• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

 

פרשת בהעלותך

 

בפרשיות במדבר/נשא הושלמה יצירת מחנה השכינה הלאומי. השכינה שרתה, כמפורש בסוף פרשת נשא: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו".

 

מתוך כל המחנה הזה, מדוע פרשת בהעלותך פותחת דווקא במנורה?

 

אלא שפרשיות במדבר/נשא הן רק ההכנה, ופרשת בהעלותך היא היציאה לדרך. החזון הוא, להיכנס לארץ ישראל עם השראת השכינה בשלמותה לנצח.

 

אך מתברר שכאן זה כבר לא פשוט. מייד אחרי ׳בנסוע הארון׳ יש נפילה כואבת: ׳ויהי העם כמתאוננים רע.. ׳ ואחר כך עוד ועוד נפילות בפרשה, ובכל ספר במדבר.

 

ודווקא כאן, נושא המנורה בא לומר, שגם בתוך מציאות מורכבת, הכל תלוי ברוח ה׳ שבקרבנו. אור המנורה שבמשכן מבטא את הרוח היונקת ממקור הקודש והאמונה. מהנר המערבי שהוא עדות פנימית לשכינה הנצחית השורה בישראל. לכן ההפטרה היא ׳רני ושמחי׳: נרות זכריה שבשיבת ציון של בית שני. גם אז היה מורכב. היתה חולשה פיזית. בקושי עלו ארצה. וגם מבחינה רוחנית לא היה פשוט. יהושע הכהן היה עם בגדים צואים, וזה רמז לבניו, שהיו רחוקים מבחינה רוחנית.

 

והמסר הוא: ׳לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה׳. גם במצבים חסרים אין גבולות לכוח הרוח. לרוח ה׳ אין מגבלות. וגם כאשר אין חיל ואין כוח, רוח ה׳ יכולה להעמיד הכל ולהצמיח נפלאות. כך היה בזמן בית שני וכך יכול להיות בכל מצבי חיינו.

 

כי אם ברוחי אמר ה׳.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square