• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

דמותו של מנהיג

 

אנו נמצאים בעיצומו של ספר "במדבר"- ספר שמתאר את ההתמודדויות הרבות שעוברות על עם ישראל בהיותו בדרך.

כאשר אדם נמצא בבית, הכל יותר פשוט, יש לו אוכל זמין, מיטה נוחה ותנאי אקלים סבירים. אבל כאשר הוא יוצא "לדרך", פתאום מתחילים להגיע סיבוכים והתמודדויות. פתאום חסר אוכל חם מאוד, ישנים על שק"ש, קר בלילה וכו'(ויעיד על כך כל חייל שעבר שבוע שטח).

כך גם במצבו של עם ישראל בספר במדבר, כאשר נמצאים בדרך מתחילים הסיבוכים להגיע. בתחילה בצורה של מתאווים ומתאוננים, אח"כ בדיבור לשון הרע על משה ע"י מרים, אח"כ בהוצאת דיבת הארץ רעה על ידי המרגלים ולשיא השיאים אנו מגיעים בפרשתנו- ערעור על מנהיגותו של משה ע"י קורח וכל עדתו.

אם רוצים ללמוד מי הוא מנהיג אמיתי, צריך לנסות להתחקות אחרי דמותו של משה רבנו ואחרי תגובותיו לכל המקרים המסובכים שקורים במדבר.

אחרי חטא העגל שבו חלק מעם ישראל היה שותף למעשה נוראי שדומה לעבודה זרה. מציע רבש"ע למשה: "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול".

משה לא מסכים להצעה בשום פנים ואופן ובמסירות עצומה מתפלל על עם ישראל- "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת".

גם בפרשת בהעלותך כשהתלוננו העם על רצונם בבשר, מתפלל משה לה' שיתן להם בשר ואכן רבש"ע מביא את השליו, גם כשמרים מדברת עליו לשון הרע, מגיב משה בתפילה "אל נא רפא נא לה". גם אחרי חטא המרגלים, חטא כ"כ נוראי בו עם ישראל מואס בארץ חמדה, מציע רבש"ע למשה " אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו". גם כאן מגלה משה את מידת מנהיגותו הגדולה ומתפלל מכל הלב לביטול גזירת הכליה של העם ומצליח להמיר את זה בהישארות 40 שנה במדבר.

בעצם אנו נפגשים כאן עם מנהיג שמאמין מאוד במונהגיו, מנהיג שחושב כל הזמן על טובת העם ואינו חושש בכלל לכבודו הפרטי ולהצלחתו האישית, אלא רק כבוד האומה עומד בראש מעייניו.

על פי זה קשה מאוד להבין את התנהגותו של משה בפרשתנו כאשר קורח ועדתו מערערים על מנהיגותו, הוא מתייחס לכך בהרבה פחות סובלנות, הוא פונה מיד לקורח שהוא ואנשיו יביאו מחתות ושה' יבחר בקדוש מכולם. לאחר מכן הוא פונה לה'- "ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם" ... "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני... ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה..."

ונשאלת השאלה: מדוע משה שעד עכשיו התנהג בכזאת סובלנות כלפי עם ישראל, מתנהג כאן בצורה אחרת לגמרי וממש חותר לכך שקורח ועדתו ימותו במגיפה? האם לא היה יכול גם כאן להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה ושיתכפר להם?

חייבים להבין שמדובר כאן באירוע בו משה רוצה לזעזע את העם, במציאות בה הוא מבין שאם הוא לא יעשה עכשיו צעד דרסטי להילחם בתופעה של קורח, תיווצר סכנה גדולה לדורות ולכן הוא מגיב בכזאת חריפות ונחרצות.

כשקורח טוען "כי כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו על עדת ה'" הוא בעצם בא וטוען טענה אמיתית: קיימת קדושה בכל יהודי ויהודי מצד זה שהוא נולד לאמא יהודיה ואם כן אין חילוקי מדרגות בקדושה בין היהודי הפשוט ביותר לבין משה ואהרון.

טענה זו יש בה מן האמת, אבל באמת היא זלזול עמוק בכל עולם הקדושה וכפי שכותב הרב קוק באורות ישראל, ישראל ותחייתו ט"ו: "הקריאה של כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' הייתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת, שיהיה מובטח מכל פגם וסיאוב, שלא יהפך לרועץ ולצרה היותר גדולה של העולם".

קורח מזלזל בצורך של האדם להכין את עצמו ולעבוד ולעמול נגד כל התאוות והמידות הרעות, הוא חושב שבאמירת משפט אחד כבר האדם הופך להיות קדוש וטהור ולא מבין שזה מצריך עמל ועבודה קשה מאוד.

משה רבנו לא יכול להישאר אדיש מול קורח, הוא לא יכול להבליג ולא מפאת כבודו הפרטי, אלא בכדי שההבנה המקולקלת הזאת לא תיכנס לעם ישראל, בכדי שידעו כולם את ההבדלים הקיימים "בין צדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו", שידעו כולם ולדורות שטשטוש הבדלים זה לא דבר חיובי, שבכדי להתקדם ולהתעלות צריך לעבוד קשה.

הלימוד הגדול מפרשתנו הוא לדעת שלא בטשטוש מדרגות תבוא ישועתנו אלא דווקא בהבנת המדרגות, בהבנת ההבדל בין ישראל לעמים בהבנת תפקידנו המיוחד בתור אנשים שעמלים בתורה ועמלים לקירוב הגאולה, ובהבנת הזכות המיוחדת שלנו להיות שייכים לתורה גואלת ולבית מדרש חי ונושם שמזרים חיים לכל מי שבא במגע איתו.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square