• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

חודש תשרי

הלכות ראש השנה לחיילים

נושאים:

ראש השנה – דיני התפילות.

שאלה ד – השארות חייל ביחידה לצרך קיום מנין בר"ה.

שאלה ה- התפילה והתקיעה בר"ה במצבי דחק.

שאלה ו – עיקרי תפילות ר"ה לחייל הדחוק בזמן.

שאלה ז – חייל ללא מנין – כיצד יכוון את תפילתיו בר"ה.

ראש השנה – דיני תקיעות השופר.

שאלה ח – הצטרפות לתפילה או לתקיעת שופר.

שאלה ט – יציאה מחוץ לתחום לשמיעת תקיעת שופר.

שאלה י – ניוד שופר ברכב סיור למוצב סמוך.

שאלה יא – שמיעת תקיעת שופר ע"י זקיף בשער.

שאלה יב – תקיעת שופר המתבצעת בבונקר ונשמעת בחוץ.

שאלה יג- אכילה בעת פעילות מבצעית קודם תקיעת שופר.

שאלה יד – תקיעות דמיושב ודמעומד לחייל יחיד.

שאלה טו – הצטרפות חייל למניין באמצע התקיעות.

שאלה טז – העדפת תקיעות דמעומד.

שאלה יז – לימוד תקיעה בשופר בראש השנה.

שאלה יח – מצוות שופר בתנאי מארב.

 

ד– השארות חייל ביחידה לצורך קיום מנין בר"ה

שאלה:

בפלוגה שלנו מתוכננים להישאר בימי ראש-השנה קומץ של חיילים, כך שנראה כי יחסר חייל או שניים לצורך קיום מניין. אם אשאר בפלוגה בימי ר"ה נראה כי אוכל להבטיח קיום מניין בפלוגה, מאידך מבקש אני לצאת ולהתפלל בבית הורי.

האם חובה עלי להישאר בפלוגה לצורך קיום המניין?

תשובה:

מובא בשולחן ערוך כי בימים הנוראים נהגו לכוף את בני המקום שלא להישאר בלא מניין, אך אם מישהו מבני המקום מבקש להגיע למקום שקיים בו מניין, לא ניתן למונעו מכך, ולכן אינך חייב להישאר בר"ה כדי להשלים מניין, אם כוונתך להיות בר"ה במניין אחר. אך פשוט, כי מי שנוהג להישאר ולהשלים מניין, הרי הוא ממזכי הרבים ושכרו גדול.

 

ה– התפילה והתקיעה בר"ה במצבי דחק

שאלה:

אני חייל הנמצא בפעילות בט"ש מבצעית המתחילה מהבוקר ועד חשיכה. מאימתי אוכל להתפלל שחרית ומוסף בר"ה ולתקוע בשופר?

תשובה:

את שאלתך יש לחלק ולהפריד לכמה פרטים:

א. בנוגע לתפילת השחרית (שמונה-עשרה). כידוע, זמנה לכתחילה הוא מזריחת החמה, אך אם התפללת ממועד עלות השחר, יצאת ידי חובתך.

ב. באשר לקריאת שמע של שחרית, זמנה לכתחילה הוא "משעה שיראה את חברו וגו'", וזמן זה הינו בערך כשעה קודם זריחת החמה. אך במקום אונס יכול אתה לקוראה ממועד עלות השחר והינך יוצא בכך ידי חובה.

ג. בנוגע למצוות תקיעת השופר, חכמים תקנו שיתקעו בעת תפילת המוספין, ואת תפילה זו כשאומרה ביחיד יש לומר רק אחר ג' שעות היום.והנה למרות שחכמים הצריכו שהתקיעות יתאחרו ויתקיימו אחר ג' שעות ביום הרי שזמן מצות התקיעה מעיקרה משעת נץ החמה ואילך, ואם תקעת משעלה עמוד השחר, יצאת ידי חובתך.

ומכאן, אם ביכולתך להתפלל שחרית, לשמוע תקיעת שופר ולהתפלל מוסף לאחר נץ החמה, יש להעדיף את זמן זה, אך כאשר הפעילות הנדרשת הינה מוקדמת יותר, תוכל לקיים את כל חובות היום אף מעלות השחר ואילך.

 

ו– עיקרי תפילות ר"ה לחייל הדחוק בזמן

שאלה:

עקב חובת פתיחת ציר מערכת אנו דחוקים במשך זמן תפילת ר"ה.

האם ישנם חלקים בתפילת ר"ה שניתן להשמיט ולדלגם?

תשובה:

אם זמנכם דחוק, כבר נפסק כי כאשר אין למתפלל שהות לומר פסוקי דזמרה, יאמר את ברכותיה ואת מזמור "תפילה לדוד" כפי שפורטו בהרחבה בשו"ע בהלכות פסוד"ז סדרי מי שנשתהה.באשר לתפילת שחרית, נכון שבחזרת הש"ץ תדלגו על הפיוטים, ובתפילת המוסף תצאו יד"ח אם תקצרו בפסוקי התורה, נביאים וכתובים המוזכרים בסדר מלכויות, זכרונות ושופרות, בלי לפרטם, ובתנאי שתאמרו "ככתוב בתורתך", "וע"י עבדיך הנביאים כתוב" ו"ובדברי קדשך".

 

ז– חייל ללא מנין-כיצד יכוון את תפילותיו בר"ה

שאלה:

חייל הנמצא במקום בו לא קיים מניין, האם יש מועד מיוחד שבו ראוי כי יתפלל?

תשובה:

אם החייל אינו נדרש להיות במשמרת או תפקיד, וזמנו בידו, ראוי כי יכוון את תפילתו למועד שבו מתפללים במניין שבבסיס המרחבי הסמוך, הן תפילת שחרית והן תפילת מוסף (שאותה ראוי לומר אחר ג' שעות היום), ובכך יצרף את עצמו לכלל הציבור ביום הדין.

 

אמנם, חייל העומד על משמרתו, וקיימת אפשרות להקדים ולהתפלל, אל ימתין למועד שבו מתפלל הציבור, אלא ינצל אפשרות זו ויתפלל מיד את כל התפילה כולל תפילת מוסף, אע"פ שאומרה קודם ג' שעות.

 

ח – הצטרפות לתפילה או לתקיעת שופר

שאלה:

חייל הנמצא בר"ה בתפקיד, ובידו להחליף בתורנות לשעה קלה בלבד את אחד מחבריו.האם יצטרף לתפילת שמונה-עשרה במניין עם שאר החיילים או עדיף שיגיע למקום ולזמן שבו תוקעים שופר, ואת תפילתו יקיים ביחידות?

תשובה:

על החייל להעדיף להגיע למועד שבו ישמע תקיעת שופר, מכיוון שמצוות תקיעת השופר היא מצוה מהתורה, ואילו התפילה במניין הינה חובה מדברי חכמים. יתרה מזאת, אפי' אם יקלע למצב שבו רק ספק אם יוכל לשמוע את תקיעות השופר, עליו לעשות את כל המאמץ ולהעדיף את אפשרות זו על פני הצטרפות ודאית לתפילה במניין (אגב, דין זה קיים גם ביום ב' של ר"ה).

מובן, כי נדון תשובתנו זו, עוסקת במי שאינו יכול לשמוע קול שופר במקום אחר או שאינו יכול לתקוע בשופר לעצמו.

ט – יציאה מחוץ לתחום לשמיעת תקיעת שופר

שאלה:

נקלענו בר"ה לבסיס, כאשר אין ברשותנו שופר, אך ישנו ישוב עירוני המרוחק למעלה מק"מ מתחומי הבסיס שלנו.שאלתי: מכיוון שתקיעת השופר היא מצוה מהתורה ואילו יציאה מחוץ לתחום הינה איסור חכמים, האם מותר לנו ללכת לישוב הנ"ל ולצאת מחוץ לתחום כדי לשמוע תקיעת שופר?

תשובה:

צדקתם כאשר ציינתם שמצוות תקיעת שופר הינה מצווה מהתורה, ולכן צריך להתאמץ לקיים את המצווה החשובה הזו. אך מאידך, השוו חכמים דבריהם לשל תורה, ואסרו אף על איסוריהם. לכן אסור לצאת מחוץ לתחום אלפיים אמה ממקומכם, אלא א"כ הקדמתם והכנתם עירוב תחומין מערב ר"ה.

ולצורך קיום מצוות תקיעת שופר ניתן להקל ולהחשיב את תחום השבות הכולל את אלכסונו (שהם: לשיטת הגר"ח נאה – 1344 מ', ולשיטת החזו"א – 1612 מ').

 

י – ניוד שופר ברכב סיור למוצב סמוך

שאלה:

חיילים הנמצאים במוצב שבו אין שופר אך נמצא שופר במוצב סמוך, האם מותר להעביר את השופר באמצעות רכב סיור הנוסע בתפקיד בטחוני?

 

תשובה:

שעת דחק זו יש אפשרות להעביר את השופר ברכב סיור בטחוני שכל מטרת נסיעתו היא בטחונית בלבד, ובתנאי שיובטח כי הרכב לא יסטה כלל מהמסלול הנדרש למטרה הבטחונית, וכן לא יעצור ולא יעשה כל פעולת איסור למען העברת השופר. מובן כי כל זאת, כאשר המרחק שבין שתי היחידות הינו בתוך תחום השבת.(בהתאם לפירוט בתשובה הקודמת).

 

יא – שמיעת תקיעת שופר ע"י זקיף בשער

שאלה:

נקבעה לי תורנות של זקיף בשער המחנה, הנמצא בקירבת מקום לבית הכנסת היחידתי.האם יכול אני לצאת ידי חובת תקיעת שופר ע"י שמיעת התקיעות מעמדת הזקיף? תשובה:

אם הינך שומע את תקיעות השופר באופן ברור, יכול אתה לצאת בכך יד"ח, אלא שאתה נדרש להתכוון בזמן שמיעת התקיעות לצאת ידי חובת קיום המצוה, ויכול אתה לסמוך על כך שהתוקע בביהכנ"ס התכוון להוציא בתקיעה את כל השומעים.בנוגע לברכות, אם תשמע את הברכות – מה טוב. ואם לא תוכל לשמוע את הברכות, אזי: אם תוכל לשער את הזמן ולברך קודם התקיעות – תברך, ואם כבר החלו להשמע תקיעות – תברך בהפסקה שבין תשר"ת לתש"ת או בין תש"ת לתר"ת.

 

יב – תקיעת שופר המתבצעת בבונקר ונשמעת בחוץ

שאלה:

במוצב שבו אני שוהה מתקיים מניין בבונקר תת-קרקעי. בזמן התקיעות אני אהיה בתפקיד במגדל תצפית הנמצא בשטח שע"ג המוצב, באופן שאוכל לשמוע את התקיעות, אך מתווסף אליהן קול הד התקיעות. האם אוכל לצאת בשמיעת תקיעות אלו ידי חובה?

תשובה:

היות ובנוסף לתקיעות עצמן, כפי שהינך מעיד, אתה שומע קול הד, אינך יוצא ידי חובת התקיעות. אך ברור שאלו הנמצאים בתוך הבונקר, יוצאים ידי חובתם.ואם הינך מסופק אם שמעת קול הד, תתקע שוב ללא ברכה.

 

יג – אכילה בעת פעילות מבצעית קודם תקיעת שופר

שאלה:

התפללנו תפילת שחרית, ומיד לאחריה יצאנו לפעילות מבצעית המסתיימת עד לשעה 11:00 בערך. עם חזרתנו למאהל מתוכננת להתקיים ארוחה.האם מותר לנו לאכול ולסעוד קודם שקיימנו את מצוות תקיעת השופר?

תשובה:

צדקת מאוד בשאלתך, שכן אסור לאכול קודם קיום מצות תקיעת השופר (כשם שאסור לאכול לפני קריאת מגילה ונטילת לולב).

אך טעימה מועטת עד שיעור ביצה בלאו הכי כבר נהגו להקל בכך ע"מ שדעתו של האדם תתיישב עליו. ולכן בהגיעכם למאהל, מהראוי שתקדימו ותקיימו את מצות תקיעת השופר לפני ארוחת הקבע.

יד – תקיעות דמיושב ודמעומד לחייל יחיד תצפיתן הנמצא בר"ה בעמדת תצפית

שאלה:

כאשר אין במקום מניין וברשותו שופר, כיצד יקיים את חובת התקיעות דמיושב ודמעומד?

 

תשובה:

יחיד שאינו נמצא בביכנ"ס ואין מניין במקומו, איננו מפסיק את תפילת המוסף בברכות המקובלות כדי לתקוע בשופר בתקיעות דמעומד, גם כאשר הינו בקי בתקיעות, שכן חז"ל תיקנו את תקיעות אלו במלכויות, זכרונות ושופרות, רק כאשר מתפללים בציבור. על כן,תקע ל' קולות קודם תפילת המוסף, ואם אין באפשרותך לתקוע במקום זה, תוכל אף לתקוע אחר תפילת המוסף.

 

טו – הצטרפות חייל למניין באמצע התקיעות

שאלה:

חייל שעמד על משמרתו, בעת תחילת תקיעות השופר בבית הכנסת היחידתי ולא שמע את ברכות החזן ותקיעות המיושב שתוקעין קודם התפילה, והצטרף לבית הכנסת בתפילת המוסף, כיצד ינהג לגבי "ברכות השופר"?

תשובה:

החייל יברך לעצמו בלחש את ברכות השופר קודם ששומע את התקיעות מפי בעל התוקע, אשר תוקע בסדר הברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות שבתפילת המוסף.

 

טז – העדפת תקיעות דמעומד

שאלה:

חייל הנמצא בתורנות חיונית בבסיס, ובאפשרותו לבוא לביהכנ"ס היחידתי ולשמוע את התקיעות שקודם תפילת המוסף (דמיושב) או את התקיעות שבתוך תפילת המוסף (דמעומד), איזה מהן יעדיף?

תשובה:

על החייל להעדיף לשמוע את התקיעות דמעומד, שעל סדר מלכויות, זכרונות ושופרות, שמשמע מהפוסקים שהן העיקריות. וכמובן, שיברך לפני כן (כמוזכר בתשובה הקודמת).

 

יז – לימוד תקיעה בשופר בראש השנה

שאלה:

במחנה בו נשארתי בתורנות לראש השנה התברר כי לא נשאר חייל הבקי בתקיעות השופר. האם מותר לי להתלמד ולהתאמן בתקיעות שופר בערב ר"ה ובר"ה עצמו?

תשובה:

נפסק בהלכה כי אין תוקעין בערב ר"ה כדי להפסיק בין תקיעות הרשות אותם תוקעים עד למועד זה ובין תקיעות החובה. אך במציאות שאליה נקלעת שלא הכנת את עצמך לתקיעות קודם ערב ר"ה, מותר לך להתלמד ע"מ שתוכל לקיים את המצווה כהלכתה ובלבד שהדבר יתבצע בצנעא ובחדר סגור.ובתנאים אלו מותר אף להתלמד ולתקוע בראש השנה עצמו, אם לא נזכר בדבר בערב ר"ה. אך אין ללמוד לתקוע ביום א' של ר"ה עבור תקיעות של יום ב' דר"ה.

 

יח – מצוות שופר בתנאי מארב

שאלה:

חייל הנמצא במארב בראש השנה וחושש להשמיע תקיעות שופר שמא יתגלה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה:

חייל הנמצא בתפקיד בטחוני כדוגמת מארב, אשר קיים חשש שע"י תקיעות השופר הוא יתגלה לאויב, ואין כל דרך שיוכל לבצע החלפה בתפקיד במהלך היום, או שההחלפה תהיה כרוכה בנסיעה מיוחדת וכיוצ"ב, הרי שלצורך בטחוני חיוני זה יהיה פטור משמיעת תקיעת שופר, כאנוס, המקיים מצוה רבה להצלת ישראל מיד צר.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

‎בית מדרש

וירטואלי

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square