• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

השטריימל, הכומתה והמדים

 

בשבוע שעבר זכיתי לחגוג עם הטירונים של גדוד "נצח יהודה", מה שנקרא הנח"ל החרדי, סיום מסכת. ברוך השם הגדוד הזה מסיים המון מסכתות עם גמרות הכיס, כאשר כל אחד לוקח אחריות על דף או שניים וברוך השם כך כבר הגענו עד היום למעל 680 סיומי מסכתות בכ-70 בסיסים ומוצבים שונים ברחבי ארצנו הקדושה.  ברוך השם היה סיום פלאי פלאות "אין בעל הנס מכיר בניסו" – גדודים לוחמים בצה"ל שיש בהם מאות ואלפי חיילים שקבועים בלימוד גמרא תוך כדי שירות צבאי ארוך, מקצועי ומבצעי. זכיתי לדבר קצת עם החיילים שהגיעו ממשפחות חרדיות ושמעתי סיפורים נפלאים של מסירות נפש. אחד הקצינים סיפר לי שכשהוא היה מפקד כיתה בגדוד, היה לו חייל אחד שבתחילת הדרך, כאשר המשפחה שלו שמעה שהוא החליט להתגייס לצבא, הם פשוט זרקו אותו מהבית. זה היה בשבילו תהליך קשה מאד אבל הוא לא כעס בכלל על ההורים שלו, ואפילו הבין אותם. ההורים ממש פחדו שהוא חלילה יקלקל את 12 האחים והאחיות שלו שעלולים לחשוב כמו אח שלהם ולעזוב את דרך התורה והמצוות, דרך הטהרה והקדושה. אותו חייל המשיך בכל כוחו להקפיד על קלה כבחמורה-ברכות, תפילות, טהרת הלשון וכמובן לימוד תורה בעמל גדול תוך כדי השירות הצבאי. הוא לקח אחריות על גמרות הכיס שבחסדי השם אנחנו מוציאים לאור וכל הזמן דחף את הפלוגה לעשות סיומי מסכתות. בכל סיום מסכת הוא דאג לעדכן את ההורים שלו ולשמח אותם. הוא גם היה משתף אותם בכך שכמעט בכל יום יש להם שעה בלוח זמנים ללמוד תורה ושיש הקפדה מאד גדולה על צניעות וריחוק מנשים ושיש את רמת הכשרות הכי גבוהה, ואפילו יש "לשם ייחוד" שכל הפלוגה צועקת ביחד לכבוד העשייה הצבאית. כל זה היה ממש לפלא עצום בעיני ההורים שלא האמינו למשמע אוזניהם ובינתיים הבן שלהם גר מחוץ לבית בדירה שכורה עם כמה חיילים בודדים נוספים מחוץ לארץ. לקראת מסע הכומתה החייל הזה החליט שחייבים לסיים עוד מסכת והפעם הוא תופס אומץ ומבקש מההורים שלו שלפחות לפני טקס הכומתה הצה"לי יבואו לראות בעיניים ולשמוע באוזניים איך 30-40 חיילים מחזיקים ביחד גמרא ואומרים את הסיום ביחד: "הדרן עלך.." ברוך השם כך היה. אותו חייל ביקש מהוריו שיגיעו אך ורק לסיום המסכת, והם כמובן שלא אמרו כלום ל-12 אחיו, אבל השתתפו בסיום המסכת ובשמחה העצומה והריקודים עד לב השמים כשכל הפלוגה רקדה ביחד לכבודה של תורתנו הקדושה. ההורים התרגשו מאד, נישקו את בנם ונסעו הביתה. מאותו סיום מסכת חל מהפך בפנימיותם של ההורים. פתאום הם קלטו שהבן שלהם נשאר ירא שמים, ולא רק שהוא לא מתקלקל, אלא אפילו מתחזק וקבוע במסירות נפש בלימוד תורה ומפיץ תורה ומזכה את הרבים. ברוך השם לא לקח הרבה זמן וההורים התקשרו לבנם ואמרו לו שהם החליטו שהוא יכול לחזור הביתה ואין להם שום חשש שזה עלול לפגוע באחיו. כששמעתי את הסיפור הזה מאותו קצין התרגשתי עד דמעות וחשבתי לעצמי איזה טוב השם יתברך שגואל את ישראל קדושים ולאט לאט משיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. איך השם יתברך מחיה את כולנו ולאט לאט מחבר בין כל הציבורים בעם הקדוש שלנו, ואיך התורה הקדושה היא זאת שבסופו של דבר עושה שלום בעולם, ואיך לאט לאט מתאחדים השטריימל והכומתה. השטריימל שמבטא דורות על גבי דורות של מסירות נפש על דקדוק במצוות ומסירות נפש על לימוד תורה וחיים שלמים של קודש וקהילות שלמות שסגורות ומבדילות עצמן מהעולם החיצוני רק כדי להיות שמורים לחלוטין מכל יצר רע ומכל פגע רע וחוליים רעים רוחניים, ופתאום אחרי 2,000 שנות גלות יש בארץ הקודש והמקדש ובתוך הצבא, בתוך מציאות כל כך מורכבת של לחצים עצומים: עומס חום ועומס קור, ורעב בגלל שאוכלים רק מנות קרב בשבועות שטח ועייפות נוראית מחוסר שעות של שינה בגלל תרגולים ופעילויות מבצעיות-יש תורה בגדלות!! יש בתוך כל המורכבויות האלה ציבור שלם שממשיך עם מדים לחיות כציבור שלם את אותה יראת שמים שמבטא אותו שטריימל. וברוך השם לא מדובר פה על יחידים, יש מאות ואלפי חיילים שברוך השם תוך כדי השירות הצבאי ממשיכים להתחזק בתורה וביראת שמים. נכון, יש אלפים ואולי עשרות אלפים שהאתגרים הרוחניים בצבא גורמים להם לחולשה גדולה, אבל ברוך הוא וברוך שמו שיש כבר בכל גדוד ובכל פלוגה ובכל מחלקה ובכל כיתה ובכל צוות בצבא מספר חיילים שהשילוב של ה"שטריימל" והמדים הצבאיים זה החיים שלהם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, זה פשוט פלא אלוקי! וברוך השם הזמן עובד לטובתנו!!! לטובת השם יתברך, לטובת ישראל קדושים, לטובת תורתנו הקדושה וארצנו הקדושה ומדינתנו היקרה והאהובה. אני הקטן זוכה לעסוק בזה ימים ולילות כבר כשש שנים וברוך השם בכל שבוע חיילים, מפקדים וקצינים משתפים אותי בסיפורי גבורה וטהרה של חיילים צדיקים!!!

אסיים במה שזכור לי שסיפר לי הרב אבינר שליט"א כשלמדתי בישיבת "עטרת כהנים" שקרויה היום "עטרת ירושלים". הרב אבינר שליט"א סיפר שהרב שאר ישוב הכהן זצ"ל-בנו של הרב הנזיר זצ"ל החליט להיות לבוש בחתונה שלו במדי צה"ל עם דרגות הקצונה שלו. הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל היה בין "מקימי הישיבה הלוחמת"-בישיבה הזאת היום לומדים 8 שעות תורה, 8 שעות שומרים ו8 שעות משאירים לצרכי הגוף. אחר כך חיפשתי עוד סיפורים על הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל ומצאתי שהרב נפל בשבי הירדני בהגנה על ירושלים ואחר כך מונה מטעם גיסו, הרב גורן זצ"ל להיות הרב של חיל האוויר, ובנוסף- כשהוציאו כרוזים שקריים שהרב קוק מתנגד לגיוס בני ישיבות לצבא, אז הרב הוציא לאור חוברת בשם: "למצוות הארץ" על חובת הגיוס לצבא, כולל תלמידי ישיבה והחוברת הזאת הוצאה על חשבון "ההגנה" שהסכימו לנדב את הדפוס שלהם למטרה הזאת. טוב להודות לה' ולזמר לשמו על כך שאנו זוכים לראות עין בעין בשוב ה' לציון ברחמים ולהיות שותפים עימו במסירות נפש על אחדות השטריימל והמדים.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square