו!!! ככל שאנחנו נזכה להיות יותר אחוזים בטהרת הלשון שרש"י הקדוש מלמד אותנו במסכת פסחים לחזר אחרי לשון צחה ונקיה- וממש נעסוק כל יום בהלכות טהרת הלשון, ורק מתוך לימוד ההלכות בכל יום, נזכור לשמור ולטהר את לשוננו, והתמונה של החפץ חיים- השליח האלוקי שנשלח בדור התחייה לגאול את ישראל שלא ישנו את לשונם, תהיה תמיד לנגד עינינו, וכך נזכה להמשיך את כל הדורות הקודמים, את הפז"מ עולם שלנו- 3300 שנה מיציאת מצרים ואת הפז"מ קודש שלנו: נביאים, תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים, אחרוני האחרונים, ונמשיך במסלול הקודש הזה של טהרת הלשון ובמיוחד במחנה הצבאי שעליו נאמר: "והיה מחניך קדוש", כבר בקרוב ממש יהיו בבוקר מסדרים מסודרים על הציוד לחימה ובדיקת מפקד על רשמ"צ- רשימת ציוד מסודרת, שחלק מהרשימה זה- שני ספרוני כיס: חפץ חיים ושמירת הלשון.
סיפר לי מפקד בכיר מאד שככה הוא היה פותח ישיבות סגל הרבה שנים: 2 הלכות מהחפץ חיים וממש כולם התחברו לזה, כולם רוצים לשון טהורה, כולם יודעים שזה אמיתי וישר. כולם יודעים שדיבור טהור מביא להרבה שלום והרבה יותר חברות אמיתית ורעות נפלאה בין כל המפקדים וכל החיילים.
בקיצור: אם הגענו לפה-סח ולעיסוק בהגדה: יהי רצון שנזכה לטהר את פינו וגם את אוזנינו וגם את כל תנועותינו וכך נסור מרע ונעשה המון טוב ונפיץ המון טהרה במחנה הצבאי וננצח במלחמה!!!

 

בדיקת חמץ

כותב הרב במאמרי הראי"ה עמ' 164:

"וכשאנו בודקים את החמץ לאור הנר, אנו בודקים גם כן את חדרי הלב, לבער אחרי חומצת העבדות שנדבקה בנפשותינו, למען נוכל להיכנס אל חוג האורה של חג חירותנו ברוממות נפש, נקיים מכל כתם של עבדות"!!!

הפלא יועץ כותב: בלילה יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתזכנו לפשפש בנגעי בתי הנפש, אשר נואלנו בעצת היצר הרע, ותזכנו לשוב בתשובה שלמה. ואתה ברחמיך תסייענו ותעזרנו על דבר כבוד שמך, ותצילנו  מכל נדנוד איסור ובפרט מאסור חמץ, אפילו מכל שהוא. בשנה זו, ובכל שנה ושנה, אמן כן  יהי רצון.

ואחר שריפת חמץ יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתרחם עלינו ותצילנו מאיסור חמץ, אפילו מכל שהוא, לנו ולכל בני ביתנו ולכל בני ישראל. בשנה זו, ובכל שנה  ושנה, כל ימי חיינו. וכשם שבערנו החמץ מביתנו ושרפנוהו, כך תזכנו לבער היצר הרע מקרבנו, תמיד כל ימי חיינו, ותזכנו לדבוק ביצר הטוב, ובתורתך ויראתך ואהבתך תמיד, אנחנו וזרענו וזרע זרענו, אמן כן יהי רצון"

 

כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח

המשפט הנפלא הזה שאיתו אנו פותחים את ה"מגיד" ממש מרומם, אבל תכל'ס, הוא קצת שיקרי: הזמנו את סבא וסבתא, הדודים והדודות, האחים הנשואים והאחיות הנשואות וסביב השולחן הערוך שלנו אנחנו אומרים: "כל דכפין..." – על מי אנחנו עובדים? אם היינו באמת רוצים לארח מישהו ולהזמין את כל הרעבים לסדר שלנו, היינו צריכים לדפוק על הבמה של בית הכנסת בסוף התפילה ולהזמין את כל המתפללים שמעוניינים לשולחן הסדר שלנו, או לצאת לרחובות, למקומות מרכזיים ולהציע לעוברים ושבים להצטרף אלינו לשולחן ליל הסדר. איזה משמעות יש למשפט הזה אם כבר הוזמנו כולם מראש?

האם זה לא שקר להגיד "כל דכפין" ו"כל דצריך" וכל דצריך שסביב השולחן לא נמצאים רעבים וצריכים באמת?

מה משמעות האמירה הזאת?

מסביר הרב קוק זצ"ל בסידור עולת ראי"ה:

בפתיחת המגיד אנחנו מוציאים בפה ומבטאים מכל הלב את אהבת הטוב ואור החסד שמאיר ללא גבול בטבע נשמתנו האלוקית.

באמת, היינו רוצים להכניס לבית שלנו את כל הרעבים ואת כל הצריכים שיש בעולם. באמת הנשמה הישראלית שלנו לא מוגבלת, אבל החיים בעולם הזה מוגבלים, יש לנו כל מיני צרכים אמתיים וחשבונות של פרנסה, תינוק ועוד דברים רבים שלעת עתה מונעים מאתנו להביא לבית שלנו את כל הרעבים וכל הצריכים. אבל בפתיחת המגיד אנחנו אומרים בקול, ביחד עם כל הצאצאים וצאצאי הצאצאים שלנו ועם כל האורחים שלנו את הרצון הטהור שלנו, אנחנו אומרים בקול ומבטאים בפה ומתחברים לנשמתנו הישראלית הרוצה להיות טובה לכל בלא שום הגבלה בעולם כלל בין בכמות הניטבים ובין באיכות של הטוב, ומסבירים במילים שלנו את הארמית:

באמת, אנחנו ישראל קדושים רוצים להיות דומים להשם יתברך, הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, ובאמת, אנחנו משתדלים גם לחיות כך בפועל יום יום שעה, שעה כפי יכולתנו, ובאמת אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות הזאת של התכנסות כל המשפחה המורחבת ואנחנו ממש אומרים ויחד עם זאת מתפללים שתמיד נזכור שיש לכולנו נשמה ישראלית אלוקית וככל שיותר נהיה מחוברים לתורה ולמצוות ולהקפדה בהלכה , נזכה עוד ועוד להאיר מאורה המופלא גם באופן גלוי ובמיוחד בעת הזאת שאנחנו נזכרים שבחדס ה' העליון נגאלנו ממצרים ויצאנו מעבדות לחירות, אנחנו מבטאים בפה את עומק שאיפת החסד העליונה והאלוקית שלנו. והרב קוק זצ"ל מוסיף עוד קומה נוספת בהסבר המשפט המופלא הזה, ומחלק את המשפט הזה לשניים:

"כל דכפין ייתי וייכול" – דבר ראשון צריך לדאוג לכל הרעבים לאוכל גשמי, לכל ההכרחים החומריים ולהיות רגישים ממש לכל מחסור שאנחנו פוגשים ולעשות מאמץ גדול להיות כמו השם יתברך שבטובו הגדול תמיד לא מחסיר מאתנו ולא יחסר לנו מזון לעולם ועד. כמו שאנו מברכים אותו יתברך בברכה הראשונה של ברכת המזון, אבל עלינו לזכור תמיד גם את הקומה השניה, העליונה:

"כל דצריך ייתי ויפסח" – להשביע את הרעבים לרוח, לחיי נשמה – זה צורך הרבה יותר גדול וזה רעב הרבה יותר עמוק – עלינו לעזור באהבת חינם ובהמון ענווה ועין טובה להשביע את הנפשות הסובבות אותנו, "שבענו מטובך" – להשביע אותם בוודאות של טוב ה' בעולם, להשביע אותם בדברי תורה וטהרה, בדברי אמונה וחיזוקים מתמידים. והרב ממשיך ומרחיב: נתינת האוכל למי שרעב באופן גשמי זה חשוב מאד, אבל נתינת המזון הרוחני למי שרעב לתורה וטהרה, ואפילו למי שבכלל לא מודע לכך שהוא רעב לזה, זה לא רק משביע את האדם היחיד, זה משביע את הנשמה הישראלית וגורם לאור האחדות הפנימי של ישראל ומחבר את כל ישראל קדושים יחד, מחבר את הנשמות.


יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה כולנו להשביע את הנפש, רוח, נשמה שלנו ומתוך כך של כל הסובבים אותנו ומתוך כך נזכה לכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ונראה בעינינו את משיח צדקנו שיבוא לגאלנו גאולה שלימה במהרה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square