• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

 

 מדובקים ביראתך ובאהבתך

ברוך הוא וברוך שמו שמזכה אותי בשבועות האחרונים לקבל מחיילים שאלות מאד מעניינות שחשוב לי לשתף את ציבור הקוראים הקדוש בשתיים מהן: שאלה ראשונה: אנחנו במוצב פלוגתי, יש במוצב מטבח וחדר אוכל רגיל, ובנוסף, יש מטבחון קטן שיש בו טוסטר ומיני מקרר עם כל מיני מוצרי חלב. הרב הצבאי של החטיבה המרחבית משקיע ומגיע בקביעות לביקורים במוצב ויש הוראות כשרות מדויקות וסימון ברור על כל הכלים, ככה שאין אפשרות כל כך להגיד לא ידעתי, לא ראיתי ולא שמעתי. באחד הלילות חזרנו מפעילות מבצעית ואחד הלוחמים נכנס למטבחון עם שניצלים בשריים ורצה לחמם אותם בטוסטר. אמרתי לו: אח שלי יקר ואהוב, זה טוסטר חלבי-אסור לך לחמם את השניצלים בטוסטר הזה. הייתי בטוח שהוא יקבל את דבריי בהבנה ויחפש לו דרך מקורית אחרת לחמם את השניצלים, אבל אותו לוחם, כנראה שהיה גם רעב מאד וגם קצת כועס, אמר לי: סתום את הפה שלך, אתם והשטויות שלכם. פתח את הטוסטר וחימם את השניצלים הבשריים בטוסטר החלבי. האמת, הייתי ממש בהלם, אבל שתקתי ויצאתי מהמטבחון. עכשיו, אחרי שנרגעתי קצת, התקשרתי להתייעץ איתך מה לעשות. שאלה שניה: בשעה טובה ומוצלחת זכינו לסיים מסלול ארוך ומפרך. היחידה שלנו ידועה בתור יחידה שאין בה הרבה דתיים. בצוות שלי יש 2 דתיים באמת, עוד 3 מתפללים, ועוד 3 מסורתיים. ברוך השם הצוות מגובש מאד, כולם עוזרים לכולם ויש הרגשה של אהבה ואחדות מיוחדת. יש לצוות קבוצת וואצאפ משותפת. רוב ההודעות שנשלחות קשורות ללוח זמנים של הצבא. בתחילת המסלול אחד החבר'ה שלח תמונה לא צנועה, אז ביקשתי ממנו באופן אישי שבבקשה לא ישלח יותר. כשסיימנו את הטירונות יחידה היתה מסיבה גדולה שלא השתתפתי בה וחוץ ממני כולם היו, והם שלחו תמונות וסרטונים מהמסיבה, ואז עזבתי את קבוצת הוואצאפ. כשחזרנו לצבא, כל הצוות שאל אותי: למה עזבת? עניתי להם: סליחה. פחות מתאים לי. שאלו אותי: למה? עניתי בכנות ובאהבה: מפריעים לי התמונות והסרטונים ששלחתם. הצוות אמר: תצטרף ולא נשלח יותר. ברוך השם הצוות עמד בדיבורו עד סוף המסלול. בסוף מסלול שוב היתה מסיבה גדולה, ושוב לא השתתפתי, ושוב שלחו תמונות וסרטונים, ושוב עזבתי את הקבוצה, ושוב בקשו שאחזור ולא ישלחו יותר, ובאמת ברוך השם, הם כמעט לגמרי עומדים בדיבורם, אבל אחת לשבועיים יש כל פעם כוכב תורן ששולח תמונה או סרטון או קישור לאיזה אירוע לא צנוע, ואז התגובות מתחלקות: חלק מעודדים וזורמים ושמחים במה שאותו אחד שלח, וחלק מיד אומרים: די, תפסיקו, יש בקבוצה את אח שלנו הדוס, תכבדו אותו. בקיצור: באמת אני אוהב את הצוות שלי, אבל ההתמודדות הזאת קשה לי. מה לעשות?חיילים, לוחמים ואחים יקרים ואהובים!עבודת השם יתברך זה לא עניין פרטי.שמירת הכשרות והצניעות זה לא טובות אישיות!!!אנחנו, כולנו, מוכרחים לזקוף את קומתנו הרוחנית-לאומית ובמסירות נפש שמלאה ביראת שמים ואהבת חינם להילחם על כל דבר שבקדושה, גם אם לפעמים לא נעים. כולם מכירים אותנו, שאנחנו הראשונים לתת, לעזור, לדחוף קדימה, לפנק ולעודד, ומתוך כך מוטלת עלינו אחריות ללמד את האחים שלנו בצבא שהמצוות וההלכות זה לא עניין פרטי של התחשבות, אלא עניין לאומי שמשפיע ישירות על הצלחת מדינת ישראל, צבא ההגנה לישראל ועל החיים של כל עם ישראל. חשוב להסביר לחברים בצבא שלאורך כל התנ"ך, כשעם ישראל שמר על תורת השם ומצוותיו הוא ניצול מכל פגע רע, ושלצערנו הרב היה ההיפך...צריך לומר לאותו אחד ששם את השניצלים בטוסטר, בצורה ברורה ונוקבת, שהוא לא פגע בנו באופן אישי, שאנחנו לא יכולים עכשיו להכין טוסט, אלא זו פגיעה חמורה וישירה בצבא, במדינה ובכלל ישראל. אותו דבר בעניין קבוצת הוואצאפ ועוד שאלות רבות דומות של אתגרים רוחניים. כשמסבירים בגבורה עדינה ובאהבה, זה לא רק מתקבל, זה גם פותח לכולם את הראש. החברים בצבא מתחילים להבין שקיום המצוות וההלכות מגיע מתוך חשיבה ודעת עמוקה ופנימית מאוד, ולא מתוך איזה רגש פרטי.הדור שלנו מלא עוצמות חיים, והוא דורש אמת גדולה, טהרה וישרות. אנחנו לא חיים את התורה ומקיימים את המצוות כי זה נוח ונעים לנו. אנחנו לא שומרים שבת כי זה טוב למשפחתיות. אנחנו לא שומרים הלכות נידה כי זה טוב לזוגיות. זכינו להיוולד ישראל קדושים וישראל קדושים מצווים ועושים!!! ישראל קדושים עושים ושומעים, ולא ההפך. עבודת היראה קודמת לעבודת האהבה. פעמים רבות מרוב פחד, חששות ודמיונות כוזבים של פגיעה באהבה ובאחדות, אלפי חיילים מוותרים על יראת השמים שלהם, שרק היא המבדילה אותנו מכל העמים. רק כששומרים על הקשר החי עם השם יתברך ועם הרבנים וקביעות בלימוד תורה, דרך ההקפדה ללא ויתור על קלה כבחמורה, רק אז האהבה היא אמתית ותקיפה. אהבה ללא תנאים למרות כל השוני והידיעה של חומרת החטאים והפגמים של החברים שלנו ולמרות השנאה של המעשים שלהם. אנחנו באמת באמת אוהבים אותם ומאמינים בכל נשמה מישראל, אבל לעולם לא נוותר ולא נתקפל! וכן- נרגיש טובים, וכן- נרגיש טהורים, וכן- נהיה מלאי וודאות שטהרת המחנה הצבאי זה עיקר הסייעתא דשמיא של כל צה"ל וכל מדינת ישראל!!!חזק חזק ונתחזק!!!

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square