• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

 

שמאל מחבקת, ימין מקרבת

חיילים יקרים ואהובים-

 

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה... רשע, מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל..."

זכיתי במעבר בין שביעי של פסח לשבת קודש ללמוד מדברי תורתו של האדמו"ר מסלונים הנוכחי שליט"א, והוא שואל:

1. בשביל מה עסוקים ברשעים?

2. מדוע הרשע מגיע להסב עם כולם בליל הסדר?

3. מדוע הרשע שואל דווקא על פסח: מה העבודה הזאת לכם? כאילו הכל מובן לו, ורק את עבודת הפסח אינו מבין.

4. מדוע משיבים לו בדרך של דחיה? היה ראוי להשיב לו בדרך קירוב, כדי להחזירו למוטב. האדמו"ר עונה על השאלות בדרך נפלאה:

"וזה עניין הבן רשע האמור כאן. אין הכוונה למי שהוא כופר להכעיס, אלא למי שנגרר אחר התאוות הארציות עד שהתייבש לגמרי מכל חיות דקדושה, ולכן הוא נקרא רשע, כמאמר חז"ל (ברכות י"ח) רשעים בחייהם קרויין מתים, כלומר אנשים היבשים מחיות דקדושה שהם כמתים בחייהם, וכדאיתא בירושלמי (סוכה, פ"ג, א, י"ב:) לולב היבש-פסול, שנאמר: לא המתים יהללוי-ה. ואם אמנם בכל ימות השנה הרשע הזה יבש מכל לחלוחית דקדושה ואף פעם לא מתעורר, בליל חג הפסח ההתעוררות מגעת גם אל זה שהוא ערום ועריה, ולכן גם הרשע מגיע ובא דווקא בליל הסדר, כי הלילה הקדוש הזה הוא הלילה שלו, שבו הוא יכול להתעורר ולזכות ל"חיי" והריהו חפץ להיות שותף אף הוא בחיות דקדושה הזאת, בהתלהבות השמחה הגדולה המקפת את כל ארבעת הבנים."

ואז האדמו"ר מסלונים בספריו "דרכי נעם" ממשיך:

הרשע שמח בליל הסדר, ותוך כדי הסדר הוא מבין שכל הארת פסח היא גם הכנה לימי ספירת העומר וקבלת התורה בחג השבועות, ומתחילה עכשיו תקופה שלימה של התעוררות לחיות חיים שלמים של עבודת השם יתברך, ולכן הוא שואל: מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, הרשע לא מרגיש שיש לו את הכוחות הדרושים לחיות חיים שלמים של עבודת השם, הוא מוכן להצטרף לליל הסדר, אבל איבד לגמרי את התקווה להשתנות לטובה, והסיבה לייאושו היא מפני שהוא מורגל בהרגליו הרעים ומרגיש שאפילו אם יתחיל חיים חדשים, הוא שוב ייפול ויישבר. ונמשיך בלשון קודשו המתוקה מדבש ונופת צופים: "ומשיבים לו על כך: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, שאילו היה לו את כוח הכלל, גם הוא לא היה מאבד את התקווה. כי מהאי טעמא הפסח נאכל בחבורה, דכל בי עשרה שכינתא שריא, וכוח החבורה נותן לאדם חיזוק גדול מאד וממלא אותו בתקוה. כאשר יש חבורה והקב"ה עוזר להם בהשראה חזקה של חיות דקדושה והתעוררות, הרי הם מקבלים שאיפות ורצונות קדושים לעשות שינוי בעצמם, איש מהם אינו חושב על כך שהוא אסור בהרגליו וכבר נכשל פעמים רבות, אלא כולם כאחד אוזרים כוחותיהם ומלאי תקוה שיצליחו להשתנות ולהיטיב. וזה אומרים לבן הרשע: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כלומר, כל הייאוש שלך הוא מפני שנפרדת מן החבורה ואינך מחובר ומאוחד עמהם, ואתה מרגיש עצמך זר ומנוכר ללא שייכות לחבורה. ואין אומרים לו זאת בדרך ריחוק ודחיה, אלא אדרבה קוראים לו בדברי קירוב: בוא, גש הלום והתחבר והתמזג עמנו בחבורה, ואז גם אתה תתמלא חיזוק ותקווה, שאין לך דבר הנוטע באדם חיזוק וממלאהו תקוה ככוח החבורה. וזה עניין הפסח הנאכל בחבורה, עצם הפסח-"בדמיך" נותן ביהודי את ה"חיי"-חיות דקדושה, והחבורה נותנת לו את התקווה והשאיפה ורצון חזק לעשות שינו בעצמו"

זה ממש החלום הכי גדול שלי: חבורות קודש בכל קהילה בארץ-אין דבר כזה לעבוד את השם יתברך לבד!!! כל המציאות מוכיחה את זה: כל הרשתות החברתיות: הפייסבוק, הוואצאפ, העיתונות, האינטרנט, טלגרם, ציוצים בטוויטר, כל הפרסומות ברחובות, על אוטובוסים, על בניינים, על הכל צריך להיות כתוב: "מי לה' – אלינו!!!"

ברוך השם, לאט לאט, הצלחנו להקים כמה חבורות קודש קטנות של חיילים עובד השם, שיש להם גם וואצאפ משותף. שם הקבוצה: חבר'ה לשם שמים!!! – כל הזמן מתחזקים ביחד בדברי תורה, נפגשים ברגילות, בסופי שבוע במכינות ובישיבות, מטיילים ביחד, משתפים בקשיים, בירידות ובעליות וזה פשוט פלאי פלאות. בחול המועד זכיתי להתפלל שחרית בנץ במערת המכפלה עם ההתארגנות הנפלאה מכוחו של מו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א, עשו הלל עם תזמורת, היו מאות אנשים שרקדו ביחד מכל הלב, פעם ראשונה, אחרי 35 שנה שזכיתי שנפתח לי הלב בהלל, ואחר כך התחננתי להשם יתברך שייתן לנו כוחות לפתוח חבורות קודש כאלה בכל הארץ לכל הגילאים, ועכשיו תוך כדי שאני כותב, אני חושב שהשם יתברך שמע את תפילתי וקודם כל זיכה אותי לפתוח את הלימוד של האדמו"ר מסלונים ולדעת שיש תורה כזאת, ושחייבים להקים את חבורות הקודש האלה בכל קהילה בארץ ובעולם כמה שיותר מהר. מדובר ממש בהצלת נפשות של כלל ישראל!!!

מי שקשור ומחובר לחבורת קודש שרק מחבקת ורק מקרבת אותו, לעולם לא יעזוב את החיות דקדושה!!!

הדבר הזה ממש התחדד לי בחתונה של אחד החיילים שאני זוכה להיות בקשר ממש טוב איתו: הוא לוחם ביחידה מובחרת מאד, ברוך השם ממש מקדש שם שמים בצוות שלו, כבר שנתיים בצבא וכולם שמחים בו-אהוב לשמים ואהוב לבריות. זכיתי ללמוד איתו ביחד לחתונה. כשהגעתי לחתונה, הייתי שמח ומאושר כל כך, פגשתי קרוב ל-100 חיילים ובוגרים ואחים לעבודת השם שאני מכיר, את כולם חיבקתי וקירבתי, אבל רק עם 2 זכיתי לעשות שיחת עומק ולשמוע מה עובר עליהם: קשיים בצבא, קשיים עם ההורים, עם האישה, עם המפקדים, עם החברה, עם החברים בצבא...

לצערי הרב מאד, מניסיון של 15 שנה, רוב החבר'ה ממש מתקשים לשמור על קשר רצוף עם הרבנים מבית המדרש ועם קביעות בלימוד תוך כדי שירות צבאי ארוך, מייגע, אינטנסיבי, קשה ומלא פקודות ומטלות ומשימות מאתגרות.

ויש עוד 2 נתונים שחייבים לדעת לסיום:

1. ביחידות המובחרות, במיוחד בצוותים הקטנים יש מעל 50% דתל"שים (אמנם אני אוהב להגיד ולכתוב שדתל"ש זה ראשי תיבות של דתי לשעתיד, אבל המציאות בהווה מאד מאד מסובכת)

2. ביחידות האלו החבר'ה ממש ממש אחים-חבורה ממש, ויש מי שדואג לחבק אותם ולקרב אותם ולפרגן להם 24/6 ולפעמים 24/7 – אחים מהצוות והחברות שלהם והקצינים והקצינות והמש"קיות שמלווים ומלוות, תומכים ותומכות בחיילים הצדיקים שמוסרים את נפשם לילות וימים לטובתנו.

מה יעשה הנער ולא יחטא?!

בקיצור אחים אהובים: עלינו רק לחבק ולקרב ולהיות יזמים וקבלנים של חבורות קודש שמחבקות ומקרבות 24/7 ומשרישות בדעת של כולנו: אהבת השם, אהבת תורה, אהבת הלכה, אהבת ישראל, אהבת חסד, אהבת תפילה, אהבת המדינה ואהבת צה"ל.

אני ממש מבקש ממי שמעוניין לפתוח חבורת קודש שישלח לי הודעה: 054-2127666

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square