• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

בני גרשום וקדושת הכותל 

 

הרמב"ן בהקדמתו לחומש במדבר, שאותו זכינו להתחיל שבוע שעבר, מסביר, "אחר

שביאר תורת הקרבנות בספר השלישי (ויקרא), התחיל עתה לסדר בספר הזה המצוות שנצטוו בעניין אוהל מועד".

כלומר היחס למשכן עצמו ולמקומו, והעקרון הכללי, כפי שמסביר שם,

"עתה יגביל את המשכן בהיותו במדבר, כאשר הגביל הר סיני בהיות הכבוד שם."

הרמב"ן הולך ומונה מספר השוואות שבין הכבוד שהיה על הר סיני, לבין כבוד השכינה שבמשכן, שהקו החורז הוא "והזר הקרב יומת" "הגבלה", "ויעמוד העם מרחוק" ואפילו הכהנים והלויים צריכים זהירות מרובה, וכלשונו שם בהמשך "והכל מעלה למקדש וכבוד לו כמו שאמרו ז"ל (בספרי זוטא) אינו דומה פלטרין (ארמון) של מלך שיש לו שומרים לפלטרין שאין לו שומרין".

ההרחקה איננה רק שלילה, אלא מעלה וכבוד, כלומר, היא יוצרת את הכרת הערך העצום והנבדלות המלכותית, שהשומרים יוצרים ומסמנים.

ומכאן לפרשתנו, פרשת נשא. ישנו קושי מסוים בכך שהפרשה מתחילה בבני גרשון, וכאילו מפסיקה את הרצף של הפרשה הקודמת.

בפרק ד', פס' א: "נשא את ראש בני קהת וכו'" כלומר, מניית הראויים לעבודת משא מבן 30 עד 50 שנה, כבר החלה מקודם ומדוע מפסיקים בפרשה פתוחה ומתחילים שוב:" נשא את ראש בני גרשון"?

נראה לומר על דרך הדרוש, שהתורה באה ללמדנו על חשיבות משאם של בני גרשון, בכך שיש צד מסוים שהמשא המיוחד שלהם, יש בו חשיבות עצומה, למרות שבאופן פשוט בני קהת נושאי הארון והכלים הם החשובים יותר ובכ"ז הם נבלעים בתוך הפרשה הקודמת ובולטת יותר נשיאת- ראש בני גרשון כפותחי פרשה, הלא דבר הוא!

אלא שע"פ דברי הרמב"ן שהבאנו לעיל משאם של בני גרשון הוא תמצית חומש במדבר, יצירת היחס הראוי אל המשכן ע"י הגבלתו ונבדלותו, שהרי מה הוא משאם של בני גרשון?

בפס' כ"ד ואילך: "זאת עבודת משפחות הגרשוני... ונשאו את יריעות המשכן"

ואת מסך פתח אוהל מועד ואת קלעי החצר... ואת מסך פתח שער החצר. כלומר: כל הכיסויים והגדרות שמסביב למשכן, המגבילים אותו.

ובלשון רש"י על פס' כ"ו: "הסוככים ומגינים על המשכן". עבודת הגרשוני היא עבודת השמירה וקביעת הגבול, שממנה נובע כל היחס של היראה מהמשכן. אולי רמוז הדבר בשמם, גרשון – מלשון לגרש, להרחיק, לא רק במשמעות שלילית, אלא, זה מה שיוצר את הקרבה האמיתית מלאת היראה וההכרה שיש כאן ערך עליון. והנה השנה פרשתנו קרובה ליום ירושלים, ששחרור הר הבית והכותל בשיאו, ומהו כותל חיינו? האם רק קיר, מחיצה מערבית לעיקר הר הבית?

מבני גרשון למדנו שדווקא בו מצויה קדושה עצומה, קדושת ההרחקה והנבדלות שכל היחס לקדושת הר-הבית תלויה בו.

"מורא המקדש", הגירוש וההרחקה ממנו, יוצרים את היחס הנכון והקרבה האמיתית אליו, לא ביחס זול וקל לא ביחס של חול, אלא מקום היראה השלמה שלנו."ירושלים" כהסבר חז"ל על שמה של ירושלים, שם השכינה שורה באורח נצח וקביעות כפי ששרתה באופן זמני בהר סיני ובמשכן,זהו כותל חיינו! וזוהי קדושתו המיוחדת. שבת שלום!

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square