• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

בס"ד

פרשת דברים

 

אשרינו שיש לנו מנהיגים ענוותנים כמו משה רבינו. אמנם העם שיש לו מנהיגים כאלה, צריך להיות ראוי להם. ואנחנו מהצד של העם. ועלינו לשים לב לכך. מנהיג בעל ענווה שכל כך אוהב את עמו ומאמין בהם, מסתיר את תוכחתו ברמזים עדינים, עד כדי כך שאם העם לא ראוי למנהיגיו, הוא עלול לא לשמוע מה הם רומזים לו. את ענוותנותו של מרע"ה אנו פוגשים בפתח דבריו הכבירים בספר דברים. הוא מונה את המסעות, אך רומז לתוכחות, הוא משקף ביקורת על העם אך היא עטופה בענווה ובלקיחת אחריות על עצמו. 'אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם'. אנו העם, עלולים לשמוע את ענוות 'אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי', ופחות לשמוע את 'טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם'. חז"ל עזרו לנו ברמז בשבת חזון, ואמרו לנו לקרוא פסוק זה במנגינה של איכה, כדי שנטולטל, ונשמע לא רק את הקושי של משה רבנו, אלא בעיקר את הבעיות הקשות, הבלתי מתקבלות על הדעת שלנו, שמרע"ה באהבתו אותנו רומז אליהם כל כך בעדינות.

אנחנו לא מוותרים על נים אחד מענוותנותו המופלאה של מרע"ה, אבל לכל ריווח עלול להיות גם מחיר. ואנחנו צריכים להתאמץ בימים אלה, שלא להפסיד מכך שיש לנו מנהיגים צדיקים כאלה, אלא להיות ראוי להם, ולהקשיב היטב מבין השורות של תוכחתם האוהבת, מה הם משקפים לנו ואיזו אחריות גדולה מוטלת על כתפנו לתקן את דרכינו עד מאוד.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square