• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

בס"ד

כח ההיפוך של ארץ ישראל

 

ספר דברים הנקרא גם "משנה תורה" חוזר ומשנן את כל דברי התורה המוזכרים כבר.

כאשר אנו עומדים להיכנס לארץ ישראל עלינו לשנן שוב את התורה היות "ואוירה דארץ ישראל מחכים" הרי כל לימודה של תורה עתה יהיה לימוד אחר ובאיכות אחרת.

כך גם עם ישראל הנכנס כעת לארץ אינו אותו עם שיצא ממצרים. הנכנסים לארץ בעלי חרות אלוקית הם, לא היו בשיעבוד מצרים ולכן מסוגלים הם לחיות חיי חרות אמיתיים בארץ ישראל. לדור מיוחד כזה ראויה תורה מיוחדת ומשום כך חוזר משה רבינו ואומר בפניהם את כל התורה כולה שוב – "משנה תורה" - [1] "הואיל משה באר את התורה הזאת". עם התחדשות נשמת ישראל בכניסתם לארץ מתחדשת ומתבארת כל התורה כולה.

התחדשותה של התורה המיוחדת הזו מתבטא באופן נוסף [2] והיה כי תבואו אל הארץ" ובמדרש: [3]"זה המדרש עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר "ויהי בימי-צער", "והיה"-שמחה". וכתב על כך האור החיים הקדוש [4]"והיה לשון שמחה – להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו-"אז ימלא שחוק פינו". לעומת זאת בחו"ל – "ונתן ה' לך שם לב רגז"–בבבל כתיב"[5]. זהו כוחה של ארץ ישראל שמהפכת היא את החיים מעצב לשמחה. בעצם ישיבתם של ישראל בארץ הזו כבר פועלת ארץ ישראל על יושביה לגדלם ולרוממם ולמלאם בשמחה. וכפי שכותב בעל ה"חסד לאברהם" "שכל יהודי שגר בארץ ישראל הוא צדיק" ובאר הרב צבי יהודה את דבריו שאדם נקרא צדיק מצד שהוא גר בארץ ישראל והוא מקושר לנשמת כלל ישראל, גם אם מצד המעשים הפרטיים שלו הוא נראה רשע, אלא שבארץ ישראל מופיעה על האדם גם נשמתו הכללית ומצד נשמתו הכללית הוא נקרא צדיק.

אומנם יש להתבונן באיזה אופן מציינת התורה את כח ההיפוך של ארץ ישראל – בחו"ל – לב רגז ובארץ ישראל – שמחה? "והיה כי תבואו אל הארץ" – "ויהי – לשון צער, והיה – לשון שמחה" האות ו' המצטרפת למילה "ויהי" – תפקידה הוא להפוך את משמעות המילה. זוהי ו' ההיפוך. "ויהי לשון צער" מפני שהעתיד נותן לאדם אופטימיות ותקווה – אפשר לשנות ולתקן. אך כאשר אין עתיד – הרי זהו צער גדול. ומפני כך, כשהוספנו ל"יהי" את ו' ההיפוך והפכנו את העתיד להיות עבר זהו צער שאין כדוגמתו. תקוות העולם בנויה על השינוי והתיקון וכשאין עוד אפשרות לתקן הרי זהו צער. וכן להיפך: "והיה" לשון שמחה, שהרי העבר המצוין במילה "היה" הוא בר תיקון: ו' החיבור הפכה אותו להיות עתיד. זהו יסוד התשובה. "ההויה, המעשה הבחירי של האדם, ורצונו הקבוע, הנם שלשלת אחת גדולה, שמעולם אינם נתקים ממהות החיים והחפץ במקורו. כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צביון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה שברא אותה הקב"ה קודם שברא את העולם.

כלומר: הרחיב את כח היצירה הנפשית הרוחנית ביחושה אל המעשים וההויה עד שתהיה תופסת ברשותה  את העבר".[6]

ובספר חרדים מובא: והתחיל בתיבת והיה – הוא אחד משנים עשר צירופים של השם הקדוש רמז כי הדר בארץ ישראל דבק בה', ונקט צירוף זה רמז למה שאמרו ז"ל – כל מקום שנאמר והיה לשון שמחה הוא".[7]

השמחה בארץ ישראל נובעת ממהפכה המתחוללת בארץ הזו: כאן אנו שבים לעצמאותנו ולבריאות החיים האלוקית המיוחדת לנו. כאן בארץ ישראל מתהפך הלב הרגז ומופיעה, "תחיית האומה (ש)היא היסוד של בנין התשובה הגדולה – תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו שתבוא אחריה".[8]

 

 

____

[1] דברים א':ה'

[2] דברים נו:א'

[3] בראשית רבה מב:ג'

[4] אור החיים דברים כו:א'

[5] נדרים כב

[6] אורות התשובה פרק ו':ה'

[7] ספר חרדים פרק זט

[8] אורות התשובה פרק יז:א'.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square