הרב חננאל אתרוג- קלותה של תשובה

י"ז אלול התשע"ח

 

"תנו רבנן: הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן. והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו".

לכאורה, תקנה מאוד מוזרה. למה שלא נאפשר לאדם לעשות תשובה?

הגמרא מצדיקה את התקנה במעשה, דבר שלא קורה לעתים קרובות:

"דתניא: מעשה באדם אחד שביקש לעשות תשובה. א"ל אשתו ריקה! אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה".

תרגום: כלומניק! אפס! אין לך שום סיכוי לעשות תשובה. אם תנסה להחזיר את כל מה שגזלת, תישאר בלי כלום.

ננתח את המעשה: יש לנו פה אדם שמבקש לעשות תשובה. הוא לא מספר לאשתו שום דבר, היא רואה את זה עליו. הוא פשוט כל כך שקוף. זה כנראה לא מתאים לה, כי ע"י אמירת תשע מילים היא מחזירה אותו אחורה, ומבטלת לו את הרצון.

נבחן את הדמויות לעומק: אותו אדם, כל רכושו גזול. אפילו אבנט, חתיכת בד חסרת ערך. הוא כנראה אדם מאוד מאיים. בבית לעומת זאת, הוא אפס, ואשתו מבזה אותו. הרצונות שלו לא מעניינים אותה והיא מוחקת אותם. ניתן לחשוב שאשתו ממש רוצה שהוא ימשיך להיות פושע, כיף לה להיות אשתו של הגזלן הכי גדול בעיר, אבל אם כן- למה היא מבזה אותו?! ואם היא לא מעריכה אותו, למה היא התחתנה איתו מלכתחילה?!

נחזור אל הגזלן. בשביל להיות גזלן כל כך מוצלח אתה צריך להיות אדם מאוד כשרוני. אמיץ, חכם, חזק, וכו'. הוא לא בחר להיוולד עם הכשרונות האלה, הוא פשוט קיבל אותם, "נתקע" איתם. האדם לא בוחר את הנתונים המולדים שלו, אבל הוא יכול לבחור אם לנצל אותם לטוב או לרע. למשל, אדם בעל כשרונות כמו הגזלן שלנו יכול היה להיות במציאות אחרת טייס מצוין.

אדם כזה כשרוני, ניתן להבין למה אשתו התחתנה איתו. ניתן גם לומר, שאם היא לא הייתה אוהבת אותו היום, כנראה שבעבר הוא לא היה גזלן מאיים, אלא בסך הכל אדם רגיל. אדם רגיל שהתחתן, והלך לעבוד כדי לפרנס את ביתו. אבל מה לעשות, שלא בכל עבודה מרוויחים שכר גבוה, ובטח שלא בכל עבודה האדם יכול לממש את הפוטנציאל שבו. אנחנו מתעסקים פה עם מקרה של כישלון מבוזבז, שנמאס לו להיות אחד כזה. הוא מתוסבך. הוא נופל לפשע.

לאחר שהסקנו את הדברים האלה על אותו אדם, ניתן לפרש את היחס של אשתו אל הרצון שלו לחזור בתשובה רק באופן אחד: "אתה כזה כלום, שאפילו לחזור בתשובה אתה לא יכול. עדיף שתישאר גזלן וזהו. לפחות ככה עוד יישאר לנו רכוש כלשהו". אבל למה? למה לא לתת לו לנסות?

האישה מפחדת. בעלה רוצה לחזור לפרק א' של החיים שלו. אבל היא חוששת שהוא יחזור לפרק ב', אותה תקופה מתוסבכת בחייו. סביר להניח שבאותה תקופה, הסבל האישי של האדם יצא החוצה ופגע גם בה. ולשם היא לא מוכנה לחזור.

קצת על תשובה:  לכאורה אי אפשר לפתוח דף חדש. אין דבר כזה. לא לחינם אומר דוד המלך "חטאתי לנגדי תמיד" (תהילים נ"א ה'). במסכת יומא (פו:) אומר ריש לקיש על תשובה "זדונות נעשות לו כזכויות", שני הפכים גמורים. אבל גם תהליך התשובה דורש שני תהליכים הופכיים. הראשון הוא רצון, והשני הוא חשבון נפש עמוק, והכרת החטאים. כי החטאים מזכירים לנו מי אנחנו, ולמה נבראנו. ולכן "חטאתי לנגדי תמיד". החטא הוא לא נטל, משא על הגב, אלא עטרת ענווה שמזכירה לאדם מה תפקידו המיוחד בעולם. וכשהוא יבין מי הוא, יהפכו זדונות לזכויות.

ולכן חז"ל אומרים לגנב לא להחזיר, ולנו לא לקבל. כי אם תזרוק הכל ותנסה לשכוח מי אתה, התשובה לא תחזיק, זה יידעך. אתה תחזור לפרק ב'.

תקנת חז"ל, התמוהה לכאורה- היא הוראה. מה הדרך הנכונה לחזור בתשובה.

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square
  • White Facebook Icon
  • White YouTube Icon