• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

" כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'".

כל עם זקוק לקרקע- אדמה עליה יוכל לבנות את חייו. מתקשר הוא אל אדמתו על פי נתונים שונים וסיבות שונות- היסטוריות, תרבותיות, דתיות וכדו'.

מה שאין כן עם ישראל קישורו לאדמתו אינו מתחיל מבחירתו והחלטתו אלא מציווי ה' כפי שנאמר  לאברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך... אל הארץ אשר אראך".

הליכה זו אינה מתחילה ממנו ומבחירתו האישית אלא משליחות א-לוקית.

כך גם התאמתנו שלנו לארצנו אינה התאמה בחירית אלא א-לוקית, מובנית היא בבריאת העולם, כך הוא הסדר הטבעי של המציאות.

באופנים שונים מתגלית התאמה זו, צץ ועולה הקשר המיוחד בין עם ה' לארץ ה'.

אחד מהם הוא סדר הופעת טבע החקלאות בארץ ישראל. "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ" "ושבתה הארץ שבת לה' ".

האם ארץ ישראל היא של עם ישראל או של ה'?

אמנם פסוק זה "ושבתה הארץ שבת לה'" מתאר את ייחודיותה של הארץ. ארץ זו שייכת היא לעם ישראל, אך יש לה גם ייחודיות משלה, ואדרבא, מתוך ייחודיות זו ניכר ומואר עוד יותר הקשר המיוחד שלה לעם ישראל.

ייחודיות זו מופיעה בטעם מצוות השמיטה וכפי שמסביר ה"כלי יקר" שציווה אותנו הקב"ה במצוות השמיטה כדי להשריש את ישראל במידת האמונה והביטחון בה'.

הכיצד?

"...כי חשש הקב"ה פן בבואם אל הארץ יתעסקו בעבודת האדמה על המנהג הטבעי וכאשר יצליחו בכך ישכחו את ה' ויסירו ביטחונם ממנו ויחשבו כי כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה ועולם כמנהגו נוהג ויחשבו שהארץ שלהם היא והם הבעלים ואין זולתם. על כן הוציאם ה' מן המנהג הטבעי..."

כל סדר החקלאות הטבעי שעם ישראל בארצו מתנהל בצורה שונה לגמרי מאשר בארצות חוץ לארץ. "כי בשש שנים דרך האומות לעשות שני שנים זרע ושנה אחת בור כדי שלא להכחיש חילה, אך הקב"ה אמר בארץ ישראל- שש שנים תזרע שדך- מידי שנה בשנה, ואני מבטיחך להוסיף כוחה שלא תכחיש (-שלא תחלש).

ועוד נס בתוך נס שאחרי אותן שש שנים- אם בשנה השישית לא תחלש הארץ להוציא פירותיה הנה לכל הפחות לא תיתן יותר מדי, ואמר הקב"ה אדרבא בשנה השישית יוסיף לה כוח כל כך עד שנאמר – 'וציוותי את ברכתי בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש שנים' - תתן הארץ תבואה לשנה השישית והשביעית והשמינית גם יחד.

שהרי בשנה השביעית שנת השמיטה אין עובדים ואף לא תהיה תבואה בשנה השמינית בתחילתה.

 

ועוד נס שלישי- "ועשת את התבואה לשלוש שנים" אותה ברכה משולשת המופיעה בשנה השישית תופיע באופן מיוחד וניסי- כמות התבואה שתצא בשנה השישית תהיה כבכל שנה, ובכל זאת אוכל קמעא ומתברך במעיו. אותה כמות התבואה תספיק לשלוש שנים. וזה ודאי נס נגלה וגדול מכולם.

ועל ידי כל המופתים הללו תדע "כי לי כל הארץ" ועל ידי זה יהיו עיניך נשואות אל ה' יתברך.

אם כן, התנהלותה הא-לוקית של הארץ משרישה בקרב עם ישראל את מידת האמונה וזהו טעם השמיטה-  מרוממת היא את האומה למקור חיותה הפנימי ומביאה את עם ישראל להכרה שחיי עם ישראל מקורם בא-לוקי ומתוך כך הם מתגלים בארץ.

אך לא רק בזמנים הטובים מתגלית ארץ ישראל כארץ ה' המתאימה דווקא לעם ה'. גם בזמני הנפילות של האומה, כאשר עם ישראל אינו שומר את שנות השמיטה, כאשר אין הוא מאמין בה' ולא בוטח בישועתו שיעשה להם נסים כאלה גדולים בעשיית התבואה לשלוש שנים, אז יתחייבו גלות בעוון השמיטה. כלומר, אם לא תשמר השמיטה הרי שלא תיבנה בעם ישראל קומת האמונה שהייתה צריכה להיבנות מתוך השגחת ה' וניסיו המופיעים בשמיטה. ואז תקפיד על כך ארץ ישראל, כי רצונה שיתגלגל זכות זו על ידה - לחזק את האמונה בה' על ידה.

"ועוד, שעל ידי מצוות השמיטה יתברר לנו מעמדנו שאנו רק כאריסים בקרקע להקב"ה בעל הקרקע. וארץ ישראל חפצה בכך שיהיה הקב"ה בעצמו בעלה ואדונה כי לו יתברך כל הארץ".

וכשמתבטלים השמיטות הרי מתבטלת הופעה א-לוקית זו שהקב"ה אדון כל הארץ. ולכן א"י מקפידה. ומשום כך ישנה גלות "אז תרצה וארץ את שבתותיה" - אין עוד ישראל ראויים כעם לעבוד בה מפני שאינם מאפשרים לבעליה הא-לקיים של ארץ ישראל להופיע בה כבשנת שמיטה. ולכן גולים ישראל מעל אדמתם.

 

אומנם עתה ישבו בארץ ישראל אומות העולם ויעבדו בה ללא הפסקה?!

אך על האומות לא תקפיד אם ינהגו בה מנהג טבעי כי בלאו הכי כל הנהגתם היא על פי הטבע ואין בהם צורך של גילוי אמונה  כזה שהקב"ה אדון כל הארץ.

אם כן, גם בזמנים הטובים ואף בזמנים הפחות טובים, מופיעה א"י כארץ ה'.

מגלה היא את נקודת האמונה הגדולה שבעם ישראל ומרוממת היא את האומה לנקודת אמונה זו. וגם בגלותם כשחפצה הארץ שיופיע עליה בעלה הראשון - הקב"ה. שהוא צריך להתגלות דרך עם ה' בשנת השמיטה- גם אז בונה היא האומה את נקודת האמונה הזו. שרואים הם את השתוקקותה להופעת שה"ש עליה לצמאים ולכמהים הם עמ"י לחזור לאדמתם ולעבוד שוב את הארץ על פי סדריה. הניסים הטיבעיים שמגלים את הופעת ה' דרך הארץ ודרך האומה. כך הוא הקשר המיוחד בין עם ישראל עם ה' לבין ארץ ישראל שאף היא ארץ ה', ובחיבורם זה לזה מתגלית הופעת שם שמים על העולם וקידוש שמו.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square