• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

קצר ולעניין לפרשה

 בס"ד

פרשת בהעלותך
הארעיות והוודאות

פרשת בהעלותך בולטת בניגוד התהומי שבה. עד 'ויהי בנסוע' / ומ'ויהי בנסוע'.
עד 'ויהי בנסוע' תנועה של התקדמות ועליה. מ'ויהי בנסוע' התרסקות ונפילה.
עד ׳ויהי בנסוע׳, החיוב והעלייה בולטים בשפה: 'בהעלותך את הנרות'... 'והניף אהרון את הלוויים'... 'ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן ייסעו בני ישראל'... 'כי ה' דיבר טוב על ישראל'. 
ולעומת זאת, אחרי ׳ויהי בנסוע׳: 'ויהי העם כמתאוננים'... 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה'... 'העם בוכה למשפחותיו'... 'וירדתי ודיברתי איתך שם'... 'קברות התאווה'... 'ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים... '.  
כל הדיסוננס הזה מעלה שאלה פילוסופית כללית: מה יותר חזק בחיינו? העליות או הירידות? הנסיקות או ההתרסקויות? ההתקדמויות או הנסיגות? האחדות או הפירוד? ההצלחות או הכישלונות?
התשובה הנצחית לכך גם כן ניתנת בפרשה. בפרשה קטנה בכמותה אך ענקית באיכותה. 'ויהי בנסוע הארון... קומה ה' ויפוצו אויביך'. וודאות אלוקית מעל כל התמורות האנושיות. בפרשה זו יש נון הפוכה לפני ואחרי. לבטא, שזה מחוץ לתחום. מעל התחום. יש את העליות והירידות האנושיות. אך מעל ומעבר יש את תנועת ההתקדמות האלוקית. המגמה האלוקית מתקדמת בעולם ללא ספק. למרות הניגודים הגדולים שאנו חווים בחיינו, המגמה האלוהית מתקדמת ועולה באיתנות כל הזמן. ׳כמי השילוח ההולכים לאט׳, אבל בטוח בביטחון אלוקי.
ויהי בנסוע.. קומה ה׳..

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square