• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

בס"ד

אלול וימי התשובה בצבא

 

את השאלה הבאה זכיתי לקבל בשבועות האחרונים ממספר מפקדים וחיילים צדיקים:

איך מרגישים את אלול והאווירה המרוממת של ימי התשובה בטירונות ובאימון המתקדם, בקו ובאימון, בין תרפ"ל לנסיגה, בין שבוע קליעה לאימון בבקעה, בין תורנות מטבח להשלמת בוחן מסלול, בין מד"ס למסע, בין יזומה לסיור ובין יציאה הביתה לחזרה של מקוצרת ישר במוצאי שבת?

ווואלה, לא בא לנו בטוב אלול בצבא, ועוד יותר לא מתאים לנו שאנחנו כנראה סוגרים גם ראש השנה וגם יום כיפור. ובמיוחד עכשיו שהגזרה מתחממת, אולי גם את כל סוכות נסגור לצערנו הרב.

בנוסף לכל, והכי מעצבן: אין סד"כ! טוחנים לנו את הצורה. משימה רודפת משימה ואין זמן אפילו להסדיר את הנשימה לנשמה.

ועוד דבר מאתגר שזכיתי לקבל בהודעה מחייל נוסף: כנראה שנהיה במשימות ופעילות מבצעית, ללא מניין, ללא שופר, באיזה שיח מוסתר, עם חבר'ה שבאמת אין להם מושג איזה סערות פנימיות אני חווה בתוך תוכי, מאין יבוא עזרי?

מפקד פלוגה צדיק שולח לי: אני חייב אוויר. לא הספקתי לפתוח ספר. העשיה האינסופית שואבת אותי, ואנה אני בא? 

ואני הקטן, עונה לכל אותם צדיקים תשובה על ידי שאלות פשוטות:

מה העניין של אלול וימי התשובה? – להתקרב להשם יתברך ולעשות את רצונו.

האם יש מישהו שעושה את רצון השם יתברך יותר ממפקדים וחיילים שמוסרים את נפשם 24/7 ?!

האם יש מישהו, כמו מפקדים וחיילים, שכל הזמן טובל במקווה הטהרה של כלל ישראל?! – כן אחים אהובים, וכמה שזה נראה לכם גבוה ואולי לא מחובר לשטח – זאת האמת!!

מי שלא יפנים שלשרת בצבא זה מקווה טהרה של עבודת השם יתברך 24/7, הוא פשוט מחליש את עצמו ולא יצליח לקבל כוחות רוחניים להמשך העשיה. מה שלי ברוך השם לא יוצא מהראש זה מה שמו"ר הרב בלייכר שליט"א מסביר על רבקה אמנו: איך יכול להיות שנערה בת 14 לפי הדעה המחמירה הצליחה לשאוב מים מהבאר ולהשקות 10 גמלים?

וכך עונה הרב: הדלי הראשון שרבקה אמנו שאבה, נתן לה את הכוח לשאוב את הדלי השני. הדלי השני נתן את הכוח לשלישי. וכל הלאה עד שהיא סיימה להשקות את כל הגמלים. "שכר מצווה – מצווה". "מצווה גוררת מצווה". זה היסוד!

אם מסתכלים על הצבא כעבודת השם יתברך, אז המסדר בוקר נותן כוחות למד"ס, והמד"ס נותן כוחות ליבשים, והיבשים נותנים כוחות לתורנות מטבח, והתורנות מטבח למסע, והמסע לבראו"ר, והבראו"ר לבוחן מסלול, והבוחן מסלול לשמירה, והשמירה לעזרה לחייל בודד, והעזרה לחייל בודד למטווחים, והמטווחים לזחילות, והזחילות לנסיגות, והנסיגות לניווטים, והניווטים לתשומת לב מיוחדת לחיילים עם בעיות ת"ש....

נחזור לתשובות שעניתי לחיילים על ידי שאלות:

האם יש מישהו כמו מפקדים וחיילים, שאוכל מעט, ישן מעט ועובד קשה בשביל פחות מ - 3 שקל לשעה?!

האם יש מישהו, כמו מפקדים וחיילים, שנמצא עם חברים 24/7 ויש לו הזדמנות לקדש שם שמים בכל רגע, מנתינת כפכפים למקלחת ועד לדאגה לריהוט לבית של חייל בודד או חבר ממשפחה נזקקת ?!

האם יש מקום נוסף שבו יש כל – כך הרבה אהבת חינם ותיקון לחורבן בית שני ?!

האם לא ברור שלעסוק בענייני תשובה זה להיות מחובר לכלל ולהבין שאתה נשמה שממשיך ומגשים את חזון הנביאים ומיליוני נשמות שנהרגו על קידוש השם, וזה מה שאתם עסוקים בו לילות וימים לאורך כל השירות הצבאי?!

האם יש שליחות גדולה משלכם מפקדים, חיילים ואחים אהובים?!

זה פשוט פלאי פלאות!

אני הקטן חושב, שאם רק תפנימו את הדברים, הרבה יותר פשוט להתקרב להשם יתברך ולהרגיש את אלול וימי התשובה דווקא בצבא.

בבית המדרש בישיבה או במכינה מתחזקים בתורה ובתפילה, אבל בצבא פועלים! חיים תורה! חיים תפילה! מתוך כמה דקות של לימוד, ישר לכמה שעות של עשיית מצוות כלליות. מתוך כמה דקות של תפילה, ישר לירידה לשטח, לאימונים, לסיור, למארבים, למעצרים, להשלמת קורסים, למסע, לעבודת השם אינטנסיבית, והכל ברובד היותר עליון, היותר כללי והיותר קרוב לרצון אבינו שבשמים.

נשאר לנו רק להפנים שאין אלול וימי תשובה יותר נעלים ומרוממים באמת, מאשר בצבא.

זה נכון שהרגש נשחק והאווירה מורגשת כרחוקה מעבודת השם, אבל יש גם עבודת השם שלא תלויה ברגש, יש מצבים שבהם היצר הרע משתמש ברגש כדי לצער אותנו. היצר משדר לנו שקר גדול ויושב על הלב שלנו וכל הזמן חוזר ואומר: שאם אנחנו  לא מרגישים, אז לא שווה העבודה. צריך לדעת שזה שקר גדול מאוד, שזאת תחבולה של היצר הרע שרוצה להטעות ולבלבל אותנו. אסור לתת לו! צריכים להיות לוחמים וגיבורים בעבודת השם יתברך.

עיקר העיקרים זה: הדעת! דעת ה'. "אתה חונן לאדם דעת".

השכל חייב לגבור ולשים את הרגש במקום שלו. לאפס אותו. לשים לו גבולות ברורים. כי הרגש ללא הכוונת השכל, הוא הרבה יותר חיצוני ולא יציב. מתנדנד. מתפזר. שטחי. מחזיק מעמד למרחקים קצרים בלבד. פרטי ולא מתחשב!

הדעת היא פנימית. יציבה. קבועה. עמוקה. מחזיקה מעמד למרחקים ארוכים ונצחיים. דעת ה' היא כללית. מחושבנת. מסדרת את הכול. שמה כל דבר במקום ומכווינה כל כוח ליעודו.

אסיים בדבר אחרון, שעליו צריך לכתוב מאמר נפרד, אבל, באמת, אחרי שיש דעת ה' קבועה, לאורך שנים. אחרי שהדעת עשתה סדר בכל, רק אז מתחיל להתפתח רגש אמיתי, פנימי וישר שיש לו משקל וחשיבות רבה.

אחים יקרים ואהובים!

חזק ונתחזק בדעתנו את השם יתברך. ויהי רצון שיתקיים בכולנו: "בכל דרכיך דעהו". ויש לדייק: דעהו. לא כתוב: בכל דרכיך הרגישהו! יהי רצון שנזכה כולנו להיות מחוברים לבית המדרש ולרבנים שלנו ולתלמידי חכמים שכל הזמן מחזקים את הדעת שלנו, ומתוך כך נזכה כולנו לדעת את השם יתברך בכל הדרכים, בכל המקומות ובכל הזמנים. 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square