• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

לרגל חג מתן תורה / ר' פרץ איינהורן (מתוך הספר 'נקדש את שמך בעולם')

 

נפלא – פשוט נפלא! – זכות אדירה! – "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". אני כל-כך שמח להיות עבד ה', כל-כך שמח לקיים מצוות, לחשוב מחשבות טובות, כל-כך שמח לעבוד על המידות, כל-כך שמח לומר שלום, להאיר פנים, להגיד תודה רבה, לשאול: מה קרה? מה שלומך?. אני משער שאתה חושב לומר לי שאינני מחדש דבר, ושגם מי שאין בו תורה יכול לעשות את אותו הדבר, אבל יש לי מה לומר לך על טענה זו: לא נכון, אחי. לא מדויק כלל וכלל. התורה מצווה אותנו בדברים רבים, וביניהם: שמירת הלשון, צניעות, חסד, לדון לכף זכות, שמחה, "עין טובה", הלכות רבות ומפורטות בין אדם לחברו, בין אדם למקום ובין אדם לעצמו. נכון שיכולים אנו לפגוש אנשים נפלאים, שיש להם פשוט לב טוב, פשוט מידות נפלאות, אבל זה שונה מאוד. יש מוסר אנושי, ויש מוסר אלוקי. המוסר שאני מדבר עליו הוא המוסר העליון, האלוקי: לחבר את כל הטוב הקיים במציאות ולראות מהי הדרך האידיאלית ביותר לחיות. מהי הדרך לדעת תמיד להגיב בצורה הנכונה, לומר את המילה המתאימה, איך בונים חיי חברה מתוקנת ובריאה, ואיך בונים חיי משפחה, בניין עדי-עד.  מהי תרבות נכונה? איך לא נסחפים בזרמים של העולם החיצון, איך נמצאים תמיד ברצון החזק ליצור, לשמוח, להיות מאושרים ושכל מי שבסביבתנו יהיה שמח ומאושר. אני בחרתי בדרך שמציגה המשנה באבות: "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". זה חידוש אדיר והוא נמצא אך ורק בתורתנו הקדושה – יש מבין??? – אני רוצה להרחיב את הדיבור על כך ולהוסיף: יש אנשים רבים טובים, מאושרים ושמחים, גם ללא תורה – נכון! אבל זכינו ברוך ה' להבין שלנו לא מספיקה שמחה רגילה. אנחנו איננו יכולים לעמוד במקום, אלא אנו חייבים ומצווים להתקדם כל הזמן אל המטרה "לתקן עולם במלכות ש-ד-י". נוסף על האחריות על חיי הפרט שלנו יש לנו אחריות כללית. לשמוח ולחיות בחיים פרטיים – זה נחמד, אבל מה עם כל עמנו הקדוש? מה לגבי ארץ-ישראל? איך יוצרים אחדות? איך יוצרים שלום? איך מתקנים בכל עת את המידות? מי מכל עמי העולם עסוק בכל אלה העניינים??? אני שואל שאלה רצינית. אם יש למישהו תשובה אמיתית, רצינית, אשמח מאוד לשמוע – לעניות דעתי רק בתורתנו הקדושה מצווים אנו לחיות בצורה שלימה מכל הבחינות, מכל הכיוונים, מכל הצדדים – בכלל ובפרט, בעת משבר ובעת שמחה, בעת רעה ובעת טובה, כמו שמדריך אותנו שלמה המלך בקהלת: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים". זהו סוד נפלא! האם אני ברור??? אני רוצה להוסיף ולהרחיב: אנו, כבני התורה הקדושה, משתייכים לנצח, כמו שכתוב: "...וחיי עולם נטע בתוכנו..." – חיי עולם – לא חיי שעה. יש עולם הזה – זמני, חולף, ויש עולם הבא – נצחי. הרי מי באמת מאושר בעולם הזה? חיים פה שבעים, שמונים שנה, וגם בשנים האלו – כמה צרות, כמה ייסורים, כמה סיבוכים!...(הרמח"ל  ב"מסילת ישרים" ע"פ מסכת אבות: העולם הזה הוא הפרוזדור והעולם הבא הוא הטרקלין ) יש לנו נשמה – חלק אלוק ממעל. הנשמה משתייכת לנצח. הגוף כלה- מעפר באנו ולעפר נשוב. (מסכת אבות)  – ברוך ה' זוכים אנו לחיות חיי נשמה, חיי נצח, וכך בונים אנו את חיינו. זה קשה, אבל נפלא. זה משמח, זה אמת. ואמת יש אחת!!! איננו פלורליסטים. יש בורא עולם, וצדיק באמונתו יחיה. קדוש לעולם קיים!!! אני רוצה להוסיף ולהרחיב. הדברים חייבים להתיישב על הלב. "אדם לעמל יולד". באנו לעולם הזה לעבוד. אין עולם הבא בלי העולם הזה. רק בעולם הזה אפשר להתגדל ולהתקדש, לעשות מצוות, ולעלות במדרגות הקדושה. אנחנו בעולם הזה גדולים מהמלאכים, שנקראו "עומדים", על פי הפסוק בזכריה (ג', ז'): "...ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה...". המלאכים נקראים כך מפני שלא שייכת בהם התקדמות. כל מלאך ושליחותו הקבועה, אבל אנחנו, בני האדם, נקראים הולכים. רק בנו נטע ה' את תכונת ההתקדמות המתמדת, ולכן אנחנו נחשבים גדולים מהמלאכים. מצווים אנו לעסוק בטוב, ומה שנשאר מאתנו בעזרת ה' אחרי מאה ועשרים שנה הוא רק כמה טוב השפענו בעולם הזה, כמה תרמנו, כמה תיקנו, כמה טוב השארנו מאחורינו. לא כסף, לא מכונית, לא בית, לא כלכלה, לא עבודה, לא נשים ולא שום דבר מכל אלה ההבלים, שאינם אלא "הבל ושוא נתעה" [כניסוחו של הרמח"ל ב"מסילת ישרים"]   יש מבין??? זה קשה – נכון!!! זה קשה מאוד לפעמים. אז מה??? זה אמת!!! תורתנו הקדושה היא מתנה נפלאה, שניתנה ישירות מבורא עולם. ברור שזה קשה. בחוץ הכול סוער, רץ, מתקדם, לא מאפשר לחשוב, לא מאפשר להתבונן. מצפים שכל תהליך יסתיים במהירות הבזק: כאן ועכשיו, לא כמו תהליכים נפשיים פנימיים, שבדרך כלל הם ממושכים. הכול חיצוני, וזה לא טוב. אני רוצה חיים פנימיים. לחיות כמו שצריך. לא כמו שמכתיבה החברה, לא כמו שרוצים החבר'ה המבולבלים. אני רוצה להיות גדול, להיות צדיק, להיות קדוש. אני רוצה להכתיב לחברה כולה איך צריך להתנהג, איך אפשר לתקן ולבנות, איך אפשר שתהיה אחווה בין כולם, ושלום, אפילו כאשר יש דעות שונות. אני רוצה להיות שלם. הבעש"ט אומר: "היכן שרצונו של אדם – שם הוא מקומו", וזה הרצון שלי. אני בטוח שזה הרצון של כל-כך הרבה אנשים – אז מה אם זה קשה??? ביחד נתאמץ. איש לרעהו יעזור, ולאחיו יאמר חזק. נחזק האחד את השני, נלמד ביחד, נתגדל ונתקדש ביחד, ולאט-לאט, מדריגה אחר מדריגה, נתקדם. זה נכון שלחיות כל הזמן על פי האמת המוחלטת זה קשה. ועל כך אמר ר' שמחה בונם מפשיסחא: "מה בין "אוהב אמת" ל"שונא שקר"? השונא שקר שונא את העולם כולו, שאין לך אדם שלא יהא בו מקצת מן השקר, ואילו האוהב את האמת אוהב את כל העולם כולו, שאין לך אדם שלא יהיו במידותיו מקצת מן האמת" לימוד אדיר!!!

אחי, אהובי, כולנו חוֹוים נפילות, אבל צריכים אנו לאזור גבורה ולקום, להתחזק ולשמוח בתורה הקדושה, לשמוח כל-כך שחיינו חיי אמת, חיי נצח, וכאן כדאי להוסיף הסבר: גם אם אנחנו מבקשים כל הזמן את השלמות, הכוונה אינה להתנזר מכל הטוב שבחיים. אדרבה: מותר לנו הכול, אלא שעלינו להשגיח שכל דבר יהיה בזמן הנכון, במקום הנכון ובמידה הנכונה. אתה מבין??? – הכול מותר אבל הכול צריך להיעשות באמת, בשלימות, בטהרה, וזה אדיר! זה נפלא! אין טעם לחיות חיי שקר. אין טעם בחיים הללו. אז מה אם זה כיף??? אז מה אם זה מושך??? אחי, אהובי, אם נתחזק ביחד יהיה לנו הכי כיף בעולם: כיף לעשות מצוות, הכי כיף בעולם ללמוד תורה, הכי כיף בעולם לשמוח תמיד, להתחזק תמיד, לחשוב תמיד טוב, לחפש אותו, לרדוף אחריו. יש לך מושג איזה כיף זה??? זה הכי מושך בעולם. אנו חייבים לעשות סדר חדש בעולם שלנו. לעשות חשבון נפש גדול. את הרע לשרוף, כמאמר השיר: את החושך נגרש, נשרוף אותו באש, ואת הטוב להאיר, להגביר. את הטוב עלינו להרבות, ומתוך כך גם הרע שנשרף מכוח הטוב יימשך אל הטוב. מי שמצליח בזה, להשתמש בכוחות שבשריפת הרע כדי למשוך אותו אל הטוב, הגיע אל המדרגה העליונה ביותר. את המילים "בכל לבבך", שבפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך..." מפרשים:– בשני יצריך: ביצר הטוב וביצר הרע. אנו צריכים  להתאמץ מאוד ולבסוף לעבוד את ה' יתברך אפילו עם יצר הרע.  זה אדיר! זה נפלא! – אתה מבין??? – חיים כאלו תוכל למצוא אך ורק בדרכה של תורתנו הקדושה. אותה תורה שעומדים אנו שוב לקבל השנה עוד כמה ימים, ולכן אנו אמורים להתכונן אל היום הזה: צריכים להיטהר, להתחדש, ולהתמלא בהרגשה של טוב: "תחשוב טוב – יהיה טוב", "תן חיוך – הכול לטובה". אלו סיסמאות אבל מסתתרים בהן סודות: זה סוד גדול להכיר באמת במציאות ה' בעולם ומתוך כך לדעת שכל מה שעובר עלינו הוא טוב, ובזה אנחנו מרוויחים רווח נוסף, כי להכיר בכך שכל מה שבא מאת ה' הוא טוב, זאת גם ענווה גדולה, וענווה היא המידה הטובה שבכל המידות טובות. אתה מבין, אח שלי??? – הכול מתחבר, הכול סביב אותה נקודה, נקודת הטוב: ריבונו של העולם הוא הטוב המוחלט, שנאמר: (תהילים קמ"ה) "טוב ה' לכול, ורחמיו על כל מעשיו". התורה הקדושה קרויה טוב", שנאמר: (משלי ד', ב'): "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו", ואם אנו מצווים: "והלכת בדרכיו" (דברים כ"ח ט') זה אומר שחיינו הם החיים הטובים ביותר, וברוך ה' שזכינו לכך. צריך להתחזק בזה ולומר בקול גדול. לצעוק: "אני שמח להיות עבד ה', וחיי הם החיים הטובים ביותר". זאת אמת אדירה. אני בטוח שאתה קצת מחייך כשאתה קורא את הדברים הללו, אבל דע לך שככל שנתחזק בהם נגלה רק יותר אור, רק יותר טוב: בכלל ובפרט. זאת הבטחה שחוזרת על עצמה בתורתנו הקדושה פעמים רבות: רק לפקוח את העיניים, להתבונן, לאזור כוחות ולקבל החלטות טובות. לחיות חיים פנימיים, אמיתיים, כאלו "שאפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו – אין מזיזין אותו ממקומו". זאת גבורה. זאת דרכה של תורתנו הקדושה. לחיות בצורה האידיאלית, המאושרת ביותר. לעבוד על המידות, וכל זה לקראת המטרה – "לתקן עולם במלכות ש-ד-י", עד שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה, שתבוא במהרה בימינו – אמן!

 

חג שמח, מלא בשמחתה של תורתנו הקדושה, לכל בית-ישראל –

 

פרץ!

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square