• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

דאורדורנט של עבודת השם

 

ברוך השם זכיתי שאחד החיילים ניגש אלי השבוע והתחזקנו ביחד בעבודת השם יתברך שבתוך השירות הצבאי. היו מספר דברים שממש הציקו והפריעו לו ודיברנו עליהם. בסוף החייל שאל אותי: מה לגבי תשעת הימים, האם מותר לי להתקלח? עניתי לו כמו שאני עונה לכל החיילים ששולחים לי הודעות ומתקשרים לשאול שאלות בהלכה: ברוך השם יש לנו רבנות צבאית חזקה ויש קו פתוח של הרבנות הצבאית הראשית 24/7. תמיד יש רב בכוננות עם הפלאפון הזה: 052-9414414 - חשוב מאוד להתקשר לקו הזה כמה שיותר ולהציף את כל השאלות והבעיות ההלכתיות שמתעוררות בשטח. הרבנים הצבאיים מכירים את המציאות הכי טוב ויודעים גם בדיוק מה הפקודות והנהלים ההלכתיים שצריכים להיות בכל בסיס, בכל מוצב, בכל מטבח, בכל אימון ובכל פעילות מבצעית. ברוך השם בשנים האחרונות הרבנות הצבאית הראשית גם מוציאה ספרים ודפים מעוצבים יפים ונוחים מאוד עם כל ההלכות הנצרכות לפני כל חג, צום וימים טובים ומיוחדים. לדפים האלה קוראים: "הלכה כסדרה" ומומלץ מאד לבקש מהרב הצבאי של הבסיס להביא את הדפים האלה ולשים אותם בכיס - זה פותר אחוז גבוה מאוד של השאלות ההלכתיות הנפוצות.

בכל מקרה, פטור ללא כלום אי אפשר, אז שיתפתי את אותו חייל במחשבות שהיו לי על כל ההלכות של תקופת ימי בין המיצרים ובמיוחד בתשעת הימים. מובא בהלכה שכל עניין ההגבלות והאיסורים זה כדי שאדם לא יסיח דעתו מן האבלות, ויחד עם זאת מובא שגדול כבוד הבריות, וכבר כתבו פוסקי ימינו שמי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב כדי להסיר ממנו את הריח הרע. וכיום אנשים רבים רגישים לריחות רעים. ואם לא נרחץ, חלילה, יהיה שם שמים מתחלל על ידינו.

אני כלל לא רוצה להיכנס לסוגיה ההלכתית של רחיצה, אבל ממש חשוב לי לעסוק במה שאני מזכיר פעמים רבות למאות ואלפי חיילים: דאורדורנט של עבודת השם, מצעים למיטה של עבודת השם, בגדים נקיים, שמפו, גלח"צ פנים ונעליים, שק כביסה של עבודת השם. כל כך חשוב לשים לב למה שחז"ל הקדושים מדריכים אותנו: "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו-חייב מיתה, שנאמר: כל משנאי אהבו מות, אל תקרי משנאי אלא משניאי..".

כותב רש"י הקדוש: "משניאי-שממאסין עצמן בעיני הבריות והבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים, נמצא זה משניא את התורה" - אנחנו כל הזמן מתאמצים לקדש שם שמים ושיהיה שם שמים מתאהב על ידינו!

חשוב לזכור שאסור להיות חיילים מצ'וקמקים!

חיילים עובדי השם יתברך צריכים להיראות תמיד מדוגמים, נקיים, מסודרים ומריחים נעים. צריך שציוד הלחימה שלנו יהיה משופצר הכי טוב. מי שמבין קצת במושגים צבאיים של הפלוגות המבצעיות הוותיקות מכיר את המושג אמלחי'ה- שמה תופרים ווסטים איכותיים וכל מיני פק"לי כיסים מיוחדים וחובקים לנשק ועוד דברים שכל לוחם וותיק שמח להיות מצויד בהם - אסור לזלזל בזה!!! זה חשוב מאוד מאוד. זה מרים את המורל של הלוחמים בפלוגה. זה נותן תחושת סיפוק וגורם לרמת מבצעיות גבוהה יותר.

כן אחים אהובים. בתוך עמי אנוכי יושב. אני יודע שכל השיפצורים האלה מגיעים עם הרבה וואסח ותחושות שיש בהם גם התנשאות ומשחקי פז"מ וכל מיני דברים נלווים שלא ראויים, ואנחנו ממש לא חלק מזה, אבל מי שעובד ה' אמיתי יודע לנהוג כמו ר' מאיר בגמרא בברכות: "תוכו לקח-קליפתו זרק" את התוך הפנימי-את הסדר, המקצועיות ורמת המוטיבציה, אנחנו לוקחים, ואת הקליפות אנחנו זורקים וכל הזמן מסתכלים בעין טובה על כולם ורגילים לדון לכף זכות כל אדם!

לסיכום ביניים: דאורדורנט זה חלק מהכוננות של עובד השם יתברך. "הכל לפי מנהג המדינה" (הפלוגה) אם כולם ישנים במצעים מהבית-אל תישן בשק"ש. אם כולם משופצרים כמו שצריך-תוביל את השיפצורים האלה, ואפילו תשלם כסף בשביל לקנות משהו שנחשב יותר יוקרתי ומבצעי ואחרים פשוט מתקמצנים-זה קידוש השם!

על צחצוח שיניים לא צריך לדבר, גלח"צ נעליים-אל תסתמך על אחרים-תמיד תדאג שיהיו לך 2 קופסאות, עדיף להיות תמיד מהנותנים. יש לך מכנס או חולצה בלאי-תבקש מיד להחליף. מו"ר הרב שלמה אבינר הכהן שליט"א אמר לתלמידי המכינה בעצמונה שבצבא הם נחשבים תלמידי חכמים כיס-כולם מסתכלים עלינו-אנחנו עם הכיפות, מצפים מאיתנו, בוחנים אותנו, ובעזרת השם יתברך כשאנחנו עומדים במבחנים-אנחנו זוכים ממש בפשטות לקדש שם שמים, וכשחלילה, אנחנו לא עומדים במבחנים, אז ממש לפעמים, ללא כוונה, ובאמת ללא שימת לב, אנחנו עלולים לגרום לחילול השם. אנחנו כולנו בני אדם, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", וברוך השם שהשם יתברך נתן לנו במתנה וברחמים גדולים את עניין "התשובה", וברוך השם אנחנו הרבה יותר זוכים לקדש שם שמים, ובאמת גם תוך כדי השירות הצבאי עמוס האתגרים, אנחנו סך הכל נשארים קרובים להשם יתברך ומקרבים את הסובבים אותנו לתפילה, לתורה ולמצוות על ידי התנהגות פשוטה של דרך ארץ והשקעה אמיתית באיכות השיפצורים ומידות טובות ונועם הליכות-גם מצד ההלכות, אבל לא פחות חשוב מזה מצד הנעימות-ריחות נעימים, סדר וארגון.

לסיכום סופי: עלינו להיות עם כמה שיותר תשומת לב ורגישות מיוחדת לסובבים אותנו, וממילא להקפיד על הניראות שלנו-גם הכללית וגם המבצעית.

טיפ אלוקי למיטיבי לכת: להיות הראשונים ששמים לב למי חסר גלח"צ, שמפו, דאורדורנט, גרבי צבא, מגבת רחצה או פנים ולרוץ להביא ולהציע למי שחסר, עוד לפני שהוא צריך לבקש, בתהילים זה כתוב: "אשרי משכיל אל דל" - המשכיל רץ אל הדל לפני שהדל צריך לפשוט את ידו.

ואחרון אחרון חביב:  בבקשה קחו כביסה של חברים שלכם שסוגרים שבת ותחזירו להם את הבגדים מכובסים ביום ראשון.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square